משמעות החיים כחילוני
כפי שכבר אמרתי, לא ברור לי למה כוונתך ב"משמעות החיים". אבל מכיוון שיש לי הבנה מסויימת של "חילונים" ו"דתיים" אני יכול להעיר על מספר הבדלים. הדתיים לא מבינים הדתיים לעתים קרובות מנדים מהפעולות הלגיטימיות בחייהם במידה רבה יותר מחילונים ליברליות (במידה רבה היא מתנגשת עם קיום מצוות ועם חיים בחברה שמרנית) וספקנות (בכל הנוגע לאמונה המאפיינת את קבוצתם הדתית השרירותית) כמובן שויתור זה כולל ויתור על חוויות אנושיות רבות (חוויות אינטלקטואליות שהספקנות מאפשרת, ובין-אישיות שהליברליות מאפשרת). החילונים לא מבינים החילונים לעומתם מנדים מחייהם חלק אחר, לא אנליטי ממגוון החוויות האנושיות (כמובן לא באופן מלא), חלק מן הדברים הם מבינים (למשל את הויתור על חיים עם ערכים ברורים, אמונות ברורות, והמשפחתיות שקהילה שמרנית מאפשרת שאובדים תמורת חופש), וחלק מהן אינם מבינים כלל, תכופות יותר מאשר לא אני שומע חילונים שאינם מבינים את החוויות בצד הדתי של הספקטרום של חוויות אנושיות. דוגמה מתבקשת היא הטענה האידיוטית שהליברליזם/המדע/הרציונליות/חופש הדעה (במיוחד בתקשורת, הרדודה יותר ממאזיניה) היא הדבר הקדוש של החילונים, רוב החילונים אינם מבינים את משמעות המילה קדוש באופן חוויתי אלא עושים לה רדוקציה לאיזו פרשנות ערכית. גם צדיקות היא מושג שמעט חילונים (ולא הרבה דתיים מבינים). דתיות בכלל היא דבר שמעט חילונים ומעט דתיים (כאלה ששייכים לדת ממוסדת) מבינים או חווים. הרוב המכריע למעשה כשאני חושב על זה, מעבר לרמת הדוגמות, ברמת החוויות האמיתיות, מעט הבדלים קיימים בין הדתי הממוצע לחילוני הממוצע. *יש להעיר שודאי שאת כל המושגים הללו לא מבינים כל החילונים או כל הדתיים בהתאמה, קיים לדעתי גרעין מסויים של אנשים שמבינים את החוויות האנושיות האלה לעומקן בכל אחת מין החברות וסביבם בשתי החברות מדשדש הרוב המכריע במימי האפסיים של קשקשת ומנייריזם שנגזרים מהחוויות האותנטיות. ברור כמובן שבשתי החברות קיימים אנשים שמבינים חוויות מכל הגוונים, והבנה זו אינה מוגבלת לכאלו שעברו בין שתי החברות.