תהה נשמתם צרורה בצרור החיים
תיפסק הזילות של שימוש בדפי-עד בפורום זה עיינתי בהודעות הפורום בשנה האחרונה. השבחים גדולים לכל העושים במלאכה, אבל אודה על האמת, ממש הזדעזעתי מהיבט אחד. רבים מהמתכתבים משתמשים בדפי עד כמקור לחקר משפחותיהם ולאיתור קרובים. הפעולה עצמה כנראה הכרחית. לדאבוננו רוב הרישומים האזרחיים של יהודי אירופה עדין לא זמינים (אבל רובם קיימים! כי הם צולמו לפני השואה והופקדו בארה"ב) ואין לנו את התענוג, כמו לרוב האנשים בעולם, לבקש מידע במשרדי פנים ולקבלו (חשבתם על זה? גם זה חלק מהירושה שחתמו על בשרנו אותם צוררים). חלק אחר מהרישומים האזרחיים נשמדו בשואה עם האנשים הרשומים בהם. מאידך הצגת דפי העד של יד ושם בפורום זה וההתייחסות אליהם כאילו הם רשומות במשרד הפנים או בספר טלפונים מעוררת בי ממש חלחלה: לעיתים אני תוהה האם באמת המצ'טטים המעלים פה חדשות לבקרים דפי עד על המסך מבינים במה הם נוגעים ומה הם עושים כשהם יוצרים "קישור לדף עד"? האם נתתם את הדעת כי כל אחד ואחד ועוד אחד ועוד אחד .... מהדפים האלה הוא: אשה או איש ילד או ילדה שנשרפו בקרמטוריום! שגססו בתאי הגזים! שנורו בבור ההריגה! שנספו מרעב או מחלה! ועוד מיתות משונות. ודמיהם עדין צועקים!! אודה על האמת גם אני מעיין לא מעט בדפי העד, אך בחיל ורעדה. כשאני ניגש לחפש מידע בדפים אלה אני ממש מתפלל (ולפעמים אומר לעצמי בקול לפני הלחיצה על "חפש"): "הלוואי, אני ממש מתחנן שלא אמצא כאן דבר"!! כשאני לדאבוני מוצא, ראשית אני עצוב. ואחר כך, אני מנסה לחשוב עליהם, ולבסוף במידת הצורך, אני שומר את הקובץ לשימוש ומבטיח לנספה במין שיחה אישית שזה רק כדי שמישהו יזכור אותו, ולא להנאתי בכדי למצוא עוד קשר משפחתי ולהוסיף עוד כמה שורות "לעץ". מה אני מציע: 1.להפסיק באופן מוחלט להציג דפי עד כאן בפורום וגם להפסיק לקשר אליהם. חשבתם על זה שאתם מקשרים למישהו בתוך תא גזים? אפשר להתייחס אל הדפים במסר אישי. אפשר לכתוב לשואל "יש דפי עד, עיין פה ושם בעצמך, תן את הדעת, שים לב במה אתה נוגע". אפשר הרבה דברים. רק אנא לא כך. 2.בכל הודעה בה יש התייחסות לדפי עד על נספים כמקור מידע (בתוכן ההודעה ובלי להציג אותם) אני רואה כחובה להוסיף למטה משהו אישי שיציין את בקשת סליחתנו על שימוש זה. כל אחד יכול לחשוב על המשפט שלו. המשפט שלי רשום כאן למטה. בברכה, עפר כהן, ירושלים. "תהה נשמתם צרורה בצרור החיים" נ"ב: האם מישהו שאל אי פעם את המעידים וכותבי הדפים (סבתי למשל) אם הם מרשים את הצגת המידע הכאוב על בני משפחותיהם (כולל הרבה פרטים אישיים) לעיני כל העולם? פעם מילאתי דפי עד בתחושת שליחות. היום, כשאני ממלא דף עד, אני ממלא אותו בהסתייגות ולא רושם שם את כל הפרטים. לא בטוח שכל אחד רוצה שיוודע לכל אדם מה היה עיסוקם של אבותיו, כמה ילדים היו להם, כמה פעמים התחתנו ועוד פרטים. את הנספים ודאי שאף אחד לא שואל. אבל זה עניין שצריך להיות מופנה למי שהחליט להעלות את המידע לעיני כל הציבור בעולם. אני אישית חושב שזו החלטה שגויה. היה ניתן להעלות תמצית (ולא את הדפים עצמם) כמו שמקובל במאגרי מידע ולאפשר גישה סלקטיבית.
