משפחת האם

yardenle

New member
משפחת האם

שלום , יש לי בעיה ח מ ו ר ה !!! . אני נשוי לאשתי כמעט שנה . לפני כחודש עברנו לגור אצל ההורים של אשתי ביחידת דיור שיש להם בבית, וזאת ע"מ לחסוך בסכ"ד וגם מפני שקנינו מגרש 300 מ' מהבית שלהם וזה יכול לעזור לנו לפקח על הבניה . לפני כשבוע נולד לנו ילד . מהרגע שנולד התחילו ה צ ר ו ת . כל המשפחה נכנסים לנו לכל דבר בחיים . הם משגעים אותי מחד גיסא ומסיתים את אשתי כנגדי מאידך גיסא . ומה שבאמת כואב לי זה שאני אמור להיות שמח שנולד לנו ילד חדש ואני כל פעם נכנס לדיכאונות רק לחזור הביתה בסוף היום. כמו כן , מפריע לי שאני הוצאתי מכיסי למעלה מעשרת אלפים שקלים (אין לי חשבון משוטף עם אשתי ) על ציוד לתינוק , כל יום כשאני חוזר הביתה אני רואה את גיסי או גיסתי או חמותי כל הזמן עם התינוק ומעולם הם לא שאלו אותי אם אני צריך עזרא במשהו . בכל פעם שאני לא נוכח בסלון ואשתי כן , הם לא מרגישים את נוכחותי והם כל הזמן מטפטפים לה דברים שאנחנו צריכים לעשות וכל זאת ללא נוכחותי מפני שהם יודעים שהם לא יכולים לחדור בשום דבר מפני שיש לי תמיד טענות יפות נגד מה שהם אומרים . אני לא יודע מה לעשות ובא לי להכניס את עצמי למיטה שלהם ולבלוע 50 , 60 כדורי שנה ולאחר לעצמי לירות לעצמי בראש במיטה שלהם רק בשביל להם יצטרכו לנקות אחרי. מ ה ע ו ש י ם ??????
 
דיכאון אחרי לידה - לא רק לנשים

אני לא מתיימרת לאבחן (ובטח שלא באינטרנט) אבל ההודעה שלך ממש נשמעת כמו של משהיא שסובלת מדיכאון אחרי לידה. ולא, אני לא לועגת לך. זה מצב אמיתי לחלוטין (שלפי מחקרים אחרונים תוקף לא מעט גברים). התלונות שלך ממש זהות - אתה לא שמח בתינוק החדש, מרגיש שכולם מתעלמים ממך, וחמור ביותר - מדווח על מחשבות אובדניות. אז קודם כל - להבין שזה מצב אמיתי, ואתה לא לבד בזה. דבר שני - לפנות לרופא משפחה ולספר לו על כך.ולא להמעיט בסימפטומים, ולספר לו בדיוק מה שכתבתה פה. דבר שלישי - נסה לדבר עם אישתך. תזכור שהיא שבוע אחרי לידה, ויש סיכוי סביר שהיא אפילו ריגשי יותר ממך. יש יכוי שהיא זקוקה לעזרת המשפחה - ברמה המעשית וברמה הנפשית. אל תיקח לה את זה. ודבר אחרון - זה נהיה יותר קל. השבועות הראשונים עם תינוקות הם אומללות צרופה - לשני ההורים.
 
מזל טוב../images/Emo77.gif הרבה סבלנות

לא ברור מהסיפור שלך כמה זמן אתה ואשתך חיים/נשואים יחד, ומה היו היחסים עם בני משפחתה לפני שעברתם לגור בקירבתם. מלבד העובדה שאתה מחפש את מערכת היחסים הזוגית שהיתה (ואיננה, בינתיים) ובמקומה יש יצור שאתה אמור לאהוב אבל תופס את מקומך ואת תשומת הלב שלה זכית קודם כשהיית מגיע הביתה, המשפחה שלה פולשת לטריטוריה שלך. קודם כל אתה צריך לשוחח עם אשתך, ולבקש שכאשר אתה חוזר לא תמצא בבית את כל בני משפחתה (היכן המשפחה שלך, דרך אגב). שנית, כשעברתם לגור בצמוד למחותנים שלך היית צריך לקחת בחשבון שהקרבה הגיאוגרפית תגרום גם לחוסר גבולות מסויים, לפחות בהתחלה, ואפשר, בהחלט, ובצורה תרבותית, לקבוע גבולות כאלה. אתה יכול גם להסביר להם שאתה לא זקוק לעיצות בכל דבר וענין, או פשוט להקשיב ולהתעלם. בסופו של דבר, מדובר באטרקציה, תינוק חדש, ואנשים נוטים להיסחף.
 

yardenle

New member
אני מניח שאת צודקת

משפחתי הנה משפחה שדוגלת במשפט ש "כבוד האדם הוא חרותו " ואינה שולחת את ידיה בכל דבר ועניין הקשור אלי , הם נותנים לי את הפריבילגיה שאם משהו מפריע לי בחיים אני אבוא ואדבר אתם . כמו כן , תמיד היתה אצלינו בבית אמרה ש"כל בעיה שיש לך , אם אתה מספר את זה לאנשים שלא יכולים לעזור לך . כאילו לא סיפרת לאף אחד ולא פתרת כלום . "
 

אל דן

New member
ל-yardenle

קודם כל מזל טוב . מה שאתה מתאר אכן הינו בעייה חמורה!!!!!!!! הופר האיזון המשפחתי, אישתך עסוקה בהתאוששות מהלידה, טיפול אינטנסיבי בתינוק, עברתם לטריטוריה של המשפחה...ואתה "נידחקת" ונשארת בצד. התופעה הינה שכיחה מאוד וכיום יש יותר מודעת לנושא. היתרון הוא שזה תקופה שתחלוף והאיזון יחזור. באם אתה רואה שאתה ממשיך לחשוב באופן שלילי ושקשה לך יותר ממה שאתה חושב , מומלץ לך לפנות לייעוץ קצר מועד על מנת לקבל את התמיכה שאתה זקוק לה ולהתחזק. בברכה ובהצלחה אלון (בכותב הינו איש מקצוע בתחום בריאות הנפש)
 
תעשה שני דברים

קודם כל מדאיג אותי הקטע של - בא לי להכנס למיטה ולבלוע כדורים - זו מחשבת אובדן - ועליך לגשת לרופא המשפחה ואולי גם לפסיכיאטר ולטפל כי זו בעיה רצינית מאוד, נולד לך ילד חדש ובמקום לשמוח אתה מדוכא. כמו כן מדאיג אותי הקטע שגיסך או חמומתך לא "שאלו אותך אם את הצריך עזרה - עזרה במה???" דבר שני אתה אמנם גר בצמוד אליהם אבל בכל זאת ... זו משפחתך... ועליך לאסוף את כולם ולהבהיר להם חד משמעית... שעם כל האהבה שהם מרעיפים על אשתך ועל היילוד - מדובר בילד שלך.... ואם הם אינם רוצים לגרום לקרע משפחתי - שיעזבו אתכם במנוחה. - אלא אם כן אתה מעוניין שהם יעזרו לאשתך ופשוט מפריע לך שהם לא עוזרים גם לך. גש לטיפול !!! תתפלא אבל מה שאתה מרגיש הוא לא דבר נדיר יש לא מעט גברים שמרגישים מנודים אחרי לידה ופתאום "איבדו את מקומם וכל עולמם התהפך".
 

yardenle

New member
תודה רבה. ה"עזרה"

מה שאני מתכוון ב"עזרה" זה אני הוצאתי המון כסף על הילד שלי, והכל מכיסי ואני לא מרויח הרבה כסף בכלל . אשתי בהריון כמעט 9 חדשים + שבוע שהתינוק גדל . הם מעולם לא קנו משהו לילד וגם לא הראו כוונות לקנות . מעולם לא אמר לי או לאשתי שהם רוצים לקנות משהו לילד ושאלו מה הוא צריך .
 
מזל טוב להולדת התינוק.

מרגישים שקשה לך מאוד בתקופה זו של שינויים רבים- לידה, מעבר דירה,מגורים בסמוך למישפחת אישתך. זה לא קל להיטלטל בכזו עוצמה בפרק זמן קצר. מחשבות על אובדן והיתרבדות מלחיצות אותי ואנני יכולה לומר איך לנהוג ומה לעשות. עליך לפנות למישהו שיוכל להדריך אותך בצורה מיקצועית ולא דרך האינטרנט. עיצות שאני כן יכולה לומר- דבר עם משפחת אישתך (לא עם אישתך, אולי גם היא מרגישה מצוקה מהמצב והיא אינה צריכה "להכיל" את מצוקותיך) על הביקורים אצלכם ובקש יפה שבשעות שאתה חוזר הבייתה אתה רוצה מעט אנשים כדי שתוכל להיות עם אישתך והתינוק. כיוון שאתה גם ביחידת דיור אצלם- צריך לזכור שחות מיתרונות של חיסכון בכסף יש לזה גם חסרונות וזה הקירבה וההרגשה שלהם שיש להם זכויות יתר. מאחלת ימים טובים יותר.
 

yardenle

New member
הבעיה היא

שהם לא עושים זאת מתוך רוע . בדיוק להיפך . אבל התגובה שאני מצפה שתהיה להם היא מאוד לא תהיה נעימה לי .כשאני מנסה להעמיד אותם במקום , אפילו אם זה בצורה הכי נחמדה שאני מכיר , הם נעלבים , ובמקום להמשיך את השיחה איתי , הם תופסים את הרגעים עם אשתי שבהם אני לא נוכח בית או בחדר , ומתלוננים , ואשתי נלחצת מאוד מהר מזה . ומה שקורה זה שנוצר מצב שנהיה פה משחק תפקידים שהתפקיד שלהם זה לערער את אשתי והתפקיד שלי זה להרגיע אותה .
 
קביעת עובדות בשטח ../images/Emo18.gif

קודם כל ולפני הכל אתה חייב לשוחח עם אשתך, והיא מצידה חייבת להבהיר לכל בני משפחתה שלא מקובל עליה לשמוע תלונות עליך שלא בנוכחותך. שנית אתה צריך לנשום עמוק ולומר לעצמך שלכולכם מדובר בסיטואציה חדשה. גם אתה וגם אשתך הפכתם להורים ובמקום זוג אתם עכשיו שלושה, כשהתינוק הוא עכשיו מרכז הענינים. גם להורים ולקרובים מדובר ב"אטרקציה", מה גם שכאשר נולד תינוק ראשון סבא וסבתא וקרובים אחרים שכבר יש להם ילדים משוכנעים שבלי העצות שלהם הכל יתמוטט. מצד אחד אפשר לקבל עיצות ומצד שני לשדר שאנחנו מסתדרים ולא צריך להגזים. אם תנקטו אתה ואשתך במדיניות המשדרת בטחון בהתנהגות עם התינוק ולא תשתרר היסטריה בכל פעם שהוא בוכה או כשצריך לרחוץ אותו, יבינו הקרובים שאתם מסתדרים וכמו מליוני זוגות לפניכם גם אתם תצליחו להתמודד עם המשימה.
 

yardenle

New member
אני יודע שאת צודקת

רק שאני לא בטוח שאשתי חושבת כך . אפילו יתכן מאוד שהיא גם היתה מתנהגת כך אם היה מדובר בילד של אחותה . דוקא היא אוהבת שהיא מקבלת עזרה ממשפחת כאילו זה ברור שצריך לקבל . לעומת זאת יש לי את היחסים שלי עם ההורים שלי שילכו בשבילי עד סוף העולם אבל אני צריך לבקש את זה . כל עוד אני לא מבקש את זה בם לא יזוזו .
 
למעלה