אנני במעלה ההר
New member
משחקי שליטה
"את אוהבת לשחק באש" הוא אומר לי ואני מחייכת כי זה נכון, אני פירומנית ללא תקנה,
"אז אתה אש?" אני שואלת ויודעת את התשובה מראש.
קראתי רשומה שלו לפני כמה חודשים, נכנסתי לבלוג שלו וקראתי עוד קצת, הוא סיקרן אותי,
מכיוון שאני לא מסתקרנת בקלות ומכיוון שבדרך כלל איני פונה לאף גבר, בוודאי לא שולט מנוסה כמוהו,
החלטתי קודם לקרוא עוד דברים שכתב באתר אחר ואחר כך אולי............
עברו חודשים ואז הבהבה אצלי מעטפה, כשפתחתי את המסר חייכתי. המון חייכתי.
"תשמעי מה נעשה" הוא כותב לי בצ'ט "את אוהבת לשחק משחקים?"
אחרי שאני עונה בחיוב, הוא שולח אותי לקרוא את כללי המשחק. אני קוראת פעם אחת ואז קוראת שוב כדי לוודא שהבנתי,
הלב שלי הולם בחוזקה, אני מתרגשת מהמשחק הזה ופוחדת לגלות שזה ימצא חן בעיני.
הוא מבקש ממני לקבוע מועד למשחק, כי הוא צריך לצאת מהבית ואני רוצה להתקלח ולהכין לי קפה,
אני קובעת איתו בשעה 23.15 ומודעת לעובדה שאסור לי לאחר.
המים החמים במקלחת כמעט גורמים לי לרצות לאונן כבר עכשו, אבל אני מתאפקת.
אני לובשת חלוק רחצה, מכינה כוס מים לידי כפי שנתבקשתי לעשות <בשביל מה לכל הרוחות אני צריכה כוס מים?> ומתיישבת מול המחשב,
הדקות עוברות לאט, אני קוראת שוב את כללי המשחק.
מותר לי לענות בשלושה משפטים בלבד "כן אדוני" "לא אדוני" "אני יכולה לומר משהו אדוני?" א ד ו נ י!!! אני?! אדוני?? חה!
אני מוציאה לשון בפעם הראשונה הערב, כאות מחאה.
הוא מסביר לי שוב את כללי המשחק, שואל אם הכנתי מים לידי והאם אני לובשת משהו נוח - אני עונה בחיוב ומודיעה לו שאני מוציאה לו לשון,
"ברור" הוא כותב לי ומחייך.
אנחנו מתחילים במשחק.
בהתחלה זה מצחיק אותי כל ה"כן אדוני" "לא אדוני" ואני מתקשה להשתמש במשפט השלישי, מעדיפה לענות לו תשובות קצרות ולאקוניות,
כשאני מתחילה קצת להשתחרר מעניין ה"אדוני", השיחה בינינו מתחילה לעניין אותי ואז כמובן שאני צריכה להשתמש במשפט השלישי........
ואני אכן משתמשת בו,
הזמן עובר מהר ואנחנו שנינו נמצאים בעיצומו של משחק שליטה מגרה ומחדד חושים.
במשך כל המשחק הוא שואל אותי איך אני מרגישה, אם נחמד לי, טוב לי, רטוב לי.
הוא מבקש שאדבר במספרים וזה מצחיק אותי כי אני כבר יודעת שהוא אוהב מספרים גדולים,
ואני הרי חייבת לצאת מהקווים, להתמרד קצת, להקשות עליו - אז אני נוקבת במספר נמוך פעם אחת ואחרי שהוא נוזף בי בחיוך אני מעלה קצת את המספרים.......אבל רק קצת.
אני מרגישה צמאון גדול להפתעתי ובתזמון מדהים הוא שואל אותי אם שתיתי מהמים מבלי לבקש רשות,
כשהוא מקבל תשובה שלילית אני מקבלת רשות לשתות,
הראש שלי לא מפסיק לחשוב לרגע, המחשבות שלי משתוללות תוך כדי שאני מנסה לברר עם עצמי מה המשחק הזה עושה לי.
דקות ארוכות אנחנו נפרדים, אחרי שסיימנו לשחק ושוחחנו על הרבה מאוד דברים,
אנחנו מברכים אחד את השני בברכת לילה טוב ומשחילים עוד משפט סיום
ושוב נפרדים ושוב ממשיכים עם בדיחה וחוזר חלילה..............
אני שוכבת במיטה מחוייכת, משחזרת את מה שקרה הלילה, מעכלת, מחייכת. נרדמת
"את אוהבת לשחק באש" הוא אומר לי ואני מחייכת כי זה נכון, אני פירומנית ללא תקנה,
"אז אתה אש?" אני שואלת ויודעת את התשובה מראש.
קראתי רשומה שלו לפני כמה חודשים, נכנסתי לבלוג שלו וקראתי עוד קצת, הוא סיקרן אותי,
מכיוון שאני לא מסתקרנת בקלות ומכיוון שבדרך כלל איני פונה לאף גבר, בוודאי לא שולט מנוסה כמוהו,
החלטתי קודם לקרוא עוד דברים שכתב באתר אחר ואחר כך אולי............
עברו חודשים ואז הבהבה אצלי מעטפה, כשפתחתי את המסר חייכתי. המון חייכתי.
"תשמעי מה נעשה" הוא כותב לי בצ'ט "את אוהבת לשחק משחקים?"
אחרי שאני עונה בחיוב, הוא שולח אותי לקרוא את כללי המשחק. אני קוראת פעם אחת ואז קוראת שוב כדי לוודא שהבנתי,
הלב שלי הולם בחוזקה, אני מתרגשת מהמשחק הזה ופוחדת לגלות שזה ימצא חן בעיני.
הוא מבקש ממני לקבוע מועד למשחק, כי הוא צריך לצאת מהבית ואני רוצה להתקלח ולהכין לי קפה,
אני קובעת איתו בשעה 23.15 ומודעת לעובדה שאסור לי לאחר.
המים החמים במקלחת כמעט גורמים לי לרצות לאונן כבר עכשו, אבל אני מתאפקת.
אני לובשת חלוק רחצה, מכינה כוס מים לידי כפי שנתבקשתי לעשות <בשביל מה לכל הרוחות אני צריכה כוס מים?> ומתיישבת מול המחשב,
הדקות עוברות לאט, אני קוראת שוב את כללי המשחק.
מותר לי לענות בשלושה משפטים בלבד "כן אדוני" "לא אדוני" "אני יכולה לומר משהו אדוני?" א ד ו נ י!!! אני?! אדוני?? חה!
אני מוציאה לשון בפעם הראשונה הערב, כאות מחאה.
הוא מסביר לי שוב את כללי המשחק, שואל אם הכנתי מים לידי והאם אני לובשת משהו נוח - אני עונה בחיוב ומודיעה לו שאני מוציאה לו לשון,
"ברור" הוא כותב לי ומחייך.
אנחנו מתחילים במשחק.
בהתחלה זה מצחיק אותי כל ה"כן אדוני" "לא אדוני" ואני מתקשה להשתמש במשפט השלישי, מעדיפה לענות לו תשובות קצרות ולאקוניות,
כשאני מתחילה קצת להשתחרר מעניין ה"אדוני", השיחה בינינו מתחילה לעניין אותי ואז כמובן שאני צריכה להשתמש במשפט השלישי........
ואני אכן משתמשת בו,
הזמן עובר מהר ואנחנו שנינו נמצאים בעיצומו של משחק שליטה מגרה ומחדד חושים.
במשך כל המשחק הוא שואל אותי איך אני מרגישה, אם נחמד לי, טוב לי, רטוב לי.
הוא מבקש שאדבר במספרים וזה מצחיק אותי כי אני כבר יודעת שהוא אוהב מספרים גדולים,
ואני הרי חייבת לצאת מהקווים, להתמרד קצת, להקשות עליו - אז אני נוקבת במספר נמוך פעם אחת ואחרי שהוא נוזף בי בחיוך אני מעלה קצת את המספרים.......אבל רק קצת.
אני מרגישה צמאון גדול להפתעתי ובתזמון מדהים הוא שואל אותי אם שתיתי מהמים מבלי לבקש רשות,
כשהוא מקבל תשובה שלילית אני מקבלת רשות לשתות,
הראש שלי לא מפסיק לחשוב לרגע, המחשבות שלי משתוללות תוך כדי שאני מנסה לברר עם עצמי מה המשחק הזה עושה לי.
דקות ארוכות אנחנו נפרדים, אחרי שסיימנו לשחק ושוחחנו על הרבה מאוד דברים,
אנחנו מברכים אחד את השני בברכת לילה טוב ומשחילים עוד משפט סיום
ושוב נפרדים ושוב ממשיכים עם בדיחה וחוזר חלילה..............
אני שוכבת במיטה מחוייכת, משחזרת את מה שקרה הלילה, מעכלת, מחייכת. נרדמת
