משפחה נורמטיבית?
אולי בגלל פסח והמשפחתיות שנשפכת מכל הכיוונים, המחשבות על משפחה עולות ביתר שאת. גדלתי בבית מאד לא סטנדרטי לאותה תקופה. הורים גרושים כמה וכמה פעמים (היתה תקופה שהיו לי 4 סבתות מתפקדות...) וחלוקה בין שבתות וחגים. היום מאד חשוב לי שילדי יחוו משפחתיות מלוכדת ואוהבת ולשמחתי זה מתאפשר מהצד של הבנזוג (שהוא כמובן אבא שלהם). אני מסתכלת סביב בגן ובכיתות של ילדי ורואה משפחות מגוונות כל-כך: משפחה של אבא ואבא, משפחה של אמא בלבד, משפחה אומנת, משפחה של גרושים בקשר ומשפחה של גרושים ללא קשר, והכל נראה טבעי וברור מבחינת הילדים שלי עד שנדמה שאנחנו כבר לא בנורמה עם החיים ה"מרובעים" שאנחנו חיים. לי מאד חשוב להדגיש בפני ילדי את הקשר המשפחתי של אבא-אמא-אח-אחות-סבא-סבתא-דוד-דודה-בני דודים, ואולי זה רק בגלל החסך שהיה לי כשהייתי ילדה? אולי זה רק "בראש שלי" ואין משפחה נורמטיבית ומתחת לפני השטח צומח משהו שונה?
אולי בגלל פסח והמשפחתיות שנשפכת מכל הכיוונים, המחשבות על משפחה עולות ביתר שאת. גדלתי בבית מאד לא סטנדרטי לאותה תקופה. הורים גרושים כמה וכמה פעמים (היתה תקופה שהיו לי 4 סבתות מתפקדות...) וחלוקה בין שבתות וחגים. היום מאד חשוב לי שילדי יחוו משפחתיות מלוכדת ואוהבת ולשמחתי זה מתאפשר מהצד של הבנזוג (שהוא כמובן אבא שלהם). אני מסתכלת סביב בגן ובכיתות של ילדי ורואה משפחות מגוונות כל-כך: משפחה של אבא ואבא, משפחה של אמא בלבד, משפחה אומנת, משפחה של גרושים בקשר ומשפחה של גרושים ללא קשר, והכל נראה טבעי וברור מבחינת הילדים שלי עד שנדמה שאנחנו כבר לא בנורמה עם החיים ה"מרובעים" שאנחנו חיים. לי מאד חשוב להדגיש בפני ילדי את הקשר המשפחתי של אבא-אמא-אח-אחות-סבא-סבתא-דוד-דודה-בני דודים, ואולי זה רק בגלל החסך שהיה לי כשהייתי ילדה? אולי זה רק "בראש שלי" ואין משפחה נורמטיבית ומתחת לפני השטח צומח משהו שונה?
