דטרויט- מינסוטה: לא מופתע שהפסדנו להם. הם משחקים חזק ואנחנו די נמושות כך שהמשחקים מולם קשים. הפעם זה דוקא היה ניצחון קל שלהם עם season high של 135 נקודות (במשחק בלי הארכה).
וושינגטון- שיקאגו: שתי הקבוצות בהרכבים חסרים כך שהייתה הזדמנות די טובה לבחון שחקנים ברול קצת יותר עיקרי מהרגיל.
נתחיל מהמשחק עצמו- הבולס עלו ליתרון דו ספרתי במחצית הראשונה. ריצה של וושינגטון בהובלת מונטה מוריס החזירה אותם למשחק, רבע אחרון של סקור נמוך במיוחד הסתיים עם גיים ווינר של קוזמה-
לשיקאגו בלי דרוזן (ולונזו, למי שעדיין זוכר שהוא חלק מהקבוצה) אין עושה משחק. אולי זה לא הוגן לבוא בטענות ללאבין שקלע 38 באחוזים טובים אבל מה שהוא לא עשה בכלל זה פליימייקינג. שני אסיסטים היו לו במשחק כאשר לקראת הסיום וושינגטון הביאה עליו יותר עזרה והמסירות שלו הפכו לאיבודים.
האלטרנטיבות שהיו לשיקאגו הן קארוסו שפשוט לא מספיק מסוכן כיוצר, ודראגיץ' שבא במנטליות של סקור פירסט מהספסל. גם קובי וויט לא יודע לרכז. בקיצור מעט מאוד משחק קבוצתי.
וושינגטון אולי פחות מוכשרת אבל שיחקה יותר נכון. טאג' גיבסון הראה שהוא שווה דקות כסנטר מחליף (אפרופו דנבר). אנת'וני גיל רשם שיא קריירה של 18 נקודות ואבדיה עם שיא קריירה של 20 ריבאונדים והגנה טובה. פטריק וויליאמס ניסה לתקוף את דני מספר פעמים ללא הצלחה.
לוויזארדס חסר סקורינג בהרכב בלי ביל ופורזינגיס אבל הם ניצחו בריבאונד, שיחקו יותר פנימה וגירדו את הניצחון.
אטלנטה- מילווקי: ההוקס משיגים תוצאות טובות בהגנה על יאניס והראו זאת פעם נוספת כשהעמיסו את הצבע והימרו על הג'אמפרים של מילווקי. הבאקס התפוצצו בפתיחה עם איזה 8 שלשות ברבע הראשון ועלו ל20 הפרש אבל התיישרו לממוצע בהמשך והמשחק נהיה תחרותי. יאניס עם פחות נקודות (7) מאשר ריבאונדים (18) ואסיסטים (10).
קשה להתעלם מכך שאטלנטה משחקת חזק יותר בלי יאנג. אבל גם כשהם משחקים חזק הם לא מצליחים להתמודד בריבאונד מול הבאקס (-16 בריבאונד). הניצחון הטקטי בשמירה על יאניס קירב אותם אבל יכולת טובה של הולידיי בקלאץ' הכריעה את המשחק.
בוסוטן- פליקנס: מקולום באחד ממשחקי הסקורינג הפורים שלו לאחרונה החזיק את הפליקנס בעניינים עד אמצע הרבע השלישי כשברוגדון נכנס במקום וויט והתחיל לתקוף את מקולום בהגנה. ג'יילן בראון להט כל המשחק ובוסטון ברחה לדו ספרתי ולא הסתכלה אחורה.
ג'יילן בראון באמת סקורר יוצא דופן באיכות שלו. 27 למשחק באחוזים טובים והיעדר כמעט מוחלט של off games. אבל 21 זריקות מהשדה מול 0 אסיסטים זה בכל זאת יחס קצת מוגזם.
ניקס- אינדיאנה: ראיתי את הסיום, הפייסרס חזרו מפיגור 20 עם מספר ניסיונות קאמבק שהתקרבו ל2-3 הפרש אבל הניקס היו שם בכל פעם עם מענה. מקונל סגר את המשחק במקום הליבורטון, אני לא בטוח האם זה בעקבות יכולת עדיפה או משהו אחר. הילד התפוצץ עם כמהשלשות ברבע האחרון אבל קצת הגזים בסוף עם בחירת הזריקות.
אצל הניקס ג'יילן ברנסון פנטסטי בתקופה האחרונה. לתחושתי הוא נוטל את המושכות של הקבוצה מהידיים של רנדל ומשחק ברמה שמצדיקה להכניס אותו לאולסטאר. גם היה סטט' במהלך המשחק על כך שהוא אחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה העונה.
דנבר- פיניקס: לא ציפיתי בבלואאוט הזה. רק אציין שדנבר לא רק מנצחת בתקופה האחרונה, היא מביסה. ניצחון 11 מ13 האחרונים, הרוב מול קבוצות טובות. אני מחכה לצעד win now שלהם, החלון לאליפות הכי פתוח שיש.
וושינגטון- שיקאגו: שתי הקבוצות בהרכבים חסרים כך שהייתה הזדמנות די טובה לבחון שחקנים ברול קצת יותר עיקרי מהרגיל.
נתחיל מהמשחק עצמו- הבולס עלו ליתרון דו ספרתי במחצית הראשונה. ריצה של וושינגטון בהובלת מונטה מוריס החזירה אותם למשחק, רבע אחרון של סקור נמוך במיוחד הסתיים עם גיים ווינר של קוזמה-
האלטרנטיבות שהיו לשיקאגו הן קארוסו שפשוט לא מספיק מסוכן כיוצר, ודראגיץ' שבא במנטליות של סקור פירסט מהספסל. גם קובי וויט לא יודע לרכז. בקיצור מעט מאוד משחק קבוצתי.
וושינגטון אולי פחות מוכשרת אבל שיחקה יותר נכון. טאג' גיבסון הראה שהוא שווה דקות כסנטר מחליף (אפרופו דנבר). אנת'וני גיל רשם שיא קריירה של 18 נקודות ואבדיה עם שיא קריירה של 20 ריבאונדים והגנה טובה. פטריק וויליאמס ניסה לתקוף את דני מספר פעמים ללא הצלחה.
לוויזארדס חסר סקורינג בהרכב בלי ביל ופורזינגיס אבל הם ניצחו בריבאונד, שיחקו יותר פנימה וגירדו את הניצחון.
אטלנטה- מילווקי: ההוקס משיגים תוצאות טובות בהגנה על יאניס והראו זאת פעם נוספת כשהעמיסו את הצבע והימרו על הג'אמפרים של מילווקי. הבאקס התפוצצו בפתיחה עם איזה 8 שלשות ברבע הראשון ועלו ל20 הפרש אבל התיישרו לממוצע בהמשך והמשחק נהיה תחרותי. יאניס עם פחות נקודות (7) מאשר ריבאונדים (18) ואסיסטים (10).
קשה להתעלם מכך שאטלנטה משחקת חזק יותר בלי יאנג. אבל גם כשהם משחקים חזק הם לא מצליחים להתמודד בריבאונד מול הבאקס (-16 בריבאונד). הניצחון הטקטי בשמירה על יאניס קירב אותם אבל יכולת טובה של הולידיי בקלאץ' הכריעה את המשחק.
בוסוטן- פליקנס: מקולום באחד ממשחקי הסקורינג הפורים שלו לאחרונה החזיק את הפליקנס בעניינים עד אמצע הרבע השלישי כשברוגדון נכנס במקום וויט והתחיל לתקוף את מקולום בהגנה. ג'יילן בראון להט כל המשחק ובוסטון ברחה לדו ספרתי ולא הסתכלה אחורה.
ג'יילן בראון באמת סקורר יוצא דופן באיכות שלו. 27 למשחק באחוזים טובים והיעדר כמעט מוחלט של off games. אבל 21 זריקות מהשדה מול 0 אסיסטים זה בכל זאת יחס קצת מוגזם.
ניקס- אינדיאנה: ראיתי את הסיום, הפייסרס חזרו מפיגור 20 עם מספר ניסיונות קאמבק שהתקרבו ל2-3 הפרש אבל הניקס היו שם בכל פעם עם מענה. מקונל סגר את המשחק במקום הליבורטון, אני לא בטוח האם זה בעקבות יכולת עדיפה או משהו אחר. הילד התפוצץ עם כמהשלשות ברבע האחרון אבל קצת הגזים בסוף עם בחירת הזריקות.
אצל הניקס ג'יילן ברנסון פנטסטי בתקופה האחרונה. לתחושתי הוא נוטל את המושכות של הקבוצה מהידיים של רנדל ומשחק ברמה שמצדיקה להכניס אותו לאולסטאר. גם היה סטט' במהלך המשחק על כך שהוא אחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה העונה.
דנבר- פיניקס: לא ציפיתי בבלואאוט הזה. רק אציין שדנבר לא רק מנצחת בתקופה האחרונה, היא מביסה. ניצחון 11 מ13 האחרונים, הרוב מול קבוצות טובות. אני מחכה לצעד win now שלהם, החלון לאליפות הכי פתוח שיש.