לא פלא...
תחשבי על זה: שהות בבית חולים היא לא דבר נעים במיוחד. בעיקר עבור ילד בגיל הזה. אפילו אם ההורים נמצאים כל הזמן. זה מקום זר, מנוכר, עם אנשים זרים שלבושים בבגדים משונים, זה ודאי מתקשר עם כאב - גם בגלל הדלקת באוזן, שהיא דבר מאד כואב כשלעצמו, וגם אולי בגלל כל מיני טיפולים ובדיקות שעושים שם... בקיצור, לא תענוג גדול. אז מה הפלא, שתינוק שחווה "טראומה" כזו, רוצה את הבטחון של הוריו, רוצה להבטיח את הנוכחות שלהם לידו בכל עת, רוצה להבטיח שלא ינטשו אותו. אני הייתי לוקחת אותו על הידיים כמה שהוא רוצה, נותנת לו לישון במיטה שלי, ומקדישה לו את כל תשומת הלב שאני יכולה לתת. במחשבה שניה, אני עושה את זה בכל מקרה גם עם תינוק שלא בילה עכשיו בבית חולים, אז על אחת כמה וכמה... תני לו את מה שהוא מבקש. הוא רוצה ממך בטחון. זה לא הרבה לבקש, נכון?