משתדלת, אהבתי!
בעבר, עוד הרבה לפני שאפילו חשבתי לפתוח בלוג, כשרק התחלתי להבין מה זה בלוג, נתקלתי בבלוג מעניין תוך כדי חיפוש בגוגל. כך בעצם הכרתי את הבלוגיה. זה היה בלוג איכותי, טוב, מעניין, מסקרן, מצחיק, ואילו מחזק ביראת שמים. כן כן, מחזק ביראת שמים. לבלוג קראו "דפים מיומנה של משתדלת להיות בסדר" ולכותבת הבלוג קראו "משתדלת להיות בסדר". אהבתי את הבלוג. מאוד אהבתי. הייתי קורא קבוע, צופה ומתעניין, מגיב ומחזיר. היו בו סיפורים קטנים ונקודות קטנות מהחיים שבדרך כלל לא שמים לב אליהם, אך היא, בדרכה המיוחדת, תארה אותם באופן קסום ומושך, ואף שזרה בתוכם הרבה מוסר וחיזוק בצורה מאוד נעימה וכיפית. היא היתה רווקה, בשידוכין, אביה התחיל להכניס אותה לעסקיו, וזהו, לא יודע יותר מזה. בכל אופן, לפני קצת יותר מחצי שנה, בסביבות חנוכה, היא הודיעה שהיא מפסיקה לכתוב. מאוד הצטערתי, זה היה לי חסר, אבל הייתי נכנס מידי פעם, קורא ונהנה. לא להרבה זמן. אחרי כמה ימים נוספים הבלוג כולו נמחק. אני לא ידעתי שהוא נמחק כמובן, חיפשתי וחפרתי, חשבתי שאני לא יודע לחפש טוב, אבל לא, נעלם. כנראה שהיא סגרה ווארט או משהו כזה, והחליטה לקבור את העבר. אח"כ ניסיתי גם לחפש את המגיבים הקבועים שהיה נראה שחלקן מכירות אותה גם במציאות, אך שכחתי את שמותיהן, והבלוג כולו נעלם לגמרי. אגב, אם מישהו יודע מה קורה איתה היום, אשמח לדעת. (כמובן שאין הכוונה לדברים אישיים). טוב נו, למה נזכרת בזה עכשיו? כי לפני כשנה בערך, בתקופה כזו, בעצם יותר מדוייק בלילו של ערב ראש השנה, הרווקה הזו הלכה לכותל, ישבה שם בעזרת הנשים, וקראה לאט לאט את כל התהלים. אבל פעמיים. פעם אחת בשבילה, ופעם אחת עבור החתן שלה. לא, היא לא ידעה מי הוא. היא לא הכירה אותו. אפילו לא נפגשה איתו. אבל היא אמרה אני יודעת שהוא יושב איפשהו שם באחת הישיבות, יגיע יום ואנחנו נפגש ונתחתן, אני מבקשת בשבילו שנה טובה. אני אהבתי את הרעיון. מאוד!! לשבת, להתפלל על השני, למרות שאני לא יודעת מי הוא, אבל אני רוצה שיהיה לו טוב. == אני מאחל לכולנו, שנצליח לחזור בתשובה באמת, ותהיה לנו שנה טובה ומאושרת, מוצלחת ומבורכת, מלאה באור, באושר, בעושר, בשלווה, בפרנסה טובה, בבריאות, בנחת אמיתית, בכיף ובהנאה. שלכם מכל הלב – זית רענן ====
בעבר, עוד הרבה לפני שאפילו חשבתי לפתוח בלוג, כשרק התחלתי להבין מה זה בלוג, נתקלתי בבלוג מעניין תוך כדי חיפוש בגוגל. כך בעצם הכרתי את הבלוגיה. זה היה בלוג איכותי, טוב, מעניין, מסקרן, מצחיק, ואילו מחזק ביראת שמים. כן כן, מחזק ביראת שמים. לבלוג קראו "דפים מיומנה של משתדלת להיות בסדר" ולכותבת הבלוג קראו "משתדלת להיות בסדר". אהבתי את הבלוג. מאוד אהבתי. הייתי קורא קבוע, צופה ומתעניין, מגיב ומחזיר. היו בו סיפורים קטנים ונקודות קטנות מהחיים שבדרך כלל לא שמים לב אליהם, אך היא, בדרכה המיוחדת, תארה אותם באופן קסום ומושך, ואף שזרה בתוכם הרבה מוסר וחיזוק בצורה מאוד נעימה וכיפית. היא היתה רווקה, בשידוכין, אביה התחיל להכניס אותה לעסקיו, וזהו, לא יודע יותר מזה. בכל אופן, לפני קצת יותר מחצי שנה, בסביבות חנוכה, היא הודיעה שהיא מפסיקה לכתוב. מאוד הצטערתי, זה היה לי חסר, אבל הייתי נכנס מידי פעם, קורא ונהנה. לא להרבה זמן. אחרי כמה ימים נוספים הבלוג כולו נמחק. אני לא ידעתי שהוא נמחק כמובן, חיפשתי וחפרתי, חשבתי שאני לא יודע לחפש טוב, אבל לא, נעלם. כנראה שהיא סגרה ווארט או משהו כזה, והחליטה לקבור את העבר. אח"כ ניסיתי גם לחפש את המגיבים הקבועים שהיה נראה שחלקן מכירות אותה גם במציאות, אך שכחתי את שמותיהן, והבלוג כולו נעלם לגמרי. אגב, אם מישהו יודע מה קורה איתה היום, אשמח לדעת. (כמובן שאין הכוונה לדברים אישיים). טוב נו, למה נזכרת בזה עכשיו? כי לפני כשנה בערך, בתקופה כזו, בעצם יותר מדוייק בלילו של ערב ראש השנה, הרווקה הזו הלכה לכותל, ישבה שם בעזרת הנשים, וקראה לאט לאט את כל התהלים. אבל פעמיים. פעם אחת בשבילה, ופעם אחת עבור החתן שלה. לא, היא לא ידעה מי הוא. היא לא הכירה אותו. אפילו לא נפגשה איתו. אבל היא אמרה אני יודעת שהוא יושב איפשהו שם באחת הישיבות, יגיע יום ואנחנו נפגש ונתחתן, אני מבקשת בשבילו שנה טובה. אני אהבתי את הרעיון. מאוד!! לשבת, להתפלל על השני, למרות שאני לא יודעת מי הוא, אבל אני רוצה שיהיה לו טוב. == אני מאחל לכולנו, שנצליח לחזור בתשובה באמת, ותהיה לנו שנה טובה ומאושרת, מוצלחת ומבורכת, מלאה באור, באושר, בעושר, בשלווה, בפרנסה טובה, בבריאות, בנחת אמיתית, בכיף ובהנאה. שלכם מכל הלב – זית רענן ====
