לא צריכה לדאוג במיוחד
לצערי, יש הרבה מקרים כאלה. יותר מדי מקרים שפקידות הסעד מאשימות את האם שהיא מסיתה את הילד נגד האב ולכן לא מתקיימים הסדרי ראיה בלי לבדוק מדוע הילד אינו מוכן ללכת אל האב. את צריכה לדאוג מעצם להעביר משמורת כיוון שפקידת הסעד יכולה להמציא כל מיני סיבות להוצאת ילד מהבית. אבל את לא צריכה לדאוג לגופן של ההאשמות. אם הפקס האשימה אותך שאת לא דואגת לשמור על קשר תקין, טענתך תהיה שדאגה לקשר תקין צריכה להיות מצד שני ההורים ובראש ובראשונה חלה האחריות על האב שיהיה לו קשר תקין עם הבן. טענה זו את יכולה להעלות בפני הפקס וגם בפני השופט (מקווה שלא תגיעי לשם). אם הפקס ממשיכה להאשים אותך, תהיי רגועה מבפנים כיוון שלא קשה להתמודד עם טענה כזו בערכאות ערעור. אני רוצה לשאול אותך, כיצד את מגיעה למצב שאת צריכה לטפל במצבים שהילד לא רוצה ללכת לאביו? האם את מביאה לאב את הילד או שהאב בא לקחת והוא אוסף אותו בעצמו? כתבתי פה בפורום לפני כשבוע על החלטת שופט לקנוס אם על כך שלא התקיימו הסדרי ראיה בלי לסייג את העניין אם מדובר באשמתה או לא. ההחלטה הזו נפסלה אפילו אצל נציב תלונות הציבור על שופטים. קל וחומר, שהייתה נפסלת בערכאת ערעור. אני רואה את המקרה שלך שמאשימים אותך על טרפוד הסדרי ראיה בלי שתהיה לך אחריות על כך כהאשמה שיש לה סיכויים טובים מאוד להיפסל בערכאת ערעור או אפילו אצל נציב התלונות גולדברג. את יכולה לנפנף באיום הזה אצל האב, אצל פקידת הסעד אבל אל תישמעי יותר מדי שחצנית כדי לא לתת להם מוטיבציה להמציא סיבה אחרת להעביר משמורת. לגבי פקידת הסעד, היא פונה לאיום העברת משמורת מתוך תחושת תסכול וחוסר אונים על כך שלה בעצמה אין יכולת ואין כלים להביא לידי הסדרי ראיה תקינים. את יכולה גם לטעון את זה בבית המשפט. אני לא יודעת אם העברתי לך את השורה התחתונהף את צריכה לדאוג רק מכך שפקידת הסעד לא עושה לך את החיים קלים אבל לא מעצם הסיכויים הסופיים להעביר משמורת. גם אם היא תמליץ על כך וגם אם תפלי על שופט גרוע, אז בערכאת ערעור כבר יטופל אחרת. את בשום אופן לא צריכה לקחת על עצמך את האחריות לעובדה שהילד לא רוצה ללכת לאביו, בהנחה שאת לא זורקת לו פה ושם מילים נגד אביו. בודאי שאת לא צריכה לקחת על אחריותך כשהאב יושב בצד ומחכה שאחרים (יותר נכון אחרות) יעשו לו את העבודה. ראיתי גם אבות כאלה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב הוא לשאול את הילד מדוע אינו רוצה ללכת? בעדיפות אחרונה, אפשר גם לשאול בעל מקצוע, עובד סוציאלי, פסיכולוג, מגשר ומפשר וכדומה. אני לא ממליצה לקחת את הילד בעצמו לפסיכולוג אבל אם אין ברירה וזה תנאי כדי שירדו ממך בעניין המשמורת, הייתי מתייעצת גם עם פסיכולוג, אבל לא מטעם הרווחה. אם פקידת הסעד מאיימת עלייך בהעברת משמורת, את יכולה לומר לה שההמלצה שלה לא תעמוד במבחן בית המשפט וגם לא במבחן של בית המשפט העליון וגם לא של נציב תלונות הציבור (אם וסביר להניח שכן, יפלו פגמים פרוצדורליים בהחלטת שופט להעביר משמורת). הילד גם מספיק גדול בשביל לעשות את המוות לכל הנוגעים בדבר כדי שלא יפרידו ביניכם. אם תעני כך לפקידת הסעד, אני מקווה שתורידי אותה מהחלום הזה להעביר משמורת, אבל הקפידי לדעת שהיא לא טיפוס נקמן או טיפש במיוחד. מאחר שיש כל כך הרבה סייגים יצאה לי תשובה ארוכה..