משפחה עם שני ילדים

[Eמא לשניים]

משפחה עם שני ילדים

שלום, אני יודעת שהנושא לא ממש קשור לפורום, אולם מאחר ונמצאים פה אנשים שהם בעצמם הורים, רציתי לשמוע את דעתכם בעיניין. האם לדעתכם משפחה עם שני ילדים מספקת? ואני מתכוונת לשני הצדדים: להורים - נניח אחד מתגורר רחוק מאוד או בחו"ל, או מנתק מגע מסיבות שונות, או סתם לא אחד ששומר על קשר. נוצר מצב שרק ילד אחד נמצא "זמין" לארוחות משותפות, לביקורים וכיו"ב. לילדים - האם אח אחד מספיק? ואם הקשר לא טוב? ואם הוא בצבא, או נסע לחופש או גר בחו"ל. נשמע לי עצוב. האם יש פה אנשים שיש להם רק אח/אחות אחד/ת? אשמח לשמוע תובנות. (אני מבודדת את השאלה מגורמים משפיעים נוספים כמו- הרצון לעוד ילד, יכולת כלכלית וכיו"ב) תודה!

 

[alona 9]

אישית

כילדה, עם אח אחד,נפלא,דואג ואוהב,...היה לי עצוב, כאמא לשניים,..עדיין עצוב, משפחה עם שני ילדים,אינה מספקת.. וזו דעתי האישית.

 

[חלום שלי בלבן]

אני חושבת שזה מעט

מכל הסיבות שציינת ומנסיון אישי הפוך לי יש 5 ילדים 4 מהם נשואים אני אשה מאד עסוקה ובכ``ז יש צורך בנוכחות הילדים וכשיש יותר ילדים הסבירות גבוהה יותר להמצאותם לידך כשאת צריכה

 

[גלבועא]

אני בא ממשפחה של 4

אחים [siblings], ואני חייב לומר לך, שהיו 2 יותר מדי. אני לא מאמין במשפחות גדולות, ויש לי רק 2 ילדים ולאחי הגדול 2 ולאחי הקטן 3 [והוא מסרב בתוקף להיענות לבקשת זוגתו לעוד ילדים]. יותר ילדים = יותר מועקה כלכלית, פחות זמן לעצמך. אמא שלי, אללה ירחמה, אמרה שצריך 3, כי אחד לאבא, אחד לאמא ואחד למדינה. בשלב הזה כבר החלטתי שאני סותם את ה"בלוע" ולא טורח לענות לה, אלא מפעיל את התרגיל הקלאסי שסתם לה ולאבי את הפה: תממנו לי ילד שלישי, קרי: 3000 שח נטו מדי חודש, אביא עוד אחד בשביל המדינה.

 

[maybesure]

../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif

יש לי אח אחד, קשר קצת רופף באשמת שנינו, ויש לנו רק 2 ילדים אף שרצינו יותר. אז.. לא יכולה לומר אם טוב או רע כי אין לי ממש נסיון.. אנחנו נהנים ממה שיש ולא מתבכיינים על מה שאין, וככה גם מחנכת את הילדים שלנו.

 

[גלבועא]

צודקת מאוד

הייתי בהרצאה לפני כמה ימים. הרצאה שהנושא שלה - שילוב ילדים בעלי צרכים ייחודיים במערכת החינוך הרגילה. ההרצאה בגלל שמה, נושאהּ ואנשי החינוך שהיו בה, היתה רוויה בקריאות ביניים, התנגדויות רבות, ומה לא. אבל המרצָה, אשה מופלאה, אמרה את המשפט החכם הזה: יש לי אפשרות לקטר ולהתנולן על מה שאין. אבל אני מעדיפה להתרכז במה שיש, להצליח בו ולהתקדם.

 

[pf26]

קצת קשה לבודד משאר המרכיבים

יש לי אח אחד צעיר ממני ב-10 שנים והקשר חם אבל רופף. אני מרגישה נטולת "משפחה גרעינית" מבית ילדותי ודי עצוב לי עם זה. לעומת זאת לאישי יש עוד 3 אחים ואיתם הקשר חם והדוק. כילדה שגדלה כמעט לבד, תמיד רציתי משפחה גדולה ויש לי ארבעה ילדים. כיום הקשרים שלהם מצוינים ואני מקווה שגם בעתיד הם יהיו שם אחד בשביל השני. וכאמא? שני ילדים נראים לי ממש מעט, שלושה זה בסדר וארבעה - מבחינתי אידאלי.

 

[ה ר מ י נ ה]

השאלה שלך יוצאת מתוך הנחה שיש

איזשהו תקן ימספר הילדים, ואין. באופן גלובלי, העולם צריך הרבה פחות ילודה ממה שקיימת היום, ויש מדינות שהגבילו את מספר הילדים על מנת לתת סיכוי לאלה שכבר קיימים ולאלה שייוולדו. יש בנים יחידים מאושרים ויש ילדים שגדלו במשפחות מרובות ילדים והם אומללים. ההורים לא יכולים לתכנן מראש את היחסים העתידים שיתקיימו בין הילדים שלהם ולהבטיח שהכל יהיה ורוד. הקשר של שני ילדי הגרים זה ליד זה עם בני השלישי הגר מעבר לים טוב לאין שעור מהקשר שלהם זה לזה. כאדם מבוגר, הקשר עם האחים אינו הקשר המשמעותי ביותר, ובכלל, כל אדם צריך לעשות את החשבון שלו, כמה ילדים הוא רוצה וכמה הוא מסוגל לגדל מבחינה אישית, נפשית וכלכלית.

 

[אלמוגית 5]

הרמינה../images/Emo45.gif

 

[m i t a l y]

אמא לשניים

מה הביא אותך לכתוב לנו את השאלות? אני אחות בוגרת ל-3 (אח ושתי אחיות) ועוד 2 (אח ואחות) למחצה. משפחה גדולה מאוד ומורכבת (אלא מה?). ביני לבין אחותי הקטנה יש 25 שנה שזה מעניין מאוד ונחמד (יש גם מרווחים של 20 שנה ו-10 שנה). ולי, יש שתי בנות קטנות. באופן אישי רציתי עוד אחד אבל החיים הובילוני והיום אני נשואה לבעלול שלו יש עוד 4 ילדים מנישואיו הראשונים. אז, מספיק לא?

 

[Eמא לשניים]

תודה לעונים, אשמח לעוד תגובות.

לתוהים, כשמי, אני אם לשניים, ואני בודקת את עצמי וסביבתי האם שני ילדים במשפחה מספקים בצורה אופטימלית, או שילד שלישי "ישלים את התמונה". לרוב אני נענית ששניים הם מעט. שוב, ברור שאין חוק והתשובה שונה מאדם לאדם, אבל בהתעלם מכל מיני גורמים משפיעים, אובייקטיבית, מעניינת אותי התשובה. ברור שמצב כלכלי, רצון לחופש ומימוש עצמי וכיו"ב הם שיקולים בפני עצמם, אך אני מנתקת אותם כרגע מהשאלה. ואני מתייחסת למשפחה גרעינית "קלאסית", לא אחים למחצה. תודה לכם.

 

[NewH]

בעיני 3 יותר טוב משניים

אני גדלתי עם אח אחד- היחסים טובים אבל חבל לי שאין עוד אחד/אחת. בן זוגי גדל עם עוד 3 ולמרות שיש הבדלים והיחסים הם לא בהכרח יחסי חברות קרובה בין כולם, זה מאוד נעים להפגש יחד כולם. כהורה- לא היה לי כוח ל-4, אז 3 נראה לי כייף ומספק (וזה מה שיש לי). וטיפ לסיום- לא חייבים להגיע להחלטות כשלחוץ. הקטן אצלי נולד בהפרש גדול מאחיו (12 ו-9 שנים) ומבחינתינו זה ממש נהדר. גם פחות קשה בהתחלה כשצריך תשומת לב הרבה יותר "צפופה", וגם אחר כך זה משלים את המשפחה בצורה מאוד נעימה וחמימה.

 

[alona 9]

לפעמים

שניים .. ממלאים את הבית כמו ארבעה, ולפעמים ארבעה..ואת מרגישה כמו עם שניים, לפעמים,מרובת ילדים..ועדיף היו 1-2, אני חושבת שאין פה שאלה של, מה "ישלים את התמונה" השאלה היא כמה את נהנית ומסתדרת עם מספר הילדים שלך,כמה טוב לך עם מה שיש, או כמה חוסר נחת עם מה שיש. כתבת,"להתעלם מכל מיני גורמים משפיעים", לדעתי אי אפשר להתעלם,מאחר וכל מי שעונה לך עונה מהמקום שלו,מהגורמים שלו, לכן התשובה הופכת להיות מאד אישית.

 

[אנילה1]

לגבי מספר הילדים במשפחה

נובעים גם ממה שמקובל בחברה. בדור של הורי 2 ילדים היו הסטנדרט. עדיף היה ילד אחד אבל בכדי שלא ישאר לבד כשההורים ימותו, אז עשו לו אח או אחות. בדור שלי היה עדיין מקובל 2 ילדים אבל היו כבר ניצנים ל-3 ילדים. בדור ההורים שלהיום 3 ילדים זאת הנורמה, אבל די הרבה עושים 4 בכדי שיהיה זוגי. כי יש בעיות עם הילד האמצעי ב-3 ילדים. קל יותר שיש 2 ילדים אמצעיים הם יכולים לנחם אחד את השני. אצל חרדים ודתיים לאומיים מחוזקים, הנורמה היא כבר 5-6 ילדים ומעלה. מספר הילדים היא לרוב פונקציה של מצב כלכלי, ובאיזו מידה המדינה תומכת בילודה מוגברת. כנראה שהמצב הכלכלי של הצעירים היום הוא טוב מאשר היה לנו או להורינו עם קום המדינה.

 

[maybesure]

תיקונים:

אני לא ממש יודעת מהו "הדור של הוריך", אבל בדור בו הורים אשכנזים עשו 2 ילדים - הורים יוצאי עדות המזרח עשו לפעמים 10 ומעל ילדים.. אז אין כזה דבר "דור של מס' ילדים מסויים" או "נורמה". מסכימה איתך שלמצב כלכלי משופר יש תרומה לעיתים על ההחלטה כמה ילדים להוליד אף שבהרבה משפחות מהעשירון העליון לא תמצאי יותר מ 2 ילדים.. בכל זאת במעמד הבינוני יש נטיה למצב כלכלי להשפיע.