בני בן ארבע וקצת. מתוק נבון ופתוח. לאחרונה שמתי לב שחשוב לו מאד לשחק עם שותפים (ילדים אחרים או אחד מאיתנו ההורים) וממש לא מוותר על כך. אישי ואני מוכנים לכך תמיד אבל האם הוא מפספס משהו לדעתכם? במשחק המשותף הוא מרוכז מאד.
הוא בדיוק בגיל שמתחילות חברויות (לי יש חברה מהגיל הזה עד היום). ההתפתחות החברתית של ילדים חשובה לא פחות מכל התפתחות אחרת - תנו לו. הוא לא מפספס, רק מרוויח.
