משקלים סגוליים

nevuer

New member
משקלים סגוליים

שלום לכולם, העתקתי לכאן את תוכן ההודעה שכתבתי בפורום בלשנות, אולי לכם יהיו רעיונות: כידוע, לצד המשקל הנפוץ קֶטֶל (דרך, אבן, ילד) קיים גם משקל קֵטֶל (ספר, ערך, אמממ... ועוד כמה). ההבדל בין המשקלים הוא רק בצורת הנפרד, ועד כמה שאני יודע שניהם התפתחו מאותו משקל קדום (קִטְלְ/קַטְלְ). האם יש סיבה היסטורית/פונטית להתפתחות הזאת או שהיא שרירותית לגמרי? כלומר, למה בצורות מסויימות הסגול הפך לצירה ובאחרות לא? אני זוכר שהיה פה או בפורום בלשנות שרשור שעסק בזה (לא הצלחתי למצוא אותו), אבל למיטב זכרוני לא עלה שם שום הסבר לתופעה. אולי למישהו יש השערה? תודה!
 

uriozmor

New member
זה דווקא לא מסובך

לא מדובר במשקל קִטְלְ/קַטְלְ, אלא בשני משקלים אחים: קִטְלְ (בתנועת i קצרה) וקַטְלְ (בתנועת a קצרה). מהראשון יש לנו צורות בצירי ומהאחרון צורות בסגול.
 

nevuer

New member
תודה לך ../images/Emo39.gif

אני לא מצליח למצוא מילים נוספות ממשקל קֵטֶל (בצירה), האם תוכל לתת לי כמה דוגמאות או קישור לרשימת מילים כאלה?
 

uriozmor

New member
בשמחה

סבל, סדר, סמל, ספר, ספל, סתר, זכר, יצר, פשר, שכל, נטל, סבר, וגם: מזח, מצח, נתח, עמק
 

evyaco

New member
רגע! ../images/Emo124.gif

אני חייב להבין משהו... כל השמות הסגוליים המנוקדים בצירה שייכים למשקל קִטְל בלבד? ועד כמה שידוע לי, זה לא עובד גם הפוך, כלומר כל השמות במשקל קִטְלְ לא מנוקדים בהכרח בצירה (נֶגֶב -> נִגְבִּי).
 

uriozmor

New member
אני לא מתחייב

"כל" ו"תמיד" הן מילים שאני מעדיף להימנע מהן בתיאורים לשוניים, אבל זו הנטייה. ולמה "נִגבי"? אני מכיר "נֶגבי".
 

evyaco

New member
../images/Emo45.gif צודק

לפי אב"ש באמת נֶגְבִּי. צורה חריגה בפני עצמה... עדיין לא נתקלתי בשמות סגוליים בעלי פ' הפועל שאינה גרונית, המנוקדים בנטיותיהם בסגול. תמיד יש פעם ראשונה...
 

nevuer

New member
לדעתי הוא מתכוון

שהצורה של השמות האלה בכינויים (דִּגְלוֹ, שִׁבְרוֹ, מִרְצוֹ; לעומת: דַּרְכּוֹ, יַלְדּוֹ, כַּלְבּוֹ) מעידה על המשקל המקורי (תנועת i או a). אני לא יודע עד כמה ההשערה הזאת מבוססת. או שאולי הוא מתבסס על השוואה של המילים האלה בשפות שמיות קרובות? בכל מקרה לא ניתן להוכיח דבר מדוגמאות בודדות, מכיוון שמדובר, כפי שציינת, בנטייה ולא בכלל גורף.
 

uriozmor

New member
לא נראה לי שלזה הוא התכוון

לדעתי הוא פשוט לא הבין אותך. בכל מקרה, לא אמרתי שזו נטייה, אלא שאני לא מתחייב על כלל, שהרי תמיד יש יוצאי דופן (בעיקר צורות עם גרוניות). אני דווקא כן חושב שתנועת פ"א הפועל בצורות הנטייה מעידה (בדרך כלל לפחות) על המשקל המקורי.
 

learned hand

New member
כוונתי הייתה

לאפשרות הראשונה שציינת. בקורס "יסודות הלשון ותורת הניקוד" של ד"ר חגית אביעוז למדנו שחלק מהמילים הסגוליות נוטות במשקל qatl כמו דרך ושער, חלק במשקל qitl כמו דגל ופתח וחלק במשקל qutl כמו כתל, צהר ויפי. זה אומר שצורת המוצא של המילה דֶגֶל (סגול, סגול) היא דִגְל (חיריק, שווא), ולכן הוא נוטה כך בנטיותיו - דִגְלִי (חיריק, שווא, חיריק). כך גם שמות הנקבה הסגוליים קיימים במשקל qatl+a (מלכה, ילדה), qitl+a (שמלה, מלגה) ו- qutl+a (חלצה, אפנה)
 

uriozmor

New member
שים לב מה evyaco אמר

"עדיין לא נתקלתי בשמות סגוליים בעלי פ' הפועל שאינה גרונית, המנוקדים בנטיותיהם בסגול". ואני מדגיש: בנטיותיהם.
 

learned hand

New member
שמתי לב

אבל מעולם לא הגבתי להודעה הזו. הגבתי רק להודעה בה הוא ניסה לתת דוגמה לשם סגולי (של סגול סגול) שבנטיותיו הוא במשקל qitl, אך הוא נתן דוגמה שגויה.
 

uriozmor

New member
אז קבל את התנצלותי../images/Emo140.gif../images/Emo118.gif../images/Emo68.gif

לא הבנתי את זה. מבנה השרשורים פה דפוק קצת, ולא ממש שמתי לב.
 
למעלה