משמורת לא הוגנת
שלום לכל באי הפורום. אני אב לבן בגיל 3 (כמעט), פרוד מזה כשנה וחצי. אני מתגורר במרכז הארץ, ופרודתי התגוררה לא רחוק ממני עד לפני כשלושה חודשים. לאם יש משמורת מלאה (היא התנגדה בתקיפות לכל הצעה למשמורת משותפת ממני), ולי היו הסדרי ראיה נורמלים והגיוניים של פעמיים מפגש באמצע השבוע (פעם אחת עם לינה) ופעם בשבועיים לסוף שבוע. לפני כשלושה חודשים פוטרה האם מעבודתה, והחליטה לעבור לגור במקום הכי רחוק שאפשר - מעין ברוך (קצת אחרי קרית שמונה). היא תירצה את המעבר בכך שרק בקרית שמונה מצאה מקום שיספק לה פרנסה - מה שהתברר כשקר וכזב שכן כעבור 3 שבועות היא מצאה עבודה בכרמיאל. בנוסף היא האשימה אותי בכך שגרמתי לה לברוח. האם, ואני אהיה עדין כמה שאפשר, חיה בתוך סרט. היא בטוחה שכל העולם נגדה. לפני הפרידה היינו בטיפול זוגי, היא האשימה את המטפלת בנטיה לטובתי ופוצצה את הטיפול (החלפנו 3 מטפלות, ועם אף אחת מהן היא לא הסתדרה). לפני שהיא הגישה תביעה לבית המשפט ניסינו ללכת לגישור, אך היא טענה שהמגשרות היו לטובתי ופוצצה את הגישור. התסקיר של פקידת הסעד אינו מתאים לרצונותיה ולכן גם פקידת הסעד נגדה, וכמובן שהשופטת, בשל פסיקתה לגבי המזונות וקבלתה את התסקיר של פקידת הסעד, נגדה. היא האשימה אתי (ועדיין ממשיכה) בכל מיני האשמות שווא, משקרת ומעלילה עלי בפני בית המשפט, מקללת אותי בנוכחות בני, מונעת ממני לדבר איתו בטלפון ולא עומדת בהסדרי הראיה כפי שנקבעו בבית המשפט. בשל המעבר שלה לצפון צומצמו הסדרי הראיה שלי עם בני מפעמיים בשבוע לפעם בשבועיים סוף-שבוע ארוך. לי קשה מאוד עם ההסדרים הללו - לא עובר יום בו אני לא חושב על בני או מדבר איתו בטלפון (כשהיא לא מסננת אותי). אך היא מנסה לצמצם את הסדרי הראיה שלי אפילו עוד יותר בטענה שההסדרים לא מסתדרים לה עם עבודתה. חשוב לי לציין כי הקשר ביני ובין בני אמיץ מאוד, ובמעשיה של פרודתי היא מנתקת את הקשר הזה הלכה למעשה. דבר נוסף שחשוב - אני חי כיום עם בת זוג, ואנחנו מצפים לבת שאמורה להיוולד באוגוסט. את בת הזוג הכרתי הרבה אחרי שנפרדתי מאם בני כך שאין בגידה על הפרק. אני רוצה לבקש משמורת על בני, בטענה שאצלי תהיה לו משפחה אמיתית (בקרוב תהיה לו אחות), ואילו אצל אימו הוא יחיה כבן יחיד ללא אב, ועם אם שעסוקה כל היום בעבודתה, בקושי פוגשת אותו, ומרעילה אותו קבוע נגדי ונגד משפחתי. כמו כן, אני אמנם לא סמכות, אך יש לי סיבה מוצקה לחשוב שבעיותיה של פרודתי נובעים מהפרעה נפשית או שהיא לוקה בתסמונת הקשת האוטיסטית. ברצוני לשאול, לאור הדברים הקצרים שהעליתי כאן, מה הסיכוי שלי לקבל משמורת על בני? מה הסיכוי שבית המשפט יסכים לשלוח את אם בני לאבחון? תודה אב מיואש
שלום לכל באי הפורום. אני אב לבן בגיל 3 (כמעט), פרוד מזה כשנה וחצי. אני מתגורר במרכז הארץ, ופרודתי התגוררה לא רחוק ממני עד לפני כשלושה חודשים. לאם יש משמורת מלאה (היא התנגדה בתקיפות לכל הצעה למשמורת משותפת ממני), ולי היו הסדרי ראיה נורמלים והגיוניים של פעמיים מפגש באמצע השבוע (פעם אחת עם לינה) ופעם בשבועיים לסוף שבוע. לפני כשלושה חודשים פוטרה האם מעבודתה, והחליטה לעבור לגור במקום הכי רחוק שאפשר - מעין ברוך (קצת אחרי קרית שמונה). היא תירצה את המעבר בכך שרק בקרית שמונה מצאה מקום שיספק לה פרנסה - מה שהתברר כשקר וכזב שכן כעבור 3 שבועות היא מצאה עבודה בכרמיאל. בנוסף היא האשימה אותי בכך שגרמתי לה לברוח. האם, ואני אהיה עדין כמה שאפשר, חיה בתוך סרט. היא בטוחה שכל העולם נגדה. לפני הפרידה היינו בטיפול זוגי, היא האשימה את המטפלת בנטיה לטובתי ופוצצה את הטיפול (החלפנו 3 מטפלות, ועם אף אחת מהן היא לא הסתדרה). לפני שהיא הגישה תביעה לבית המשפט ניסינו ללכת לגישור, אך היא טענה שהמגשרות היו לטובתי ופוצצה את הגישור. התסקיר של פקידת הסעד אינו מתאים לרצונותיה ולכן גם פקידת הסעד נגדה, וכמובן שהשופטת, בשל פסיקתה לגבי המזונות וקבלתה את התסקיר של פקידת הסעד, נגדה. היא האשימה אתי (ועדיין ממשיכה) בכל מיני האשמות שווא, משקרת ומעלילה עלי בפני בית המשפט, מקללת אותי בנוכחות בני, מונעת ממני לדבר איתו בטלפון ולא עומדת בהסדרי הראיה כפי שנקבעו בבית המשפט. בשל המעבר שלה לצפון צומצמו הסדרי הראיה שלי עם בני מפעמיים בשבוע לפעם בשבועיים סוף-שבוע ארוך. לי קשה מאוד עם ההסדרים הללו - לא עובר יום בו אני לא חושב על בני או מדבר איתו בטלפון (כשהיא לא מסננת אותי). אך היא מנסה לצמצם את הסדרי הראיה שלי אפילו עוד יותר בטענה שההסדרים לא מסתדרים לה עם עבודתה. חשוב לי לציין כי הקשר ביני ובין בני אמיץ מאוד, ובמעשיה של פרודתי היא מנתקת את הקשר הזה הלכה למעשה. דבר נוסף שחשוב - אני חי כיום עם בת זוג, ואנחנו מצפים לבת שאמורה להיוולד באוגוסט. את בת הזוג הכרתי הרבה אחרי שנפרדתי מאם בני כך שאין בגידה על הפרק. אני רוצה לבקש משמורת על בני, בטענה שאצלי תהיה לו משפחה אמיתית (בקרוב תהיה לו אחות), ואילו אצל אימו הוא יחיה כבן יחיד ללא אב, ועם אם שעסוקה כל היום בעבודתה, בקושי פוגשת אותו, ומרעילה אותו קבוע נגדי ונגד משפחתי. כמו כן, אני אמנם לא סמכות, אך יש לי סיבה מוצקה לחשוב שבעיותיה של פרודתי נובעים מהפרעה נפשית או שהיא לוקה בתסמונת הקשת האוטיסטית. ברצוני לשאול, לאור הדברים הקצרים שהעליתי כאן, מה הסיכוי שלי לקבל משמורת על בני? מה הסיכוי שבית המשפט יסכים לשלוח את אם בני לאבחון? תודה אב מיואש