משחק סיכום
רגעי שיא (שצפיתי בהם) - הקטע של דקל במופע הישראלי, הקטע של טמפיי במופע הבינ"ל למרות שהיו בו יותר מדי נפילות.. המופע של אורי ונועה וייס שנורא אהבתי( בעיקר כי התחלתי לעבוד הרבה על אקרובלאנס והמופםע נתן לי כמה רעיונות חדשים) וכמובן האינדורנס 5 כדורים, שהיה אחד היפים שראיתי, ונורא שמחתי בשביל בר כשהוא זכה (אז מה אם התערבתי על הזכייה שלו) רגעי שפל (שצפיתי בהם) - ההנחייה של הבמה הפתוחה שהיתה נוראית, מעולם לא ראיתי מופע שהונחה גרוע יותר. מכאן אפשר רק לעלות. ובכלל הבמה הפתוחה, שחוץ מהקטע של מיקי, היתה גרועה למדי, אני יודע שבשנים שעברו אף אחד לא עשה סלקציה לאמנים, אבל לפחות תדע מי הם ולמה הם מסוגלים...גם ההנחייה של המופע הישראלי לא היתה משהו. רגעי שיא (שחוויתי אישית) - בעיקר העובדה שלמדתי המון בכנס הזה, ג'ינגלתי הרבה יותר מבכנסים קודמים וגם הרבה יותר מבשנה האחרונה אני חושב. הצלחתי לעשות 3 תרגילים חדשים באקרו בלאנס, למדתי בערך 10 חדשים שצריך עוד לעבוד עליהם. הכדורים של אורי יורמן מאמריקה שבפעם הראשונה שנגעתי בהם עשיתי שיא ב7 כדורים, השיא שעשיתי ב7 כדורים, הסדנה של תרגילי האש שהעברתי, עם מציתות וגפרורים, באו פשוט המון אנשים והרגשתי נורא חשוב. הסדנא הלכה די טוב וגם ההפתעה בסוף היתה מעולה. הפוט באג עם כדור אש, ומר. היט, והמשחק השני, שאני חייב לציין שהחניכים שלי מתים על המשחק הזה, אז נורא השתפרתי בו מאז אירלנד... רגעי שפל (שחוויתי אישית) - לבוא לכנס ולגלות שבקושי התאמנתי השנה וכמה לא השתפרתי, לסיים כל ערב בחיפוש נואש אחר הציוד שאבד לי. לאבד כדור, לנסות תרגילים חדשים באקרובלאנס עם מזרון קטן ומחליק וליפול ולעקם אצבע. וגם נורא התאכזבתי מעצמי שנפל לי אחרי 15 תפיסות באינדורנס 7... |מטרות שרציתי להשיג (והתוצאה) - להנות - הצלחתי להשתפר ב7 כדורים - הצלחתי לארגן ג'אגל ג'אם - נכשל להתנתק קצת - הצלחתי משהו שמצא חן בעיני בכנס - בעיקר העובדה שאנשים קצת יותר פתוחים לדברים שהם לא ג'אגלינג, כמו פריזבי ואקרובלאנס, משחק האטבים, שעלו מופעים מלאים של אמנים ישראלים, התחרויות, שהיו בגדר שיפור השנה (חוץ מהרעיון של קומבאט מעורב). משהו שלא מצא חן בעיני בכנס - המופע של אריק, שהיהבזבוז מוחלט של זמן וכסף, הוא פשוט הרים ציוד, התאמן קצת, הניח אותו, לקח כלי אחר והתאמן גם איתו קצת. אני אמנם בעד יותר ג'אגלינג ופחות שטויות אחרות, אבל זה היה ממש מוגזם, הבחור ממש לא יודע להופיע, למרות שאילו כל אחד מהנמברים היה שווה משהו יכול להיות שעוד איכשהו היה אפשר לשרוד את המופע בלי להרדם, אבל כל אחד מהנמברים היה מאד משעמם, אולי טכניקה יפה, אבל בלי שום התפתחות. מאד לא נהניתי. גם המופע הבינ"ל שהיה מאד לא מעניין יחסית לשנים שעברו, מרקו פאולטי למשל, הוא ג'אגלר מעולה, אבל מופיען גרוע, מכל הקטעים שראיתי אותו, באירלנד ועכשיו לא נהניתי, הקטע של לוק ופולה עם הציור שמעולם לא הבנתי מה מעניין בו. הקטע עם ציון הסייטסואפים של לוק היה מעצבן ומטריד, ראיתי את הקטע המון פעמים והוא נורא לא נעים לאוזן. הקטע של טמפיי עם הדיאבולו היה מעולה. מהקטע עם הדוויל סטיקים לא נהניתי. ובקטע של מורגן פשוט היו יותר מדי נפילות. הרבה יותר מדי. בכלל האורחים היו חלשים מאד השנה, ואפשר להביא ג'אגלרים יותר טובים. ושיותר יתרמו לאווירה. העובדה שאנשים מאד לא רגישים ומאד לא אכפת להם מציוד של אנשים אחרים. לא השארתי ולו פעם אחת ציוד באמצע האולם, המעשה הכי פזיז שלי היה להשאיר ציוד בתיק בעוד הוא פתוח, ובכל זאת בכל יום נעלם לי ציוד כלשהו, שאת חלקו לא מצאתי גם ביום האחרון. בנוסף מאד לא אהבתי את החוסר ארגון שהיתה, לא היה מישהו שפיקח על הכל, וכשניסיתי לארגן משהו כל הפנה אותי למישהו אחר, וכל הזמן צצה בעיה חדשה שמישהו אחר לא ידע עליה. ובגלל זה לא הצלחתי לארגן את מה שרציתי.אם היה מישהו שמפקח על הכל, או לפחות על הארועים המיוחדים שמתרחשים באולם, אז היה הרבה יותר נוח לארגן דברים, ויש הרבה דברים שאילו היינו מצליחים לארגן אותם היו לוודאי מוסיפים להנאה. ולבסוף המחיר לסחנה שמאד עלה מהשנים שעברו, שנראה לי קצת מוגזם, בנוסף למחיר של הכנס שעלה בעקבות המופעים בתשלום גם המחיר לסחנה מתייקר, לא אופטימלי. זהו. ירון (פוזמק)