תהפוכות.
זה התחיל ב"אנחנו ננצח",אח"כ עברנו ל"נסתפק בתיקו",איכשהו יש לי תחושה שזה יגמר ב"העיקר שהשתתפנו".ותוך כדי שאני כותב לך מאיר אינשטיין אומר "בעוד מספר דקות נעבור למהדורה עם יעקב אילון",ישר הבנתי שמשהו קרה,אני חייב לומר שהמספר הביא לי את הנוק אאוט,15 חיילים נהרגו(ולא יעזור לי כאן אייקון של נר).אנשים,כמונו,שלא ראו היום משחק,גם הם חובבי ברים,נמצאים בתופת,נלחמים עבורנו,המתינו להם חיים משלהם,/משפחה/חלומות/קריירה//חברים וצחוקים... ובקיצור,כל מה שאלוקים יכול להעניק. פתאום הבנתי את המציאות הזו שטופחת על פנינו יום יום.לרגע אנו כותבים בהומור על המשחק,רואים את סיום המשחק בזווית העין,שומעים כל היום על "נפגעים" מקרב חיילי צה"ל,עובדים קשה,לא מפנימים כל כך טוב שאדם זר נותן את כולו למלחמת הגנה עלינו.ופתאום מקבלים בום של 15 הרוגים.עם כל הצער והכאב,רוח הלחימה נפסדת,הסטיקרים שעיצבנו את רובנו,המשחק שאיוורר אותנו קצת,התהפוכות שמלווים אותנו הישראלים כל הזמן. ואז אתה מקבל קייס נוסף לתהפוכות,איזה הזויים אלו שלא הפסיקו להדליף שיש מתיחות בין רמטכ"ל לאלוף פיקוד צפון,איך זה התגלגל להיום עם הפרסום הרשמי שמונה לו אלוף,איך זה מעודד את הצד השני שאנחנו לא מסתדרים איתם,עם אילו מטרות פתחנו את הלחימה ועם מה נשארנו עכשיו,איך השכול והכאב מפמפמים אותנו שמאלה,אולי שלום.איך מצבנו לא מאפשר לנו לפעמים לוותר ואנו מפמפמים ימינה,אולי הדדיות.איך הסכמנו עם ברווז על התופעות הבזויות הקשורות למלחמה,איך סיכסכנו/הטרדנו/ביזבזנו/גרענו /הפרענו/קילקלנו את עצמנו לדעת. רק בורא עולם יכול לייצר כזה קונפליקט,נתן ליהודים את ישראל,ודאג שמסביבם יהיו מיליוני מוסלמים שמחציתם הרישמי לא סובלים אותנו,ומחציתם הלא רישמי חצוי גם כן.ברא להם טבעים משלהם ולנו את שלנו וכן הלאה וכן הלאה.בתורה כתוב "עם קשה עורף",הכוונה במקור שאנו קשים לקבל את האמת שמוטחת על פנינו.עשו מזה קמפיין לעם שיש לו עורף חזק.לו היינו חזקים,היינו חזקים גם בהחלטות שאיתם התחלנו.אני לא המצאתי את הסלוגן "תנו לצה"ל לנצח",אבל 15 החיילים שנהרגו לנו היום,זכרונם לברכה ושינוחו בעז"ה בשלום על משכבם,דורשים את זה יותר מתמיד. תהפוכות.