ראובן וימר
New member
משל חביב לשבת
שבת מלפנים,שבת מאחור המשיל: ראובן וימר חֲסִידִים שׁוֹטִים הָיוּ נֶאֱסָפִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּנִפְלָאוֹת רַבּוֹ דָּרַשׁ. אֵיזֶה לַמְדָן, הֵיכָן הָיָה וּלְאָן נָסַע וְאֵילוּ נִסִּים אַדִּירִים וְנִפְלָאוֹת עָשָׂה. פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: לָרַב שֶׁלִּי נַעֲשָׂה נֵס שֶׁלֹּא יְשֹׁעַר. יוֹם אֶחָד בַּדֶּרֶךְ, מָצָא עַצְמוֹ בַּיַּעַר וּפִתְאוֹם יָרְדוּ עָלָיו מַבּוּל, סוּפָה וַסַעַר. וְהוּא בְּדַרְכּוֹ לִקְרָקוֹב בַּעֲגָלָה וּשְׁנֵי סוּסִים וְהָעֶגְלוֹן מַתְחִיל לִבְכּוֹת: מָה עוֹשִׂים? מָה עוֹשִׂים? אֲבָל הָרַבִּי, בִּמְנוּחַת נֶפֶשׁ גְּמוּרָה, מַתְחִיל לִקְרֹא פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה. וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא, הַמַּבּוּל הִמְשִׁיךְ וְיָרַד וְלָעֶגְלוֹן אוֹמֵר הָרַב: קָדִימָה, צְעַד! וּבְדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָסְעָה הָעֲגָלָה לֹא יָרַד הַמַּבּוּל הַזֶּה מִלְּמַעְלָה, גֶּשֶׁם מֵאָחוֹר, גֶּשֶׁם מִלְּפָנִים, גֶּשֶׁם מִשְּׂמֹאל, גֶּשֶׁם מִיָּמִין. וְרַק בָּאֶמְצַע לֹא! וְכָךְ נָסַע לוֹ רַבֵּנוּ הַטּוֹב כְּשֶׁהוּא אֲפִלּוּ טִפָּה לֹא רָטֹב! - נוּ, זֶה כְּלוּם, אָמַר חָסִיד שֵׁנִי. בּוֹאוּ וְתִשְׁמְעוּ מַה קָּרָה לָרַב שֶׁלִּי. יוֹם שִׁשִּׁי, וְהוּא רָחוֹק מִכָּל יִשּׁוּב, עַל עֲגָלָה, עִם אַרְבָּעָה סוּסִים וְעֶגְלוֹן עָלוּב. הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת כְּבָר נִסְתַּלְּקָה וְעוֹד מְעַט קָט תֵּרֵד עָלָיו שַׁבָּת מַלְכָּה. הוּא רָחוֹק מֵעִירוֹ, וְהִנֵּה עוֹד מְעַט, הוּא חַס וְחָלִילָה, מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. מֶה עָשָׂה? שָׁלַף אֶת סֵפֶר תְּהִלִּים וְאָמַר בְּהַדְגָּשָׁה אֶת הַמִּלִּים: ,,לְכוּ נְרַנֵּנָה לה', נָרִיעַ לְצוּר יִשְׁעֵנוּ". וְהִנֵּה קָרָה הַנֵּס! הַלְוַאי עָלֵינוּ: שַׁבָּת מֵאָחוֹר, שַׁבָּת מִלְּפָנִים, שַׁבָּת מִשְּׂמֹאל, שַׁבָּת מִיָּמִין, וְרַק בָּאֶמְצַע אֵין שַׁבָּת, מַעֲשֵׂה נִסִּים. וְכָךְ הִגִּיעַ רַבֵּנוּ לְבֵיתוֹ – צַדִּיק תָּמִים! - אִם אַתָּה חָסִיד שֶׁל רַב אוֹ שֶׁל מַנְהִיג, שׁוּם דָּבָר אוֹתְךָ לָבֶטַח לֹא יַדְאִיג. הֲרֵי רָאִינוּ זֹאת עַכְשָׁו פַּעֲמַיִם: צַדִּיק מִצָּרָה נֶחְלָץ – הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם.
שבת מלפנים,שבת מאחור המשיל: ראובן וימר חֲסִידִים שׁוֹטִים הָיוּ נֶאֱסָפִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּנִפְלָאוֹת רַבּוֹ דָּרַשׁ. אֵיזֶה לַמְדָן, הֵיכָן הָיָה וּלְאָן נָסַע וְאֵילוּ נִסִּים אַדִּירִים וְנִפְלָאוֹת עָשָׂה. פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: לָרַב שֶׁלִּי נַעֲשָׂה נֵס שֶׁלֹּא יְשֹׁעַר. יוֹם אֶחָד בַּדֶּרֶךְ, מָצָא עַצְמוֹ בַּיַּעַר וּפִתְאוֹם יָרְדוּ עָלָיו מַבּוּל, סוּפָה וַסַעַר. וְהוּא בְּדַרְכּוֹ לִקְרָקוֹב בַּעֲגָלָה וּשְׁנֵי סוּסִים וְהָעֶגְלוֹן מַתְחִיל לִבְכּוֹת: מָה עוֹשִׂים? מָה עוֹשִׂים? אֲבָל הָרַבִּי, בִּמְנוּחַת נֶפֶשׁ גְּמוּרָה, מַתְחִיל לִקְרֹא פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה. וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא, הַמַּבּוּל הִמְשִׁיךְ וְיָרַד וְלָעֶגְלוֹן אוֹמֵר הָרַב: קָדִימָה, צְעַד! וּבְדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָסְעָה הָעֲגָלָה לֹא יָרַד הַמַּבּוּל הַזֶּה מִלְּמַעְלָה, גֶּשֶׁם מֵאָחוֹר, גֶּשֶׁם מִלְּפָנִים, גֶּשֶׁם מִשְּׂמֹאל, גֶּשֶׁם מִיָּמִין. וְרַק בָּאֶמְצַע לֹא! וְכָךְ נָסַע לוֹ רַבֵּנוּ הַטּוֹב כְּשֶׁהוּא אֲפִלּוּ טִפָּה לֹא רָטֹב! - נוּ, זֶה כְּלוּם, אָמַר חָסִיד שֵׁנִי. בּוֹאוּ וְתִשְׁמְעוּ מַה קָּרָה לָרַב שֶׁלִּי. יוֹם שִׁשִּׁי, וְהוּא רָחוֹק מִכָּל יִשּׁוּב, עַל עֲגָלָה, עִם אַרְבָּעָה סוּסִים וְעֶגְלוֹן עָלוּב. הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת כְּבָר נִסְתַּלְּקָה וְעוֹד מְעַט קָט תֵּרֵד עָלָיו שַׁבָּת מַלְכָּה. הוּא רָחוֹק מֵעִירוֹ, וְהִנֵּה עוֹד מְעַט, הוּא חַס וְחָלִילָה, מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. מֶה עָשָׂה? שָׁלַף אֶת סֵפֶר תְּהִלִּים וְאָמַר בְּהַדְגָּשָׁה אֶת הַמִּלִּים: ,,לְכוּ נְרַנֵּנָה לה', נָרִיעַ לְצוּר יִשְׁעֵנוּ". וְהִנֵּה קָרָה הַנֵּס! הַלְוַאי עָלֵינוּ: שַׁבָּת מֵאָחוֹר, שַׁבָּת מִלְּפָנִים, שַׁבָּת מִשְּׂמֹאל, שַׁבָּת מִיָּמִין, וְרַק בָּאֶמְצַע אֵין שַׁבָּת, מַעֲשֵׂה נִסִּים. וְכָךְ הִגִּיעַ רַבֵּנוּ לְבֵיתוֹ – צַדִּיק תָּמִים! - אִם אַתָּה חָסִיד שֶׁל רַב אוֹ שֶׁל מַנְהִיג, שׁוּם דָּבָר אוֹתְךָ לָבֶטַח לֹא יַדְאִיג. הֲרֵי רָאִינוּ זֹאת עַכְשָׁו פַּעֲמַיִם: צַדִּיק מִצָּרָה נֶחְלָץ – הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם.
