משחקי "אילו"

כמעטית

New member
משחקי "אילו"

אני מוצאת את עצמי תוהה מעט ומשחקת במשחק ה"אילו".
מה היה קורה אם הייתי נולדת לבית חילוני, האם הייתי מרגישה קרובה לדת, כמו שאני מוצאת את עצמי היום.
האם זאת קרבה מולדת או שנרכשת?
או שאולי אני עושה הפוך ממה שמצפים ממני, וזה לא חשוב איפה הייתי מתחנכת ובאיזה בצפר הייתי לומדת.
עד כמה הדעות שלי הם באמת אני הפנימית, בלי השפעות חינוך וסביבה.
אני מניחה שאם הייתי מגיעה מרקע חרדי, הייתי נשברת ועוזבת מהר יותר. כי מה שנחזיק אותי בדת בשנים האחרונות זה העובדה שיכולתי לשבת בפאבים, ללבוש סקיני גינס, לגעת בבנים.. ועדיין להיקרא דתייה. ואולי, מרקע חרדי, היה לי יותר קשה לעזוב וההשלכות היו חמורות יותר. אז הייתי נשארת..

ואני תוהה לעצמי, האם גם אתם תוהים איפה הייתם אם הייתם עם רקע קצת שונה? מה היחס שלכם לדת היום? האם הוא נובע מאנטי ופוסט טראומה. או שהוא אובייקטיבי לחלוטין?
 
אילו הייתי חרדי

(זו הערכה בלבד, אי אפשר לדעת באופן וודאי)
הייתי יוצא, לכל המאוחר, בגיל 25.
שום ביסוס-אמונה חרדי לא היה מסוגל להתקבל על דעתי.
רק בגלל שקיבלתי, ובניתי בזיעת אפיי, בנין של אמונה מבית המדרש של הרב קוק, ברמה שכלית גבוהה, נשארתי דתי, דתי-תורני שמקפיד על קלה כבחמורה. בסוף זה התמוטט ואני כאן.
 

Authority

New member
ואם לסבתא היו גלגלים

סתם לא באמת.
אני כל הזמן חושבת על "אם הייתי מתגייסת ולא עושה שירות לאומי" איך אז החיים שלי היו מתגלגלים.
או " אם הייתי נולדת למשפחה דתייה קצת פחות, או לא באיזור המגורים הנוכחי אני בטוחה שהכל היה מתנהל אחרת, ובטח דעותיי היו שונות ומי יודע מה היה קורה אילו.

זה מטריף את דעתי דווקא לאחרונה בלי שום סיבה.
 

moshe010

New member
אילו הייתם חרדים מרב הסיכוים שהייתם נשארים כך

ולו בגלל העובדה הפשוטה שאצל הדתיים יש25 אחוז יוצאים
ואצל החרדים גם לא 5 אחוז

מה שאומר שעל כל חמש יוצאים מהמגזר הדתי
ארבע היו נשארים חרדים אילו נולדו חרדים

אבל אולי אתם צודקים ושניכם מהמיעוט שגם לו היה חרדי היה יוצא
 

כמעטית

New member
לגמרי נכון

ברור לי שאם הייתי חרדיה, היציאה בשאלה הייתה הרבה יותר מורכבת.
אין בגרויות.. נראה לי גם שרוב המשפחות לא מכניסות טלוויזיות (עם ערוצים.. כי dvd זה לא נחשב).
וככה יש פחות סיכוי להצליח בעולם האמיתי ולהשתלב בו.
גם ההתמודדות עם המשפחה שלי, לא הייתה החוויה הכי מהנה בחיים שלי, היו דמעות והיה כאב. אבל, לא היה משהו יותר מדי מוגזם כמו מקרים ששמעתי בחברה החרדית. השכנים כן מסתכלים עליי, אבל זה לא "יפגע" בזוגיות של אחים שלי.
ואולע זאת בדיוק הסיבה שיש יותר יוצאים בשאלה דתיים. כי יש הרבה פחות מה לאבד.
שום סיטאוציה היא לא נטולת התמודדויות.
אבל, כשדתי מניח על המאזניים מצד אחד את האידאולגיות שלו ואת האמונה הפנימית שלו, ומאידך את מה שהוא עלול להפסיד.
"מה שהוא עלול להפסיד" הרבה יותר קל משל חרדי שמניח על המאזניים.
וזאת הסיבה היחידה שאולי הייתי בוחרת להקריב את מה שבאמת אני רוצה לעשות בחיים שלי.
אבל, גם זה לא בטוח...
 
לא במקרה שלי

יש לך סטטיסטיקה על יוצאים בגיל מעל 30?
האם שם יש הבדל בין חרדים לדתיים לאומיים?

וחוץ מזה, מה אכפת לי מסטטיסטיקה כאשר אני יודע ומכיר היטב את הסיפור שלי. אני יצאתי בעקבות חקירה שכלית. נקודה.
אם הייתי משתייך לציבור החרדי - החקירה היתה מסתיימת הרבה יותר מהר, מכיוון שלא הייתי נחשף לשיטה אמונית מעמיקה שקיימת בבית מדרשו של הרב קוק.
את השיטות החרדיות אני מכיר היטב היטב, לפני ולפנים, וגם את הציבור החרדי (במשך שנים חייתי גם בתוך הציבור הזה - חרדים ליטאים, חסידים, ספרדים, מודרניים - חייתי בין כולם, אני מכיר את כולם, מכיר גם כאלה שעברו מסרוגה לשחורה ומשחורה לסרוגה) מכיר היטב, ויודע שאילו הייתי מתחנך אך ורק במוסדות חינוך חרדיים - החקירה השכלית היתה פשוטה בהרבה).

אז שוב, אי אפשר לדעת בוודאות, אבל אני כן יכול להעריך שכך היה המצב.
 

moshe010

New member
אני מכיר כעשרה מכרים שהם אנוסים

כלומר הכרתי אותם לפני שהם היו אנוסים
ואילו אני לא מכיר אף יוצא בשאלה שהכרתי לפני שיצא בשאלה

כבר דנו פה רבות על זה
אבל בשורה התחתונה בציבור החרדי תודעת הכפירה איננה ערובה ליציאה, ואלו שמבחוץ לא מבינים את עומק התופעה,
כמעטיתת התמקדה על בגרוית ועל טלויזיה (שאין לאף אחד לא רק לרוב, בחיים לא יכניסו תלמיד למוסד חרדי אם להוריו יש טלויזיה)

אבל הסיבה היא הרבה יותר עמוקה בתחום הפסיכולוגיה והסוציאולוגיה
שאינה מאפשרת לעשות צעד שיתפרש לסביבה הישנה שלך כקטוסטרופה ובגידה
 

sceptic1

New member
אני מכיר משפחה אחת עם טלוויזיה

והילדים שלהם מסודרים יפה, מצד שני הם לא מפרסמים את זה, אז אולי לא יודעים.
 

moshe010

New member
אתה גם מתעלם מעצם הלגיטמציה לחקור שהיה לך

הן הלגיטמציה החברתית ובעיקר הלגיטמציה הרעיונית, אתל החרדים
עצם החקירה היא פשע
אתה גם מתעלם מחוסר הידע שהיה מנת חלקך לו הית חרדי
הם לו יודעים ואסור להם לדעת כמעט כלום חוץ מגמרא בבא קמא
תחום הידע התורני ובוודאי המדעי שהיה לך היה קטן בהרבה
ויש סבירות גבוהה שלכן הית מאמין באמונה פשוטה מבלי לחקור

זה בעצם מה שמחנכים ומטיפים מגיל 0 שצריך להאמין אמונה פשוטה
 
משה היקר,

לו היית מכיר אותי, לא היית כותב מה שכתבת.
אין טעם להתווכח.
בכל מקרה, תודה על התובנות, אם כי הן אינן רלוונטיות למקרה שלי.
 
תכל'ס

העולם האמוני הקוקניקי הרבה יותר מבוסס והגיוני....
מההתייחסות לאבולוציה,למדע, לפילוסופיה, הרב שרקי (אני עדיין מתה על ההרצאות שלו).
אבל כשזה מתמוטט... בכן... זה יכול בסופו של דבר להעיק לא פחות.

כשאתה לא רואה את האור (או שמא את ה"אורות"
), אז שום דבר לא עוזר
 
אין אילו!

אילו הייתי נולד בבית של פסנתרנים זה לא אומר שהייתי פסנתרן ואולי אפילו הייתי שונא את זה........


בסוף אלו החיים ......אילו הייתי מתאמן כל היום אז הייתי טוב? אין כזה דבר.....

יש רק את מה שאת בסוף!
 

כמעטית

New member
בהחלט יש רק את מה שבסוף

אבל, מה שבסוף משתנה, כנגזרת של מה שעשינו באמצע.
והשאלה שלי היא האם באמת האידאולוגיה שלך היא ש-ל-ך, נטולת אנטי ונטולת "לעשות דווקא" לחינוך שקיבלת?
והדרך הכי טובה לבדוק את זה בלבדוק "מה היה קורה אם". זה בהחלט לא מדע מדויק, אבל זאת תחילת הדרך בלהיות אדם אובייקטיבי ועם מודעות עצמית גבוהה יותר משל אחרים.
 
ומה עם 'אם היית נשארת דתיה'?

כי אם למשל אני הייתי נשארת חרדית, או דתיה, כעת חיה כבר הייתי אם לכמה זאטוטים ומלאת מחוייבויות הזויות כרימון, ונטולת קמצוצי אושר אמיתיים.

אם היית נשארת דתיה, אז?
 

כמעטית

New member
אני מניחה שאין סיכוי שהייתי נשארת דתייה.

אם הייתי נשארת דתייה, אני מניחה שהיום הייתי נשואה לבן זוג שלי מאותה תקופה, הייתי לומדת חינוך, בבטן שלי היה כבר את התינוק הראשון, על הראש היה לי כיסוי ראש סמלי, איזה סרט שעושה טובה שהוא נמצא.. וכשאנשים חסרי טאקט היו שואלים אותי "איך את מגדירה את עצמך כדתייה ואת מתלבשת ככה?", הייתי מתרצת תירוצים, משקרת לעצמי ולהם.

אבל, אין סיכוי שהייתי מחליטה את זה.

כי התלבטתי כל כך הרבה, וכשקיבלתי את ההחלטה, ידעתי לקראת מה אני הולכת, ידעתי מה יהיו החסרונות ומה יהיו היתרונות. והמוזר הוא שכרגע אני רואה רק את היתרונות :)
 
אני חושב שבסוף

האמת שחשבתי הרבה על השאלה שלך ואני עוד אחשוב הרבה אבל:
זה לא זה ....
זה פשוט לא אני...
אני לא מסכים לשום דבר מהדרך חיים הזאת....
ולכן זה לא קשור ללעשות דווקא...
ואם זה לא אני לא משנה כל האילו...

 
ק"ו.ומה אם גדלתי בבית חרדי אני אתאיסט כופר

אילו גדלתי בבית חילוני לא כל שכן...
 
מזה אתאיסט ?!

מתביש אפילו לשאול.........מזה אומר שאתה? מה הופך אותך לאתיאסט?

סורי אבל אני רציני..
 
למעלה