משמעות הכוונה:
לפעמים אנו מרגישים תחושה נדירה שאינה מתרחשת הרבה, בין אם בתפילה בין אם בשיחה, בין אם בקריאת דבר מה, או בזמן מאורע שעובר עלינו, רגע שעל פניו נראה רנדומאלי ובלתי מתוכנן שפשוט משאיר אותנו עם טעם של עוד.
אותה תחושה מחברת אותנו למספר רגעים לפעמים אפילו שניות למציאות רגשית ותודעתי אחרת מציאות שבה אנחנו מרגישים משהו מעבר, חווים הרגשת שייכות, תחושה שאנחנו לא לבד כאן בעולם, ולא במובן הפיסי של חברים ובני זוג, אלא במובן הקיומי – רוחני, שאנחנו חלק מתכלית, חלק ממשות, שיש לנו ובנו תכלית קיומית, ושאנחנו לא סתם פה בשביל להתעסק בהבלים ולהפטר מהעולם.
תחושה זו באה לפעמים לאחר עצב רב, או כאב ומספקת הקלה, נחמה וחום, לפעמים היא באה בעקבות כמיהה של זמן רב לדבר כזה או אחר ומשאירה בנו תחושה של סיפוק ושמחה ללא קץ, תחושה שיש כתובת, ששומעים אותנו.
התחושות הללו משאירות אותנו עם עיניים דומעות, לפעמים עם בכי משחרר ולפעמים עם חיוך רחב שנדיר לשחררו – חיוך אמיתי, ובנוסף אנחנו מלווים בתחושה שאינה קשורה לשום רגש רטט פנימי של התרגשות שאין באמת דרך להסבירה, רטט שמלווה בידיעה שמה שאנחנו מרגישים עכשיו, למרות שהוא לא מוסבר הוא אמיתי ואינו אשליה, לא מעשה אדם או כל דבר אחר אלא משהו מעבר – משהו שהוא מעבר לבריאה.
אותו הרגע שאנו חווים, נובע מכוונה, לא תמיד מודעת אך תמיד קיימת בעת ההתרחשות, לא תמיד נדע לשחזרה או את הגורמים לה, אבל בזכותה אנחנו זוכים לרגע של השלמה..
אם נלך לתפילה כדוגמא נראה שיש כאלו שמגדירים כוונה בתפילה בעצם הדקדוק באמירת המילים של התפילה (ניקוד וטעמים), אחרים יאמרו שזו דווקא ההתעמקות במשמעות של מילה ומילה, אחרים יאמרו שזה התוכן המחשבתי-רוחני שאנו נוסכים לתוך כל מילה ומילה בעת התפילה, ולבסוף יש כאלו שאומרים שכוונה הוא המטרה שלשמה אנו אומרים את אותה התפילה (אם ברצון בהגנה, ברפואה, פרנסה, הצלחה וכד'), (יש גם את כוונות המקובלים אך הם מעבר להבנתי כרגע) לדעתי כל הגישות נכונות ואלו רק דרגות שונות של אותו המעשה.
במשך שנים רבות תהיתי מה היא כוונה ואיך מכוונים, חיפשתי וקראתי וניסיתי דרכים שונות, מזמירות, קריאה איטית, פרשנויות התוכן, ספונטאניות, מקום קבוע, מקום חדש, טבע, מניין כמעט כל דבר שהצלחתי למצוא, כל דרך ביהדות – ניסיתי, בסופו של דבר מצאתי שהדרך שלי היא דרך הדמיון, לראות את מה שאני מתכוון אליו תוך כדי התפילה – לא תמיד בפירוט רב אבל מספיק בשביל ליצור שייכות וממשות שמקשרת את התפילה שלי למטרתה, אם תרצו זה כמו יצירת מצגת של כוונתי להצגה בפני בורא עולם (לא שהוא נצרך לה הרי הוא יודע כליות ולב), מצגת שנועדה לתת לי את האחיזה במהות של מה שאני מעוניין בו.
זו דרכי ומצאתי שהיא פועלת בשבילי, וכל מה שנותר לי לאחל הוא שבע"ה שתמצאו את הדרך הנכונה שלכם ושהיא תפעל לכם ותעזור לכם להגיע לכוונה ואל אותם רגעים בודדים נכספים של שלמות והשלמה.
כוונה טובה לכולנו ובע"ה שיתמלאו משאלות וכמיהות ליבנו לטובה וברחמים, אמן.
לפעמים אנו מרגישים תחושה נדירה שאינה מתרחשת הרבה, בין אם בתפילה בין אם בשיחה, בין אם בקריאת דבר מה, או בזמן מאורע שעובר עלינו, רגע שעל פניו נראה רנדומאלי ובלתי מתוכנן שפשוט משאיר אותנו עם טעם של עוד.
אותה תחושה מחברת אותנו למספר רגעים לפעמים אפילו שניות למציאות רגשית ותודעתי אחרת מציאות שבה אנחנו מרגישים משהו מעבר, חווים הרגשת שייכות, תחושה שאנחנו לא לבד כאן בעולם, ולא במובן הפיסי של חברים ובני זוג, אלא במובן הקיומי – רוחני, שאנחנו חלק מתכלית, חלק ממשות, שיש לנו ובנו תכלית קיומית, ושאנחנו לא סתם פה בשביל להתעסק בהבלים ולהפטר מהעולם.
תחושה זו באה לפעמים לאחר עצב רב, או כאב ומספקת הקלה, נחמה וחום, לפעמים היא באה בעקבות כמיהה של זמן רב לדבר כזה או אחר ומשאירה בנו תחושה של סיפוק ושמחה ללא קץ, תחושה שיש כתובת, ששומעים אותנו.
התחושות הללו משאירות אותנו עם עיניים דומעות, לפעמים עם בכי משחרר ולפעמים עם חיוך רחב שנדיר לשחררו – חיוך אמיתי, ובנוסף אנחנו מלווים בתחושה שאינה קשורה לשום רגש רטט פנימי של התרגשות שאין באמת דרך להסבירה, רטט שמלווה בידיעה שמה שאנחנו מרגישים עכשיו, למרות שהוא לא מוסבר הוא אמיתי ואינו אשליה, לא מעשה אדם או כל דבר אחר אלא משהו מעבר – משהו שהוא מעבר לבריאה.
אותו הרגע שאנו חווים, נובע מכוונה, לא תמיד מודעת אך תמיד קיימת בעת ההתרחשות, לא תמיד נדע לשחזרה או את הגורמים לה, אבל בזכותה אנחנו זוכים לרגע של השלמה..
אם נלך לתפילה כדוגמא נראה שיש כאלו שמגדירים כוונה בתפילה בעצם הדקדוק באמירת המילים של התפילה (ניקוד וטעמים), אחרים יאמרו שזו דווקא ההתעמקות במשמעות של מילה ומילה, אחרים יאמרו שזה התוכן המחשבתי-רוחני שאנו נוסכים לתוך כל מילה ומילה בעת התפילה, ולבסוף יש כאלו שאומרים שכוונה הוא המטרה שלשמה אנו אומרים את אותה התפילה (אם ברצון בהגנה, ברפואה, פרנסה, הצלחה וכד'), (יש גם את כוונות המקובלים אך הם מעבר להבנתי כרגע) לדעתי כל הגישות נכונות ואלו רק דרגות שונות של אותו המעשה.
במשך שנים רבות תהיתי מה היא כוונה ואיך מכוונים, חיפשתי וקראתי וניסיתי דרכים שונות, מזמירות, קריאה איטית, פרשנויות התוכן, ספונטאניות, מקום קבוע, מקום חדש, טבע, מניין כמעט כל דבר שהצלחתי למצוא, כל דרך ביהדות – ניסיתי, בסופו של דבר מצאתי שהדרך שלי היא דרך הדמיון, לראות את מה שאני מתכוון אליו תוך כדי התפילה – לא תמיד בפירוט רב אבל מספיק בשביל ליצור שייכות וממשות שמקשרת את התפילה שלי למטרתה, אם תרצו זה כמו יצירת מצגת של כוונתי להצגה בפני בורא עולם (לא שהוא נצרך לה הרי הוא יודע כליות ולב), מצגת שנועדה לתת לי את האחיזה במהות של מה שאני מעוניין בו.
זו דרכי ומצאתי שהיא פועלת בשבילי, וכל מה שנותר לי לאחל הוא שבע"ה שתמצאו את הדרך הנכונה שלכם ושהיא תפעל לכם ותעזור לכם להגיע לכוונה ואל אותם רגעים בודדים נכספים של שלמות והשלמה.
כוונה טובה לכולנו ובע"ה שיתמלאו משאלות וכמיהות ליבנו לטובה וברחמים, אמן.