משפחה וילדים

משפחה וילדים

אני גרושה כבר די הרבה זמן (ילדי בוגרים ) לאחרונה אני שמה לב שמשפחתינו היא לא ככל המשפחות .... אסביר..... ימי שישי, כבר אין קידוש כל אחד אוכל מהר מהר ורץ לחדרו. בימי חול, אין ארוחת ערב או צהריים כל אחד לוקח צלחת ונכנס לחדר שלו. אין ישיבה בסלון, לראות סרט ביחד או דיון משפחתי סוער, כל שאלה או בקשה, מסתיימת בטריקות דלת. צעקות. התבודדות. או כל אחד וחבריו. אני יודעת שזה לא נורמאלי......... אבל אולי זה מוכר לכם? אולי זה בכל זאות קצת נורמאלי בגלל גיל הילדים איך זה אצלכם?
 
זה מאד

נורמלי...הבנות שלי צעירות אבל בעבודתי עם בני נוער נתקלת בתלונות כמו התלונות שלך פעם אחר פעם במפגשים עם הורים. יש המון המלצות איך להפסיק את כדור השלג הזה לפני שיהיה נתק מוחלט מהילדים וחשוב שתעשי כך, ממליצה לך לקרוא את ההמלצות של חיים עומר- הוא כותב הרבה על השבת הסמכות ההורית וכמובן פרופסור עמוס רולידר ששמעתי הרצאה מאלפת שלו במסגרת בי"ס. קצרה היריעה מלפרט כרגע מה אפשר לעשות- אצלם יש כמה הצעות מצויינות בהצלחה!
 
אם שלי כבר הזכירה את חיים עומר ו'שיקום הסמכות

ההורית' - יש כנס של מרכז הסמכות. בקישור תוכלי למצוא הזמנה לכנס של היחידה (בקוביה העליונה מצד ימין תחת הכותרת חדשות ועידכונים). ממליצה מאוד ללכת אם את יכולה.
 
ברוכה הבאה

לגיל ההתבגרות . . . אני מאמינה שאתם משפחה נורמלית ומאושרת :))
 
וזאת בדיוק הבעיה , שאנחנו אפילו

כבר "מאמינים" שכך צריכה לנהוג "משפחה נורמלית ומאושרת". אבל היא זועקת שהיא לא מאושרת בכלל ושזה גם לא נראה לה נורמלי. והיא צודקת כי היא בפרוש ממכירה מעברה מציאות אחרת לגמרי שאפשר לחיות בה. וזה אכן הופך לשידוד מערכות וכאוס אם לא ממשיכים את המסורת באופן עיקבי גם אם מישהו חסר במישוואה. אז אם אולי נאמין שזו לא גזרת גורל שניחתה עלינו ושאפשר אחרת אז גם ניחיה אחרת.
 
זה היה

כמובן בעליצות הדעת :)) ברור שאפשר אחרת ובוודאי שכל אחד בתוך ביתו ומבצרו יכול לחיות אחרת להנחיל הרגלים לילדים של המציאות שבה הוא רוצה לחיות
 
היה לי ברור שזה היה

בעליצות הדעת מבחינתך. אבל כידוע לנו, אז הבדיחה (גם אם היא צינית) של אתמול זו המציאות של היום. והבדיחה של היום היא המציאות של מחר. זה מזכיר לי שבתחילת שנות השיבעים התחילו לצבוע מדרכות בכחול לבן והתחילו לגבות דמי חניה. כולנו התבדחנו ואמרנו בבדיחות הדעת: "יופי, עוד מעט גם ימכרו לנו מים בבקבוקים במכולת ובסופר". ומה לעשות שבתחילת שנות השמונים הבדיחה הפכה למציאות ועד עצם היום הזה אנחנו קונים מים בסופרים. ומאז הפסקנו לצחוק והתחלנו לקנות והיום זה כבר לא "בדיחה". אגב, הבדיחה הנוכחית היא ש"עוד מעט ימכרו לנו חמצן בבלונים שנסחב איתנו על הגב". וכפי שאנחנו יודעים כבר, הרי שלפי "התפתחות" זיהום האויר היום, אז כנראה שזו אכן הולכת להיות גם המציאות של מחר.
 
האמת...

לא הייתי עובר לסדר היום אם כל שאלה/בקשה היתה מסתיימת כמו שתיארת. בנוסף, לקחת צלחת ולאכול בחדר? את זה שיעשו בבית שלהם - לא בבית שלי. נכון שאולי אין ארוחות משפחתיות ואת הסרט בערבית, אבל על מינימום של סדר ומשפחתיות חייבים לשמור.
 

שרשירית

New member
אני לא מנכסת את הבעיה לנחלת הגרושים

זו בעיה של גיל ההתבגרות. הבית יתנהל איך שאת תכתיבי ואת תנהלי, גם אם בדרך תשמעי הרבה "אוף" ושאר פרצופים וקיטורים. אם הדבר חשוב לך תתעקשי עליו.
 
לא, זה לא נורמלי..

גם אם זה קורה במשפחות אחרות זה לא גיל הילדים.. זה ההורים..שנכנעים שמוותרים שמאבדים כיוון.. אם חשוב לך ארוחת ערב שבת..תארגני כזו ותדאגי שאוכלים בשעה קבועה ליד השולחן ואז כל אחד הולך לעינינו..כמנהג חובה. וכל יום זו שעה טובה להתחיל . אם חשוב לך הצפייה בסלון.. אז לא מכניסים טלויזיה לחדרים מלכתחילה... כדי שדברים ישתנו צריך לגרום להם להשתנות... זה צריך להיות מספיק חשוב לך..כדי שתפעלי לשנות גם במחיר של התנגדות בהתחלה. יש ערך רב...להימצאות ליד שולחן לארוחת ערב...והאמת לא משנה איזה ערב זה עצם ההתלכדות הזו..שמן הסתם תעורר קרבה ושיחות התענינות.
 

יערית

New member
לא מוכר

כתבי לך בפורום השני , האם הילדים מנהלים אותך? קחי את הניהול לידיים שלך ותעשי את השבתות כפי שאת רוצה, רוצה קידוש, יהיה קידוש, זה נקרא ארוחת שבת, מנהג שמטמיעים עוד מגיל צעיר ולא מהלכים איתו בזיג זג במידה ורוצים לשמור על עקביות. גיל ההתבגרות בדיוק מלווה בכל הסממנים שהצגת, הכל תלוי בך אמא, הם חיים אצלך ולא את אצלם :)) ויחד עם זאת, לשחרר אותם לפעילויות שלהם אחרי הדברים הכי חשובים לך, ארוחת שבת למשל, סרט זה קצת אופטימי מצידך, למרות שהבן שלי כבר צופה איתי בסרטים וסדרות מתח, הבת פחות מעניין אותה. תחליטי על מה את לא מוכנה לוותר ומה את משחררת.בתי לך בפורום השני. ממש עכשיו עורכים את שולחן השבת, הילדים מחכים לארוחות שבת, אוכל טוב, כולם ברעש אחד גדול סביב השולחן, מעבירים חצי שעה של יחד, אחר כך רעש מסוג אחר, ישיבה בסלון עם אבטיח וטמבליזייה וכשהם בורחים לחדריהם,יש שקט ואפשר להתחיל עם סרטים.
 

אייבורי

New member
אני לוקח צלחת

ונכנס אחרי הילדים לחדר שלהם הכי טוב להשאיר את המבוגרת האחראית לבד בחושך בסלון
 
למעלה