משחקיות

משחקיות

האם גם אתם נמנעים ללכת עם הילדים למשחקיות, פארקי מים, מגרשי משחקים וכו? אולי זה לא יפה לומר, אבל אני נמנעת לקחת את הבן שלי לשם, כי אי אפשר לדעת מה יהיה ואיך זה ייגמר. גם עם ריטלין הוא לא רגוע שם, דוחף, מתלהב, רץ לכל עבר וכו. בגלל זה אמרתי לבעלי שבחופש אין משחקיות (האמת גם בעלי לא סובל את זה). מליון אנשים, הילד יכול להיעלם (דבר שקרה כמה פעמים, לא רק שם), חבל על הזמן והכסף. עדיף בילוי יחסית רגוע, כמו הצגה או מוזאון. אין לי חשק וכוח לרדוף אחריו ולהתנצל בפני ילדים והורים על ההתנהגות שלו.
 

zivadina

New member
פארקים ומשחקיות

גם לי היה ילד כזה (שאר ה-ADHDים לא היו כאלה). הייתי משגיחה עליו בשבע עיניים, ומנסה לבחור במקומות בטוחים ועם מעט אנשים. אבל לא הייתי מרשה לעצמי לשוחח עם חברים.
 

דליה.ד

New member
לקחת אותם למוזיאון???../images/Emo2.gif

אני רק מנסה לראות את התמונה איך הם מתרוצצים באולמות הענקיים והדוממים בצווחות, מתגלגלים על הרצפה ומרגיזים את כל האנשים חמורי הסבר והתרבותיים - לכאורה - שבאים להינות מאמנות קונספטואלית בחבר ילדים ברבריים.... אני דווקא כן מעדיפה משחקיות מכיוון שאלו מקומות סגורים ואין להם לאן לברוח. אני יושבת במקום מכזי ממנו אני מתצפתת על זירת האירוע. דואגת לכמות גדולה של חטיפים, אוכל, שתיה וכיבוד. מצטיידת בסבלנות אין קץ ובעור עבה לתלונות אמהות אחרות ו....משחררת אותם לחופשי. דווקא במקום כזה הם יכולים להוציא את עודפי המרץ ולקפוץ כאוות נפשם. אני לא נתקלת בבעיות מיוחדות מכיוון שאני מראש בונה הסכם: אומרים לי לאיזה מתקן הם הולכים, כל חצי שעה הם מגיעים לשתות ולדווח לי (לילדים צעירים זה כל רבע שעה). אני מסכמת איתם שאני נישארת במקום קבוע בו יוכלו למצוא אותי כל הזמן. אני מבטיחה פרס (ארטיק למשל) על התנהגות טובה וכו'. אם מבנים את הפעילות ומארגנים אותה עבורם - בדרך כלל הם נהנים ואנחנו יכולים אפילו לקרוא עיתון ולפטפט בנחת על כוס קפה (שעולה 20 שקל...תביאו מהבית!) עם חברים. כן, אנחנו תמיד מביאים איתנו עוד משפחה או שתיים שיהיה להם עם מי לשחק ושלנו לא יהיה משעמם מידי.
 

רונתי

New member
משחקיות לא, מוזיאון כן??

את בטוחה שהוא adhd ? אני חושבת שבמשחקיה הילד יותר חופשי, יכול להשתולל ולרוץ כאוות נפשו, ההפרעה שם היא מינימלית. לעומת זו, במוזיאון יש שקט וכולם רגועים ודווקא שם הוא בולט וקשה לו להתרכז (למוזיאון אנחנו הולכים עם ריטאלין).
 

b a r b a i m a

New member
תנסו את מוזיאון הילדים בחולון

(ולא - אני לא עושה פרסומת) פשוט שם מותר להם לגעת בהכל!! סוף סוף לא אומרים להם לא לגעת
וגם יש את החווידע בחולון - גם שם- מותר ורצוי לגעת!! מה יותר טוב מזה?
 

רונתי

New member
אנחנו מנסים את הטכנודע בחיפה המון

שגם שם רצוי וצריך לגעת. אבל החוכמה שההתנסות תהיה מעניינת ולא סתם השתוללות ומעבר ממקום למקום, ולכן, הוא מגיע עם ריטאלין והכל הרבה יותר מעניין.
 
היינו עם הילד במוזיאון וזה היה קשה

אני ממליצה על סמך נסיון אישי משחקיות הילד פרח שם ומותר היה לו להשתולל ומרוב הרעש שם לא הרגישו אותו והוא נהנה בבריכת הכדורים עם הסולמות ומשחקי מחשב היה כיף לו וגם לנו
 
דוקא בכאלה מקומות הכי טוב לנו

כי כולם משתוללים! ועוד בעדיפות עליונה - טיולים בחיק הטבע שאפשר לטפס, לרוץ ולהוציא הרבה אנרגיות! מה שאני באמת נמנעת (לצערי הרב מאוד!) זה- ארועים משפחתיים וחברתיים אחרים, לדוגמא את ליל הסדר העברנו עם ריטלין, אחרת (מנסיון) הילדים היו מתחילים "לשחק מסירות" עם הסכו"ם! ו"פיסגת חלומותיי" משאלונת פשוטה- להכנס עם שלושת בניי הקטנים (כולם ADHD) לחנות בגדים או סתם סופר מרקט ולצאת בשלום !
 

T A L I 5

New member
משחקיות וגני שעשועים

בת בת 5 ו-7 חודשים.מתאפסת דווקא בגני שעשועים ובמיני אטרקציות כמו מתנפחים וכו'... במקומות אלו היא רגועה לחלוטין. הבעיה היא כשמגיעים אלינו חברים הביתה מבוגרים וגם ילדים היא מתחילה להתרוצץ ומאבדת כיוון. השבוע בעטה בחברה שהתארחה אצלנו.הרגשתי נורא. הענשתי אותה לאחר שהלכה. מה אתם עושים במצבים כאלו?איך אתם מתמודדים כשהילד מכה או בועט בחבר?
 

T A L I 5

New member
בסופרמרקט-טיפים ל"סלט ירקות טרי"

כשאנחנו נכנסות לסופר אני נותנת לבתי מטלות,תביאי חלב, תביאי לחם וכו'. כשאנו מגיעות לקופה היא זו שמוציאה את המצרכים מהעגלה. למדתי כשאני נותנת לה מטלה היא מבצעת ברצון ושוכחת להשתולל. תנסי גם....
 
לא נעים.

הבן שלי לא ADHD. יש מקומות שאני לא לוקח אותו אליהם בגלל הבעיות שלו אבל זה לא רלוונטי לפורום הספציפי הזה. הנקודה היא שאני ADHD ויש מקומות שאני לא יכול לקחת אותו אליהם בגלל הבעיות שלי. מקומות שבגלל הריכוז הלקוי שלי קשה לי לשמור עליו בהם.
 

דליה.ד

New member
ריגוש

כאשר הילדים שלנו מגיעים למקומות לא מוכרים, או כשבאים אליהם חברים הם נכנסים לרמת ריגוש גבוהה שמונעת מהם התנהגות נורמטיבית. ניתן ואפש לבצע הסכם התנהגותי, מה עומד לקרות ומה ההתנהגות המצופה מהם. הרבה חיזוקים חיוביים (לילדים צעירים באמצעות סוכריות, לגדולים באמצעות ...כסף)ץ בני היה נכנס לריגוש בערבי שישי בחדר האוכל, זה היה נורא. סיכמתי איתו את סדר הדברים שיקרו שם: עליו לקחת מגש, אוכל, לשבת ליד השולחן וכו' וכן כללי ההתנהגות. אם עמד בכל דבר קיבל 5 שקלים. כל משימה שלא עמד בה הורידה לו חצי שקל. בפעמים הראשונות הוא בקושי הצליח לקבל שקל. כעבור מספר שבועות אני כמעט התרוששתי ואז לא היה צורך בתגמול כספי והוא מסתפק בחיזוקים חיוביים מילוליים. ההתנהגות שלו בחדר האוכל - למופת ולתפארת מדינת ישראל. תראו, אין הצלחות מיידיות, זהו תהליך - אך בהחלט יש תמורה!
 

א רויטל

New member
תוכנית תגמולים לילד מתחכם.

האם לא קרה מצב שבו הילד ניסה להעמיד תנאי שרק תמורה לתגמול הוא יתנהג כמבוקש? זה מה שקרה עם ביתי כשהתחלנו תוכניות תגמולים ושכבר היגיעה להשגים . מה עושים אז?
 

דליה.ד

New member
תכנית תגמול

כנראה שלילדה יש צורך בחיזוקים וכדאי לבנות מערכת תגמולים הולמת שניתן להמיר. השאלה היא האם היא דורשת חיבוק כתגמול או כסף...יש הבדל. כי אני למשל ממירה 5 חיבוקים בשקל (כלומר 5 התנהגויות טובות שעליהם הוא קיבל חיבוק יתוגמלו הבסוף השבוע בכסף - כמובן שמדובר בילד צעיר). מנסיוני במשך הזמן הם יורדים מענין התגמול מכיוון שההתנהגות מוטמעת והם גם מתבגרים (תודה לאל). חשוב, בעיני לשבת ולבנות הסכמים התנהגותיים ושיהיה ברור שאת ההתניה אתם מבצעים ולא היא, כי האינטרס שלה להתנהגות הטובה צריך להיות שיחבבו אותה, שיהיו לה חברים, שלא יכעסו עליה וצריך להבהיר לה את זה בשיחות אין ספור!!
 

zivadina

New member
שטיפות מוח....

אין מה לעשות, חינוך זה לטפטף לילד כל הזמן את מנה שאנחנו חושבים כנכון. זה בדיוק ההיפך מלתת להם לגדול פרע.
 
תגמולים לילד מתחכם

שלום רב! אני מתנצל על האיחור שבו אני מגיב. תוכנית של עיצוב התנהגותי שיש בה שימוש בתגמולים, לוקחת בחשבון שרק בשלבים הראשונים שלה הורים יתגמלו דרך מוצרים מסוג צעצועים,מתנות, פרסים, או אפילו כסף(האחרון במיוחד רצוי מאוד לא להכניס אותו לתוכניות עיצוב התנהגותי). זה אמור להיות שלב קצר, כי בהמשך, יש צורך ליצור עם הילד\ה שבמרכז התוכנית, רשימה של דברים שמהווים עבורו\ה תגמולים, סגנון טיול במקום מסויים, מאכל שאמא תבשל במיוחד ,זמן לצפייה בטלוויזיה בתנאי שמדובר בתוכנית תואמת את הגיל של הילד\ה וכך הלאה. מומלץ לדובב את הילד\ה על עשייה של דברים אלו או אחרים שבאמצעותם ירוויח את התגמול. יש להקפיד להציע את התגמול בהתאם לסיכום, לאוו דווקא מייד אחרי עשיית המעשה הרצוי, אלא כהמשך של תהליך שבו הילד\ה הירוויח באופן הדרגתי את התגמול. יש חשיבות רבה בלומר דברים לשבח של הילד\ה כל פעם שמבצע מה שהוא התבקש לעשות, כדי שבשלבים מאוחרים יותר ניתן יהיה ליצור אצל הילד\ה קישור בין התנהגותו\ה ותחושה של ערך עצמי גבוהה שבא מהשבחים שהוא\מקבל\ת. מצד שני בגישתם הורים מעבירים שלא הילד מכתיב, אם הוא מתנא, כנראה יש צורך לעיין מחדש ב"חוזה", יש לנסח שמרוויחים רק אחרי שמבצעים והורים לא מקבלים תכתיבים. יש דברים שאין לילד את הזכות להחליט את עשייתם או אי עשייתם, כי בסולם של סמכויות בבית, הילד נמצא במקום הנמוך. למעשה, מערכת משפחתית אינה דמוקראטית במובן שילדים והורים נמצאים באותה רמה של החלטה. מצב זה לא נתון למשא ומתן בפני הילדים. אני מקווה שקווים כלליים אלו יסייעו. בהצלחה!
 
למעלה