משחק בלגו

China8

New member
משחק בלגו

אז לאחר שפעם הייתי מודאגת מזה שהקטנה לא מעוניינת בציור ולא מוכנה לשבת לצייר, אני שמחה לעדכן שבגיל רבע לארבע היא מתחילה בע״ה להראות יותר עניין. היא כבר יושבת מיוזמתה ומציירת, אמנם לא לפרקי זמן ארוכים אבל זה שיפור משמעותי. היא גם גוזרת, מה שלא הסכימה לעשות לפני.
בהקשר התפתחותי נוסף, יש לי עוד שאלה: השבוע ביקרנו אצל חברה מהגן בגיל זהה שיש לה לגו. לנו בבית יש חיקוי של לגו עם קוביות יותר גדולות, אבל אף פעם לא נרשמה התלהבות ממש אז לא קניתי לגו.
אמא של הילדה סיפרה שהיא יכולה לשבת ולבנות המון זמן. הקטנטונת שלי ישבה, ניסתה לבנות חצי דקה ואז אמרה שהיא לא יכולה, קמה ועברה למשחק אחר. חייבת לציין שמדובר בלגו עם החלקים הקטנים (לא זוכרת בעצם עם בלגו יש גודל שונה של חלקים..). האם ילד בגיל הזה מצופה מבחינה התפתחותית להיות מסוגל או להראות עניין בבנייה בלגו? האם עליי לנסות לעניין אותה או פשוט להניח לזה שיקרה לבד? מעניין אותי לשמוע את דעתכם.
השבוע הגננת שלה סיפרה לי שהיא משחקת משחקי דמיון שהם מעבר לגילה הביולוגי, כמו לדמיין שהיא הולכת עם כלב קשור ברצועה או שיש לה כלב על כף היד. היא גם מאד חברותית ואהובה בגן (למרות שמאד שובבה ועושה כאב ראש לגננות לפעמים) . תודה מראש לעונות/ים
 

אבי351

New member
כל ילד אוהב לשחק במשחקים שהוא

אוהב ומתעניין וזה שהיא לא מתעניינת במשחקים דומים של חבריה לא אומר דבר על ההתפתחות שלה.כל אחד ותחומי ההתענינות שלו כמו אצלינו המבוגרים.ואם את רוצה שתשחק בלגו תקני לה שיהיה בבית ואולי כך תתעניין בזה יותר
 

fatfat

New member
ילד בגילה יכול להיות מסוגל להרכיב את לבני

הלגו אבל זה לא בהכרח אמור לעניין את כולם. יכולה לומר לך שבנותי מעולם לא גילה חיבה ללגו ולעומת זה הן מאוד אוהבות לבנות ולשחק בפליימוביל.

אני לא יודעת אם לקשור זאת לשהות בבית הילדים, אבל בגדול ראיתי שהמשחק הפסיכודרמטי ומשחקי הדמיון יחסית מפותחים אצל ילדים שאומצו. יש לי
סברה שזה קשור לכך שבעת השהות בבית הילדים לא היו להם הרבה משחקים וגירויים ואז למדו לשחק באמצעות הדמיון. וגם אם היו להם משחקים
אלה היו יותר בובות, מכוניות וכו' דהיינו משחקים שמעודדים משחקי דמיון ומשחקי תפקידים. לעומת זה פחות היתה להם הזדמנות להתנסות במשחקי קופסה, הרכבה וכו'
שהם משחקים שדורשים שמבוגר ישב עם הילד, ידגים ויכוון ולכן זה תחום שבהתחלה פחות מפותח אצלם.
 
חושבת שכדאי מאד להימנע מהשוואה

"חברה מהגן בגיל זהה" -אין מאחוריה רקורד התפתחותי של ילדונת שאומצה מבית ילדים,ולא שיחקה כמו כולם,ולא היו מבוגרים שישחקו איתה אותו זמן כמו שמשחקים עם ילדים ביולוגים.
לכן כל השוואה של דרך המשחק עם ילדים בגיל זהה-יש בה מהו לא פיירי כלפי הילדונת שלך.
עוד משהו-לא כל הבנות מתות על מיומנויות בניה כמו בנים.
עצתי-תני לה חופש לשחק במה שהיא נמשכת אליו.
יש הורים מאמצים שרוצים להשאיר בגן חובה שנה שניה בגלל החסך בזמן -משחק של ילדיהם. עם כל היתרונות של עליה לכתה א עם קבוצת בני הגיל-אני דווקא בעד לשחק כמה שיותר. המערכת החינוכית לא בורחת לשום מקום.
 

משתפרת

New member
זה נורא אישי

מעבר לכך שביתך לא נחשפה ללגו דופלו (הקוביות הגדולות) בגיל שנה ולא שיחקו איתה במשחקי הרכבה לפני שקיבלתם אותה לביתכם, יש גם הענין של נטיות אישיות.
לינדו לא אהב את הדופלו, אבל מאד אהב את הלגו הרגיל, ושיחק איתו כבר בגיל בו היינו חייבים לא לגרוע ממנו עין- שלא יכניס לפה ולא יבלע איזה חלק. כשהיה בן 3 כבר בנה דברים מורכבים למדי, וכשהיה בן 4 היה מסוגל להרכיב דגמים לפי התוכנית המצורפת. ולא מדובר במכונית קטנה, מדובר באוניה, בטירה, ברובוט. דברים שדרשו שעות עבודה. בן של שכנים שגדול ממנו בשנה היה יושב לידו, בוחר דגמים מהחוברת ומבקש שירכיב עבורו אותם. כששאלתי את הילד למה שלא יבנה בעצמו- ענה לי שהוא לא יודע לבנות, שרק לינדו יכול. אז יש ילדים שלא נמשכים לבניה בלגו.
יתכן והבת שלכם תאהב לגו מאוחר יותר, יתכן שתעדיף פליימוביל או קונקס, ואולי היא תהיה מאלה שלא בונים אלא משחקים במשחקי קופסה או בבובות. העיקר שיהיה לה כיף, ושתמשיך לקדם את עצמה.
 

English

New member
בפיסקה אחרונה את מתארת את הבת שלי

כפי שהיתה בגן. היום בת 11 וחצי. אף פעם לא נמשכה ללגו, שאחיה בזמנו כן אהב. המשחקים האהובים היו תמיד מבוססי דמיון או בכיוון האנרגטי של קפיצות, אופניים, עם חיות. תמיד מוקפת חברים ואהובה, ולא בכי קלה לגננות...). מצד שני תמיד ציירה ועבדה בסבלנות בחומרי יצירה שונים. עד היום יכולה לשבת שעות ולהשחיל חרוזים אינדיאניים קטנים למחרוזות.
התחושה שלי היתה שהלגו קצת מגביל אותה ולא נותן לה חופש יצירתי מוחלט ולכן לא דיבר אליה. ממש לא הייתי מתייחסת ללגו כמדד להתפתחות. ובכלל לא הייתי משווה לילד אחר, כי זה לא מדגם מספיק גדול... אולי הילדה מהגן מחוננת? אולי כמו שמשופרת אמרה פשוט ילדה שאוהבת משהו מסויים שהוא במקרה לגו? אולי בביתה יש חיזוקים לעבודה בלגו שעושים לה את הטרחה לכדאית? ויש עוד המון אפשרויות.
 

China8

New member
תודה לכולכם (כתמיד) על החיזוקים

למדתי הרבה מהתשובות, תודה רבה. לא ממש התכוונתי לעשות כזו השוואה, רק שלגו מייצג עבורי יותר ממשחק. הוא מייצג קלסיקה וציון דרך בהתפתחות, לפחות כך מצטייר לי. אני מניחה שלא הטריד אותי למה החברה כן והיא לא, אלא יותר האם זה בעייתי שילדה בגיל הזה לא מפתחת/מתעניינת כישורי בנייה. עניתם לי על השאלה ואני מודה לכולכם.
ארשה לעצמי עוד שאלה, אם כבר: אותה חברה, שהיא ילדה מאד נחמדה באופן כללי, אם כי מעט קריזיונרית, מאד בקטע של ריקוד, שירה, ציור, בקיצור בת טיפוסית. כשהן משחקות, אני והאמא יושבות בחדר סמוך ומפטפטות. יצא למשל שאחת תשיר ואחת תרקוד ואז היא תגיד לקטנה שלי שהיא לא רוקדת יפה,או שהיא שרה בצורה לא מאורגנת (אממ... מנסה לתרגם את ההערות מסינית). אם יציירו למשל אז תעיר שבתי מציירת קשקושים, למרות שהיא מציירת אותו דבר.
האם עליי להתערב? זה מרגיש לי לא נכון להתערב, אבל אולי אני טועה? הן ממשיכות במשחק, אבל לי זה עושה צביטה בלב.
אוף, מתי נהייתי חרדתית כזו? לפני שהפכתי לאמא חשבתי שאהיה כזו ״קולית״ ונראה לי שאני ממש לא. כל הערה, כל מילה מערערות אותי מאד. ושוב תודה!
 
דעתי....

לו הייתי רואה אותך ,הייתי מדברת איתך,עלייך.
נראה לי שזה beyond the scope של פורום אימוץ,לפחות במתכונתו הנוכחית שמביאה בעיקר או רק את הילדים שלנו ולא אותנו.
אבל בהחלט האמא חשובה פה,באמת לחשוב קצת עם עצמה ולא באוירה שיפוטית ,מה מביא אותה לכזאת רגישות.אולי מה שמביא הוא עמוק,ואישי ולאו דווקא קשור בילדה.

בכל מקרה,הילדים שלנו חייבים ללמוד להתמודד,כי החיים...הם
tough life
והרי לא תמיד תהיי שם לידה כדי להגן עליה.
הייתי רואה סימן מבורך בכך שהיא עצמה לא פנתה אלייך לעזרה באותה סיטואציה שהרעידה אצלך את המיתרים. זה יכול להיות סימן לכך שילדתך עם יותר חוסן ועמידות ממה שאת נוטה לייחס לה....
 

סביון1

New member
אם הייתי חושבת שזה מפריע לילדה, הייתי מדברת

איתה על כך בעקיפין, וכמובן לגמרי מחוץ להתרחשות עצמה. למשל, להגיד לה כמה יפה היא רוקדת. לקרוא לה סיפור או לצפות איתה יחד בסרט עם מצב דומה בו חבר מעביר ביקורת על חברו והאחרון נעלב (או מתמודד בדרך אחרת). ואחרי הסיפור או הסרט לדבר על כך ולתת לה להבין שמה שחשוב זה שהיא אוהבת את הציור שלה ולא מה אומרים אחרים וכיוצא בזה. בקיצור - להעביר לה מסרים מחזקים ובכלל את פילוסופית החיים שלך לגבי המצב הזה בו מבקרים אותה ומנסים להקטין אותה. זה סוג של התמודדות עבור ילדים (ולא פעם גם עבור מבוגרים) ואם את חושבת שהיא צריכה את עזרתך - תני לה אותה, אבל לא בכך שתתערבי באותו רגע אלא בכך שתעזרי לה ותתני לה כלים להתמודד בעצמה.
 
בנקודת הזמן בה אתם נמצאים הייתי מתערבת

אם אני לא טועה אתם יחד בסביבות השנה הראשונה
ואצלי בדיוק בנקודה הזו נכנס עניין האימוץ, או נכון יותר- השפעות השהיה בבית הילדים וחוסר הבנה לגבי מקומי בעולם שמחוצה לו

אני הייתי מתערבת בעדינות ובעצם נותת לבת כלים להתמודדות לפעם הבאה, כמו הציור דווקא מאוד דומה לשלך ושניהם יפיפיים, אתן רוקדות נפלא כל אחת בסגנון שלה וכיוב

זה המקום והזמן להזכיר לביתך שאת שם בשבילה, כי את נמצאת במקום, כשלא תהיי שם אז היא תאלץ להתמודד ואולי תשתמש באותן מחמאות הדדיות ואולי לא, אבל כשאת בסביבה את איתה ובשבילה גם אם לא קראה לך או שידרה מצוקה, לדעתי זה בונה ביטחון כי זה בונה מאגר של תגובות של התנהגויות מה עושים כש... יש כאלו שזה בא להם טבעי ויש כאלו שלא, בטח לא עם כישורי החברה הקלוקלים שרוכשים בבתי הילדים.

אם הרגשת שזה מציק לך כנראה שהאינטואציות שלך עבדו, גם אם זה כתוצאה ממשקעי ילדות שלך
 

China8

New member
שוב תודה

היום בדיוק אנו חוגגים יום אימוץ ראשון, אבל המתוקה איתנו כבר כמעט שנתיים. אני חושבת שמזמן היא כבר שכחה את בית הילדים, חוץ מחסכים הטבועים עמוק בנפש ולפי דעתי תמיד יהיו שם.
אני תמיד ובעקביות נותנת פידבקים חיוביים והחלטתי באמת שפעם הבאה שאהיה נוכחת במפגש כזה בו תקבל ביקורת על כישורי ציור/שירה אתערב באלגנטיות. באופן כללי היא ילדה בעלת בטחון מדהים, מרכז העניינים בכל מקום ומנהיגה חברתית מלידה, אבל באופן בולט המוטוריקה העדינה אצלה יותר חלשה (למרות שניכר שיפור משמעותי).
אני מודה לכולכם על העצות המועילות ולקחתי לתשומת ליבי.
 

China8

New member
266 צפיות??

במקרה שמתי לב שלהודעתי הראשונה היו 266 צפיות. כל כך הרבה קוראים יש לנו פה, לדעתי מאד נשמח אם מדי פעם גם ישתתפו באופן פעיל! אנחנו לא נושכים
 
למעלה