איזה אולטימטום, ממש ריקי לייק
מה קורה לי ?! טוב הינה הפרק לאחר תחרות החסינות, והניצחון הראשון של שבט סוג´י, חזרו השבטים למחנות. מחנה סוג´י: שבט סוג´י הגיע למחנה. "היה שם ממש מהפך" אמר חיים יבין. ששת חברי השבט הנותרים התיישבו מסביב לאש ואכלו את חצי-כוס האורז שהייתה ארוחת הערב שלהם. מיקי מאוס- עכבר, שבט סוג´י "יש אצלנו בשבט אווירה מאוד חמה, כולנו חברים טובים. הבעיה היחידה היא עם באפי. היא יותר מתבודדת, היא לא ממש חלק מהשבט. אבל היא ייתרון פיזי די גדול לשבט, אז אף אחד לא חושב על להעיף אותה... בשלב הזה." באפי- קוטלת ערפדים, שבט סוג´י "לא באנו פה לנופש 5 כוכבים. באנו לפה כדי לשחק משחק. תקראו לי פסימיסטית אבל אני לא סומכת על טוב הלב של אנשים. אף אחד פה לא רוצה להיות חבר של אף אחד אחר- כל אחד פה רוצה לנצח, וכל אחד יעשה מה שהוא יכול כדי לחסל את האחרים. אני לא קונה את כל ה"התנחמדות" שלהם, זה לא יעבוד להם. אני לא סומכת על אף אחד פה, אלא אם כן הוא יראה לי שיש לי סיבה טובה לסמוך עליו." מחנה קיימונו חברי שבט קיימונו נכנסו למחנה, אחרי ההפסד הראשון בתחרות חסינות. כולם היו מאוכזבים. לימור עזאני- שבט קיימונו "אני בשוק, אני בהלם, אני ה-מו-מה! אנחנו הפסדנו? העם נקעה רגלו! זה הכל קונספירפירציה של המפיקים! השבט רוצה חסינות! פתאום כולם הולכים ומסתכלים על הרצפה למרות שאני מושכת בטירוף!" חברי שבט קיימונו ויתרו על האוכל שגם ככה לא היה משביע אותם, ונכנסו ישר למחסה שלהם. "חשבת למי נצביע?" שאל בלחש שוורצנגר את דניס רודמן ששכב לידו. "לא יודע, לימור די מעצבנת" אמר רודמן. "למרות שהיא מושכת בטירוף" הוסיף מיד. "הנאיביות של שלגיה פשוט הורגת אותי! היום בתחרות היא לא יכלה להוציא קללה אחת מהפה שלה!" אמר שוורצנגר. "נראה מה אריק יגיד" ענה לו רודמן. ארנולד שוורצנגר- שחקן ומפתח גוף, שבט קיימונו "רודמן ואני התחברנו בשלבים מוקדמים של המשחק. יש לנו תחומי עניין משותפים, ושנינו גם עוסקים בפיתוח גוף. החלטנו שבמועצות הדין נצביע אותו דבר, הבטחתי לו שאני אף פעם לא אצביע נגדו, והוא הבטיח לי את אותו הדבר. מאוחר יותר שנינו התחברנו עם אריק, וצירפנו אותו לברית" אריק שרון- ראש ממשלה יוצא, שבט קיימונו "רודמן ושוורצנגר התלבטו למי הם רוצים להצביע, לימור או שלגיה. החלטנו בסוף שנצביע ללימור, אנחנו צריכים לשמור על קווי ההגנה שלנו, ולימור רק מפריעה ולא עוזרת." בית-הדין בפעם הראשונה, חברי שבט קיימונו נכנסו בית הדין. "ברוכים הבאים לבית הדין" קיבלה פנינה את פניהם. “זו הפעם הראשונה שלכם כאן, לכן תעשו טקס קצר. שימו את הלפידים שלכם באש, ואז הכניסו אותם למקום שלהם מאחוריכם והתיישבו". השורדים עשו כדבריה. "זוהי הפעם הראשונה שלכם כאן, ועתה תענו לי על מספר שאלות. אריאל- האם היית מופתע כשהפסדתם את החסינות?" שאלה פנינה. "אני בהחלט הייתי מופתע" ענה אריק. "טוב. לימור, האם את-- הזמן עבר, לא אוכל להשלים את השאלה. אז, הגיע הזמן להצביע. שלגיה, את ראשונה." שלגיה קמה ממקומה וניגשה לתא ההצבעות. היא כתבה על הפתק באותיות גדולות: "NBA” "דניס, אתה אולי עוזר לנו פיזית, אבל אתה יותר מדי גס בשבילי, אז אני ממש מצטערת אבל הגיע הזמן שתלך". אחרי שלגיה באה לימור. "שלגיה, את פשוט לא עושה כלום. פשוט שום דבר. העם נקעה רגלו!" היא שמה את הפתק בפח הפתקים וחזרה למקומה. אחריה הגיע רודמן להצביע. "לימור, את לא עוזרת לנו, את רק מפריעה. אנחנו צריכים להרים את הדיפנס שלנו". אחרי רודמן הצביעו שאר חברי השבט. "ההצבעה הסתיימה. הגיע הזמן לגלות- מי יעוף?" אמרה פנינה, והלכה להביא את פח הפתקים מתא הצבעה. היא פתחה את פח הפתקים והחלה להוציא ממנו פתקים- אחד אחד. "הפתק הראשון... לימור" הבעת הפתעה עלתה על פניה של לימור. פנינה המשיכה בהקראת הפתקים. "דניס. לימור. שלגיה. זה פתק לשלגיה, פתק לדניס, שני פתקים ללימור. לימור. שלגיה. לימור. שלגיה. שלושה פתקים לשלגיה, שלושה פתקים ללימור, פתק אחד לדניס, נשאר קול אחד." אמרה פנינה. היא הוציאה את הפתק האחרון מפח הפתקים, בהתה בו ארוכות, ואז סובבה אותו. "הבנאדם הראשון שמועף משבט קיימונו- שלגיה. שלגיה, את החוליה החלשה. שלום!" לילה 9 מחנה קיימונו חברי שבט קיימונו חזרו מהמועצה השבטית הראשונה שלהם- עם חברה אחת פחות. ג. יפית- סלבריטי עולמית, שבט קיימונו "לחזור מבית הדין כשאחד חסר, זו הרגשה מוזרה. לא כדאי." "למה שלגיה עפה, חשבתי שהסכמנו להצביע ללימור?" אמר ארנולד. "הצבענו ללימור. כנראה שלשאר חברי השבט היו תכניות אחרות" אמר אריק. "אתה חושב שאולי יש לכולם חוץ מאיתנו ברית?" שאל רודמן. "לא יודע. נחיה ונראה מה אנחנו יכולים לשמוע" אמר אריק. יום 10 מחנה סוג´י הבוקר עלה במחנה סוג´י. הראשונה לקום הייתה קיילי. "בוקר טוב כולם!" היא אמרה. קיילי מינוג- זמרת וגמדת גינה, סוג´י "אתמול הייתה ישיבת הדין, ואנחנו לא היינו בה. זה מרגיש כל-כך טוב!" ג´ף עזר לקיילי לעשות צמה, וחיים יבין עזר למיקי מאוס ללבוש את המכנסיים. באפי, לבדה- כרגיל, יצאה לבדוק את הדואר. ג´ף פרובסט- (כאילו שאתם לא יודעים את המקצוע), סוג´י "קיילי ואני נהיינו חברים ממש טובים במשך הזמן שבילינו פה. היא בחורה נהדרת ואני מאוד נהנה לבלות איתה" "אנשים, יש לנו דואר!" קראה באפי. כולם התקבצו סביבה לשמוע. *אתם מרגישים על הגובה? זו רק שאלה של שובע תרימו גובה ולא תיפלו? יופי של אוכל אתם תאכלו* "נקבל אוכל!" שמח מיקי מאוס. "אכן, אכן" אמר חיים. החוף המרכזי שני השבטים הגיעו לחוף המרכזי, בו נערכו התחרויות. "שלום לכם" קיבלה פנינה את פניהם. על החוף הונחו שתי מחצלות בצבעי השבטים, על כל מחצלת שכבו שלל חתיכות עץ בשלל צורות שונות. "התחרות של היום פשוטה:" הסבירה פנינה, "יש לכם 5 דקות לבנות מגדל כמה שיותר גבוה מצורות העץ שמולכם. המגדל נפל? תתחילו מחדש. הפרס של התחרות הוא ארוחה גדולה לחברי השבט. שורדים מוכנים? צאו!" השורדים החלו בעבודה. לאחר 4 דקות, שני המגדלים נישאו לגובה רב. "שים את זה שם!" אמרה ג. יפית לדניס רודמן. "לא, המגדל יפול!" מחה רודמן, אך ג. יפית שמה את החלק בראש המגדל, והמגדל התמוטט. "גימללל!!!" רעם רודמן. חברי שבט קיימונו החלו לבנות מחדש את המגדל, אך לא היה להם מספיק זמן. "הזמן עבר, לא תוכלו להמשיך בתחרות. השבט הזוכה הוא סוג´י. אתם יכולים לחזור לחופים שלכם". אמרה פנינה. מחנה קיימונו "אני לא ראיתי שהביאו להם שום ארוחה..." אמרה מיכל ינאי. "אולי הם שכחו להביא להם את האוכל..." אמרה ג. יפית. "אוכל....." מלמל אריק. מחנה סוג´י שבט סוג´י חזר למחנה, וגילה שם שולחן ערוך ומלא בכל-טוב. השבט לא בזבז זמן וניגש מהר למלאכת האכילה. קיילי מינוג- זמרת וגמדת דשא, סוג´י "זכינו בתחרות הפרס, וכשחזרנו למחנה חיכה לנו שולחן מלא באוכל, והאוכל היה כל-כך טעים! קשה להאמין כמה אוכל חסר לך כשאתה חי על כוס אורז ליום..." "אוי, זה היה טוב..." נשמע ג´ף אומר בסיום הארוחה. גרעפס אימתני נשמע לפתע. "סליחה" מלמל מיקי מאוס בשקט.