משמורת משותפת

משמורת משותפת

שלום לכל חברי הפורום. אני נשוי 12 שנים ולי ולזוגתי 2 בנות. לצערי פתחתי תיק גירושין ברבנות לאחר שגיליתי שזוגתי מנהלת קשר טלפוני,ופגישות עם גברים בסתר אותם היא מכירה בצאטים. עם תשאלו אותי מה מביא אותה לזה אומר לכם שלדעתי אצלה זאת סוג של מחלה או איזו התמכרות בלתי נשלטת וחולנית. יש לציין שבעבר הלא רחוק כבר היינו בסרט הזה ואז גיליתי שהיא מנהלת רומן עם מישהו שהכירה בצאט. הלכנו אז לאחר המקרה לייעוץ זוגי כדי לנסות ולהבין מה בדיוק הביא אותה לעשות את מה שעשתה,ולנסות לשקם את חיי הנישואים ולא לפרק את החבילה למרות כל הכאב והכעס שהיה לי עליה, היום כשאני יודע שהיא חוזרת שוב על מעשיה מבחינתי זה כבר סוף פסוק לנישואים ביננו וכבר שום ייעוץ,טיפול,וכל דיבור לא ישנו את דעתי וטוב שכך. יש לי את כל ההוכחות למעשיה השפלים כך שאם ידרשו ממני ברבנות הוכחות אז אני שקט. בקיצור ולעניין מבלי לפרוש כאן את כל קורות חיי ותאמינו לי אני חיי בסרט לא קטן רציתי לשאול כמה שאלות ברשותכם. אני רוצה להאבק בזוגתי כדי לזכות במשמורת משותפת מה הסיכוי שלי להצליח ? ואם לא בדרך גישור מה עלי להוכיח? מה גובה דמי המזונות שעלי לשלם במידה ויש לי משמורת משותפת עם גרושתי? תודה מראש לכל העונים.
 

אב בדד

New member
מדהים!! נראה לי שאתה כותב הביוגרפיות שלי...

ידידי, זה נשמע כאילו ישבת איתי וכתבת את סיפור חיי... מצלצל כל כך מוכר.... מוזמן לראות מה כתבתי בשרשורים של רואה עיזים ושל rami בהמשך הדף כדי לראות את דעתי. כן! יש סיכוי! רק מה - תציץ קלות בבלוג שלי ותבין מה דרך החתחתים שצפויה לך (ואני מקווה מכל הלב בשבילך שאני טועה), ברגע שתחליט להילחם על המשמורת. אם בכל זאת יש לך את הכח - לך על זה, ותצטייד בהרבה סבלנות ונשימה ארוכה. שיהיה בהצלחה!
 
יש פתרון יותר קל

ראשית, צר לי על עוגמת הנפש בנישואים ועל פירוק "החבילה". מה גיל הבנות? מה טיב הקשר שלהן עם אימן ואיתך? איזו יכולת כלכלית ונפשית יש לאישתך להיכנס למאבק ולהתמיד בו? לאחר מענה על השאלות האלה יהיה יותר נוח לענות מה הסיכויים שלך. דבר נוסף, גם אם תזכה במשמורת משותפת, הדבר יעלה לך במחיר כבד מאוד (ראה דביו של אב בדד) שספק אם התוצאה כדאית. אל תנסה להילחם בה - בטווח הארוך במלחמה יש רק מפסידים. לגבי המושג עצמו "משמורת משותפת" והמזונות שנלווים או לא נלווים אליו - אנא ראה את הודעותיי בפורום לפי מילת חיפוש "משמורת משותפת". על רגל אחת, זהו מושג מעורפל שאין לו הגדרה אחת ולדעתי, אם הצדדים מסוכסכים ביניהם ולא מתקשרים זהו הפתרון הגרוע ביותר לילד וכבר פרטתי על כך בפורום. יש לי פתרון יותר פשוט, קל, זול ובריא - נניח שהמשמורת שתיקבע תהיה בידי האם ואילו אתה תקבל את הבנות לסופשבוע לסירוגין (משישי ועד ראשון בוקר) וכן שני לילות בשבוע ומחצית החגים והחופשות. לאן הגענו? כמעט כמעט לשיוויון. אם תוכל להגיע עם האם להסכמה שמאחר שאתה לוקח את הילדים מחצית מהזמן המזונות יהיו מופחתים, אבל לא בהרבה, כיוון שעדיין עליה מוטל לשלם תשלומי בית ספר, חוגים, שיעורים פרטיים, הלבשה, הנעלה, ביטוח רפואי וכדומה. ואילו אתה תנסה להמעיט בהוצאות על הילדים (על האם יהיה מוטל לרכוש לילדים את צורכיהם הגדולים יותר). נסה ללכת על פתרון כזה ותשמור על הבריאות הנפשית שלך ושל ילדיך ואולי תוכל לפתוח דף חדש עם אישה אחרת, למרות שאולי כעת הדבר נשמע לך רחוק מדי.
 

אב בדד

New member
מיכל היקרה, אולי לא הסברתי את עצמי טוב..

לא הצעתי להרים ידיים. במקרה הספציפי שלי, ולאור המשך מעשי הטירוף של "האמא" ושל "הסבתא" אני ממשיך בהחלט בתביעתי למשמורת מלאה על הילדות. אכן, דבר אחד ברור - הפתח שפתחתי בעבר למשמורת משותפת, למרות תלונות השווא וההסתות ומניעת הקשר כבר מההתחלה, הוא כבר מזמן "פאסה". משמורת משותפת תטמטם את נפשן הרכה של הבנות הרבה יותר ממה שה"אמא וה"סבתא" מטמטמות אותן כיום. בשביל השקט הנפשי של בנותיי אני נלחם על קבלת המשמורת (המלאה) עליהן. בשביל השקט הנפשי שלהן אינני מתכוון להרים ידיים. כל שציינתי בהודעתי הקודמת הוא את הקשיים הצפויים כשהאישה (ואני מדגיש - דווקא האישה) מחליטה לצאת למלחמה על גב הילדים, מגישה תלונות שווא, מסיתה ומנהלת מלחמה נחשית וארסית מבלי להתחשב בנפשם הרכה של הילדים. כמובן שאם למרות בגידות האישה, אם אכן מדובר במישהי שניתן לדבר איתה ולפתור דברים בהבנה בקשר לילדים למרות מה שהיה בין בני הזוג - הדרך למשמורת משותפת היא הרבה יותר קלה. בכל מקרה - לאב ההמבולבל - שיהיה בהצלחה בין אם אתה הולך לכיוון של משמורת משותפת ובין אם לכיוון של משמורת מלאה.
 
אני מבינה את מצבך

אבל עד עתה לא הצלחתי להבין מה פשרן ומה טיבן של תלונות השווא האלה. כשמדברים על הסתה או מניעת קשר אני יודעת בדיוק למה הכוונה למרות שאלה שני מושגים "נזילים, ולא ממוקדים. לעומת זאת, תלונות הן תלונות הן תלונות, אמורות להיות ממוקדות, ברורות. אני מבינה שאתה מחזיק בדעתי בעניין הפרקטיקה של משמורת משותפת?
 

אב בדד

New member
עניתי לך בשרשור נפרד

לגבי תלונות השווא. לגבי המשמורת - אין ספק שמשמורת משותפת עשויה להיות פתרון נכון כשיש שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין ההורים, ובעיקר כששני ההורים מעודדים את הילדים לקשר טוב ופורה עם ההורה השני. לכן, בהחלט, במקרים רבים (וביניהם גם המקרה האישי שלי) אין מה לדבר על משמורת משותפת.
 
המסגרת החינוכית צריכה ליידע את שני ההורים

קראתי את הדברים שלך אז כמו גם היום, אני מקווה שלא דילגתי על פרט חשוב. חשבתי קודם שמדובר בתלונות חדשות. ראשית, תארת בהודעה זו את המקרים-התלונות בלי מילים מלוכלכות על האם, זה הרבה יותר מכובד וגם עושה יותר טוב את העבודה, קרי משכנע יותר ויוצר יותר אהדה כלפיך. קח לתשומת לבך ולתשומת לב הגולשים והגולשות בדו שיח, רב שיח ובכל משא ומתן. אני גורסת שכשלא מדברים בבוטות גם קל יותר להשלים, כי מילים שפוגעות אישית קשה מאוד מאוד להחזיר. עכשיו לגופו של עניין או לגופן של תלונות, אני מציעה לך שתפחית ככל האפשר את הנוכחות שלך עם האם ואם יש באפשרותך שחבר יהיה נוכח בזמן שהאם בסביבה או הקלטה או מצלמה, זה עדיף ויכול להציל אותך, חלילה מאישום במשטרה. דוגמה, אם כשאתה לוקח את הילדות, יש סצינה של: "הוא לקח אותה בכוח", "הוא חטף" וכדומה. תקפיד לקחת את הילדות ממקום אחר, או מהמסגרת החינוכית ואם מדובר ביום חופשה או אחר תבקש מפקידת הסעד שהאם תביא את הבנות למרכז קשר (אפשר בפתח, לא חייבים להיכנס, כמו נקודת מפגש נייטרלית) ושם תיקח את הילדות. האחריות כאן נופלת עליה להביא את הבנות, ואם לא, מתחיל אצלך רישום של "לא קיבלתי". בקשר לבית הספר או הגן, תבקש מהאחראית שתיידע אותך על כל פעילות של הבנות ועל התקדמותן ותיתן לך הזמנה שווה לזו שהאם מקבלת. אנשי החינוך מחוייבים לעשות זאת, יש להם הוראה ממשרד החינוך. אם אתה לא יודע או לא מכיר (וקשה לי להאמין שאתה לא מכיר), יש לי את הנוהל ואני מוכנה לצרף לפורום - רק תודיע. לגבי הרמיזות המיניות, אם אין להן שחר, זה חמור ביותר. אם אתה חף מפשע לא חשבת להגיש תלונה על תלונת שווא? או שהעניינים לא שחור-לבן? למרות הכול, בחייך, הכי טוב בשבילכם הוא מגשר, מתווך שיבהיר היטב מה האם רוצה ממך ומה אתה רוצה מהאם. רד מהעץ הגבוה שלך, תוריד מהכבוד שלך - ותציע גישור. אם היא יודעת שיש לך כוח להיאבק בה וגם היא רוצה חיים שקטים, אני משוכנעת, היא תסכים לגישור שיבוא מתוך כבוד הדדי. תחשוב על זה, אחרת תחסלו זה את זה ולילדות לא יהיה אתה יודע מה... אני לא חושבת שיש לכם הרבה שיקול דעת בבחירה, פשוט אין לכם ברירה.
 

almog tech

New member
לא משנה מה קורה

לא על גב הילדים! המונחים שאתם משתמשים בהם מסמלים מאבק, מלחמה למה להלחם אחד בשני ולא להלחם לטובת הילדים?
 
למעלה