משרד החינוך ההומולסבי-מחיי הפורום
מאת: פורום משפחות הומולסביות 31/10/2002 (שמנתולה) ``שעת איסוף הילדים בגן של הורות הומולסבית`` שלוות הצהריים מופרעת בגרגורי מנוע עמוקים, כל הילדים נדבקים לגדר, מעבר לפינה מגיחה משאית... הגעתי! יאללה, פתחו! (אין ניקוד אז אני אסביר, הכוונה שתפתחו את הסיפור, לא שתפתחו שער...) (ערבה
וברגע האחרון ניצלים חייו של התימני הקטן והגאה, הידוע לכם כ``אבא``... אותו חגב קטן וקופצני המענטז ומעכס בחצותו את הכביש... אינו שם לב למכוניות ומשאיות העוברות בדרך, אלא בוחן את מבטי העוברים והעוברים המופנים אליו ואל תסרוקתו המהממת. דלת המשאית נפתחת בתנופה, כששמנתולה הענקית ומסוקסת הזרועות יוצאת אליו בחיוך מאיים... (אבא בצד יושב הגנן נחמיה ומסביבו יושבים כמה ילדים, הוא מקריא להם את הסיפור של הסופרת הנודעת צ.יבונה ``אין לי חתול אבל יש לי שני דגים - מה יש לך?`` בצד יושבת ``קטינא`` וממלמלת ``לי יש ארבעת המינים בבית - אז מה?`` הבת של שמנתולה והבלונדה נמצאת בחצר ומפריחה בועות סבון לעבר דובשןשיפון הבן ולא מבינה למה הוא לא קופץ בהתלהבות ומנסה לנשוך את הבועות. הוא בכלל עסוק בלחפור בור עמוק עמוק בכדי לקבור את כל הסלט חסה שאמא שלו הכינה וכולם חשבו שהוא נגמר..... התאומות של קרן ודוביבת נמצאות באיזור של המטבח שם הן מגלפות בסטייק את המשפט ``אמא אנחנו אוהבות אתכן``.... את הסטייק הן מתכוונות לתלות על המאוורר של התקרה של הגן , דוביבתבת תחזיק את קרניניר על הכתפיים כשזו נתלית על המאוורר והיא תזרוק מלמעלה את הסטייק עם ציפסים צבעוניים בדיוק כשאימא תחזור ממכון אדלר אחרי הרצאתה ``כיצד נמנעים מסיכונים מיותרים``. גל עם התאומים של גליה מקימים צבא שמטרתו היא ``שחרור האישה`` הם עושים את דרכם לעבר הגר שקשורה בחוץ (כשאושר מזדנב אחריהם עם סכין חד פעמית וצועק ``חכו לי, גם אני רוצה``).......הם מנסים לגייס לעניין את הבת של הגי ונועה אבל היא עסוקה ביחד עם הגדולה של ערבה ועם ציבונהזאגרב גוניור בלאפר את הגנן.(כשאושר מזדנב אחריהם עם לק חד פעמי וצועק ``חכו לי, גם אני רוצה``). כל שאר הילדים בחצר! (נועה רז ילדים!!!! צהרים !!!! נשמעת קריאה מכיוון המואזין המאולתר, וכולם אצים רצים להם אל הבלונדה שממנגלת. כולם, חוץ מדוביבתבת וקרניניר שישבו בצד וחיכו לסלט פסטה של אמא ואמא. "למה אתן בצד?" שאל אושר, ומיד הלך לנחם את קטינא, שגם היא הסתובבה סביב עצמה ותהתה איפה לעזאזל החביאו את ממתק הטופו שלה. אחותה הגדולה נחלצה אף היא לעזרה ורצה לחפש את הממתק הנעלם ביחד עם אושר שתמיד שש לעזור, והאח הקטן, אף הוא כולו כמרקחה לא ידע מה לעשות קודם, האם לעזור לאחיותיו המצווחות או להתגנב לכיוון צלחת החמוצים שבפינת השולחן, לבדוק אם נשאר איזה זית או שתים או שמונה. במקביל, ילדי משפחת פרח-שיפון, או כל צירוף אחר, התחרו ביניהם בזריקת קטשופ למרחק, מאורע שנגמר בבכי גדול, כאשר תכולתה של שקית אחת נחתה הישר על המלון של ציבונה את זאגרב ג'וניור. הקטנטנה פרצה בבכי, ומיד התייצבו לצידה תאומי צבא הישע, להב אור ביד אחת ופולקע בשניה. ``אנחנו נציל אותך``, אמרו התאומים, אבל כשהסתובבו לחפש את מקור הקטשופ האיום, גילו רק שאריות מרוחות לכל עבר. מבט חטוף בסביבה גילה שהבכור לבית פרח-שיפון קפץ לביקור קצר במוזיאון בנות הים הקרוב, ואילו הצעיר? נו טוב, הוא פשוט הלך. חושבים שזה רועש מספיק? חכו שתגיעו לפינה. שמנתולה ג4וניור הולכת שם מכות עם הבת שלי ושל הגרי. הסיבה: הפשושה שלנו גנבה לה את מטע הזיתים. אל תשאלו אותי למה. גל מיואש לחלוטין4 מחייך לפתע בזווית הפה. שכל הילדים רבים, זה אומר רק דבר אחד - יותר אוכל בשבילו, אבל הוא לא מצליח להתקרב ולו צעד נוסף לכיוון האוכל, והוא מרגיש משהו נתלה לו על השיער. ``אושר, שוב פעם אתה משחק במספרה``? הוא שואל ביאוש ומתמוטט על הדשא. קשים חייו של האח הכי גדול. יום ראשון בכיתה אלף.
מאת: פורום משפחות הומולסביות 31/10/2002 (שמנתולה) ``שעת איסוף הילדים בגן של הורות הומולסבית`` שלוות הצהריים מופרעת בגרגורי מנוע עמוקים, כל הילדים נדבקים לגדר, מעבר לפינה מגיחה משאית... הגעתי! יאללה, פתחו! (אין ניקוד אז אני אסביר, הכוונה שתפתחו את הסיפור, לא שתפתחו שער...) (ערבה
וברגע האחרון ניצלים חייו של התימני הקטן והגאה, הידוע לכם כ``אבא``... אותו חגב קטן וקופצני המענטז ומעכס בחצותו את הכביש... אינו שם לב למכוניות ומשאיות העוברות בדרך, אלא בוחן את מבטי העוברים והעוברים המופנים אליו ואל תסרוקתו המהממת. דלת המשאית נפתחת בתנופה, כששמנתולה הענקית ומסוקסת הזרועות יוצאת אליו בחיוך מאיים... (אבא בצד יושב הגנן נחמיה ומסביבו יושבים כמה ילדים, הוא מקריא להם את הסיפור של הסופרת הנודעת צ.יבונה ``אין לי חתול אבל יש לי שני דגים - מה יש לך?`` בצד יושבת ``קטינא`` וממלמלת ``לי יש ארבעת המינים בבית - אז מה?`` הבת של שמנתולה והבלונדה נמצאת בחצר ומפריחה בועות סבון לעבר דובשןשיפון הבן ולא מבינה למה הוא לא קופץ בהתלהבות ומנסה לנשוך את הבועות. הוא בכלל עסוק בלחפור בור עמוק עמוק בכדי לקבור את כל הסלט חסה שאמא שלו הכינה וכולם חשבו שהוא נגמר..... התאומות של קרן ודוביבת נמצאות באיזור של המטבח שם הן מגלפות בסטייק את המשפט ``אמא אנחנו אוהבות אתכן``.... את הסטייק הן מתכוונות לתלות על המאוורר של התקרה של הגן , דוביבתבת תחזיק את קרניניר על הכתפיים כשזו נתלית על המאוורר והיא תזרוק מלמעלה את הסטייק עם ציפסים צבעוניים בדיוק כשאימא תחזור ממכון אדלר אחרי הרצאתה ``כיצד נמנעים מסיכונים מיותרים``. גל עם התאומים של גליה מקימים צבא שמטרתו היא ``שחרור האישה`` הם עושים את דרכם לעבר הגר שקשורה בחוץ (כשאושר מזדנב אחריהם עם סכין חד פעמית וצועק ``חכו לי, גם אני רוצה``).......הם מנסים לגייס לעניין את הבת של הגי ונועה אבל היא עסוקה ביחד עם הגדולה של ערבה ועם ציבונהזאגרב גוניור בלאפר את הגנן.(כשאושר מזדנב אחריהם עם לק חד פעמי וצועק ``חכו לי, גם אני רוצה``). כל שאר הילדים בחצר! (נועה רז ילדים!!!! צהרים !!!! נשמעת קריאה מכיוון המואזין המאולתר, וכולם אצים רצים להם אל הבלונדה שממנגלת. כולם, חוץ מדוביבתבת וקרניניר שישבו בצד וחיכו לסלט פסטה של אמא ואמא. "למה אתן בצד?" שאל אושר, ומיד הלך לנחם את קטינא, שגם היא הסתובבה סביב עצמה ותהתה איפה לעזאזל החביאו את ממתק הטופו שלה. אחותה הגדולה נחלצה אף היא לעזרה ורצה לחפש את הממתק הנעלם ביחד עם אושר שתמיד שש לעזור, והאח הקטן, אף הוא כולו כמרקחה לא ידע מה לעשות קודם, האם לעזור לאחיותיו המצווחות או להתגנב לכיוון צלחת החמוצים שבפינת השולחן, לבדוק אם נשאר איזה זית או שתים או שמונה. במקביל, ילדי משפחת פרח-שיפון, או כל צירוף אחר, התחרו ביניהם בזריקת קטשופ למרחק, מאורע שנגמר בבכי גדול, כאשר תכולתה של שקית אחת נחתה הישר על המלון של ציבונה את זאגרב ג'וניור. הקטנטנה פרצה בבכי, ומיד התייצבו לצידה תאומי צבא הישע, להב אור ביד אחת ופולקע בשניה. ``אנחנו נציל אותך``, אמרו התאומים, אבל כשהסתובבו לחפש את מקור הקטשופ האיום, גילו רק שאריות מרוחות לכל עבר. מבט חטוף בסביבה גילה שהבכור לבית פרח-שיפון קפץ לביקור קצר במוזיאון בנות הים הקרוב, ואילו הצעיר? נו טוב, הוא פשוט הלך. חושבים שזה רועש מספיק? חכו שתגיעו לפינה. שמנתולה ג4וניור הולכת שם מכות עם הבת שלי ושל הגרי. הסיבה: הפשושה שלנו גנבה לה את מטע הזיתים. אל תשאלו אותי למה. גל מיואש לחלוטין4 מחייך לפתע בזווית הפה. שכל הילדים רבים, זה אומר רק דבר אחד - יותר אוכל בשבילו, אבל הוא לא מצליח להתקרב ולו צעד נוסף לכיוון האוכל, והוא מרגיש משהו נתלה לו על השיער. ``אושר, שוב פעם אתה משחק במספרה``? הוא שואל ביאוש ומתמוטט על הדשא. קשים חייו של האח הכי גדול. יום ראשון בכיתה אלף.
