אינדיאנה - מיאמי: המחליפים ניצחו את זה, ביגלי
בתוך שבוע, מפגש שני העונה נגד מיאמי.
במשחק הראשון ניצחנו, אבל מיאמי שיחקה ללא גוראן דראגיץ'. מיאמי עדיין ללא דוויין ווייד, שנמצא עם אשתו לאחר הולדת בתם;
רבע א': חסן ווייטסייד מתפלץ בדקות הפתיחה
מיאמי פותחת 6 מ-7 הזריקות הראשונות שלה, וזה 15 נק' ב-3 וקצת הדקות הראשונות. חסן ווייטסייד מוביל אותם. החל מאמצע הרבע, המשחק משתחרר, שתי הקבוצות מתחילות לרוץ, קצב המשחק מהיר ומסחרר, אבל זה לא נגמר בנקודות, הזריקות חזקות מדי, למרות מבטים נוחים. 18-27 למיאמי. כבר היה 12 למיאמי. אחוז נמוך מצד שתי הקבוצות, אבל שתיהן החטיאו כמות באמת גדולה של לייאפים קלים מתחת לסלים.
רבע ב': יתרון 12 לאינדיאנה!
אינדיאנה משתלטת בדקות הראשונות. הספסל שלנו מתמודד טוב נגד המחליפים של מיאמי, למעט חוסר יציבות של טאייריק אוואנס, שמהרגע שנכנס כופה את עצמו בזריקות ובנגיעות, ובדיוק כשאני כותב את זה, צולף שלשה שנייה. עד אמצע הרבע, טאייריק נותן לנו מהקו את יתרון השיא שלנו במשחק - 9 הפרש. כל זה נעשה עם המחליפים, כאשר אולדיפו, קוליסון, בוגדנוביץ' ומיילס טרנר [שפתח טוב את המשחק עם 8 נק' ברבע הראשון], זוכים למנוחה ארוכה במיוחד. אי-אפשר לבקש יותר בערב הראשון של בק-טו-בק. במעבר לחמישיות הראשונות, קצב המשחק מואט, מיאמי לא מוצאת את הסל, אבל אין בריחה מהצד שלנו. 43-50 לאינדיאנה במחצית. מפיגור 12 עלינו ליתרון 12. מחצית שהיו בה דקות טובות לצד רעות. שתי הקבוצות ב-40% ומטה מהשדה, וזה משקף.
רבע ג': רבע נוראי של מיאמי, אבל איכשהו מצליחה להישאר במשחק
מהפתיחה, דקות רעות שלנו, לא הכדורסל שלנו - בלי תנועה, בלי משחק ריצה, זריקות פול אפ קצרות. אבל אז שלשה של בוגדנוביץ' בסוף שעון מכלום-ושום-דבר מעירה את הקהל, בהגנה מיילס חוסם ומוציא קדימה, ודרן קוליסון
משלים את החגיגה עם שלשה נוספת שמחזירה ל-9 הפרש. העניינים נרגעים בהמשך, אבל רבע רע של מיאמי, משחקת לידיים שלנו עם מסירות לוב רוחביות שנחטפות בקלות ע"י ההגנה שלנו, וההפרש חוזר ל-12 בריצת 0-9. עם זאת, מיאמי במשחק, מצליחה להגיב בריצת 0-9 משלה, וחוזרת. 67-72 לאינדיאנה. משחק פתוח.
רבע ד': וינטג' טאייריק
אינדיאנה נראית נהדר עם המחליפים גם בשלב הזה של המשחק. טאייריק במשחקו הטוב ביותר העונה, רושם היילייט עם מסירה נהדרת לסאבוניס שמחזירה ל-12 הפרש, ולמעשה, מאפשרת בריחה, אם נדע לנצל. ואכן קורה, טאייריק "משתגע" וקולע עוד שלשה, החמישית שלו במשחק! 15 הפרש, זה נראה טוב.
כדקה וחצי לסיום, הנעת כדור טובה של מיאמי בפאסט ברייק מוצאת את היד החמה של ג'וש ריצ'רדסון, שצולף את השלשה - רק 3 הפרש. קודם לכן שלשה של דראגיץ' לא נכנסה, למזלנו, כי היה פנוי, אולי פנוי מדי. בחזרה מפסק הזמן, מקמילן בוחר ללכת עם קורי ג'וזף, 'האיש למשימות מיוחדות' יש האומרים, במקום דרן קוליסון. אולדיפו, במשחק רע, תמיד יודע להגיע ל'מאני טיים', יורה שלשת קלאץ' ונותן 6 הפרש. בצד השני, טיילר ג'ונסון מחטיא מהפינה, היה צריך לקלוע את זה.
חצי דקה לסיום, אולדיפו חודר, מוצא את סאבוניס, אבל דומאס מאבד. פסק-זמן אחרון של מיאמי. מיד נחזור.
חוזרים. ג'וש ריצ'רדסון מקבל בהנד אוף, הולך עד הטבעת - מחטיא! כדור שלנו, 21 שניות לסיום. בול גיים.
בסיום 91-99 לאינדיאנה. 14 שלשות קלענו במשחק [52%], אבל גולת הכותרת היא הספסל שלנו: ארבע שחקנים קלעו 53 מ-99 הנק' שלנו במשחק, ואם לא סופרים את התרומה המזערית של דאג מקדרמוט, אז 50 מ-99 הנק' הגיעו משלושה שחקנים - טאייריק, דומאס וקורי ג'וזף. פשוט ערב נהדר מהבחינה הזו, וזו בלבד, כי הכדורסל לא היה טוב ברוב שלבי המשחק.
השחקן המצטיין: אני יכול ללכת עם בוגדה, אבל חייב ללכת בערב הזה עם טאייריק. 23 נק' [13-6 מהשדה, 7-5 משלוש, 6-6 מהקו] ו-10 ריב' [1 בהתקפה] ב-25 דקות משחק מהספסל [פלוס 21]. ביי פאר משחקו הטוב ביותר במדי אינדיאנה, ולשם משחקים כאלו הוא הובא - משחקים שבהם ויקטור לא פוגע וצריך אופציה התקפית מהספסל. מדברים על זה שמקמילן ביקש אישית מטאייריק לא לוותר על זריקות, וגם אולדיפו "צחק" עליו שהוא מנסה להיות יותר מדי "ג'ון סטוקטוני" במקום לחפש את הסל. אני לא בטוח שאני מסכים עם זה, זאת אומרת, טאייריק העונה כבר כפה את עצמו בלא מעט משחקים, אלא שהערב הזריקה נכנסה באחוזים גבוהים, ולכן מדברים עליו אחרת. אבל בהחלט, טאייריק הובא כדי לייצר נקודות, חשוב לנו לקבל את ה-15 יציב כל ערב;
בויאן בוגדנוביץ' מסיים עם 16 נק' [2 שלשות]. מעורב בכל פעולה טובה שלנו, וכך כל העונה; ויקטור אולדיפו עם ערב שקט של 8 נק' ב-3 מ-12 מהשדה. לא היה הערב שלו ויש כמה כאלה במהלך העונה, למרות שקלע שלשת 'דגר'. לשמחתי, ידענו לנצח עם שחקנים אחרים, מה שלא היה קורה בעונה שעברה; מיילס טרנר פתח טוב עם 8 נק' ברבע הראשון. אחר כך נעלם, כפי שקורה בדרך-כלל, אבל עדיין תרם הגנה טובה בחצי השני, ובכל זאת צריכים לזכור שלא קל להתמודד עם הגוף הגדול של ווייטסייד משחק שלם. מסיים עם 12 נק', 7 ריב' ו-3 חס' ב-28 דקות; דומאנטס סאבוניס עם דאבל-דאבל נוסף, הפעם 15 נק' ו-12 ריב' ב-25 דקות, וקורי ג'וזף עם 12 נק' [10 מהן במהלך בריחה ברבע השני ב-4 מ-4 מהשדה] ו-5 אס' [1 איבוד כדור] ב-30 דקות, עזרו מהספסל;
במיאמי, משחק נהדר של ג'וש ריצ'רדסון הצעיר. נקודת האור היחידה של מיאמי במשחק, אולי כל העונה. מסיים עם 28 נק' [משווה שיא קריירה עם 7 שלשות] ב-41 דקות; חסן ווייטסייד, אחרי רבע ראשון נהדר, מסיים עם 12 נק' ו-17 ריב' [8 בהתקפה], במה שנראה טוב על הנייר, אבל מרגיש פחות טוב במציאות; גוראן דראגיץ' במשחק מאכזב גם הוא. רק 8 נק' ב-34 דקות; קלי אוליניק איכזב מהספסל עם 0 נק' ב-0 מ-7 מהשדה;
טי ג'יי ליף: התלבש, אבל לא שיחק. מעמדו ברור ולא צפוי להשתנות בזמן הקרוב.
**
בתמונה המצורפת -- אינדיאנה
אירחה את בונזי וולס, שחקן העבר הזכור לטובה מימיו בפורטלנד, מי שגדל ושיחק בתיכון 'מונסי סנטרל' שבאינדיאנה.
המשחק הבא - הערב השני של בק-טו-בק יפגיש אותנו הלילה, בבית, עם אטלנטה הוקס החלשה, שהפסידה 10 מ-11 משחקיה האחרונים. משחק #קל על הנייר, לא נתקשה לקלוע 120+ ולנצח. סמנו 1 בטופס הטוטו.