משוררים משוררים

omer chen

New member
משוררים משוררים

***על הקשר בין המשורר לשיר: "שטות היא להאשים אותי בסאדיזם כל מה שאני מנסה לעשות הוא לדייק במילים עד כדי הכאבה להכאיב אפילו לדיוק עצמו לדייק בהכאבה בלי להתפשר על חצי-כאב חצי-דיוק..." (דוד אבידן, "סאדוסמנטיציזם") "תודה לעט שהיה עטי תודה לנייר שסבל את שירי ותודה, קצת תודה, לעצמי, שהעליתי את עצמי על הנייר..." (נתן זך, "רוב תודות") "אחרי שכולם הולכים אני נשארת לבד עם השירים, חלקם שירים שלי וחלקם של אחרים. שירים של אחרים אני אוהבת יותר... ...נרקיס אהב כל כך את עצמו. טיפש מי שלא מבין שהוא אהב גם את הנחל..." (דליה רביקוביץ', "אתה בודאי זוכר") "כשהרגש דועך, השיר הנכון מדבר. עד אז דיבר הרגש, השיר האחר. עכשיו הגיע הזמן לשיר הנכון לדבר..." (נתן זך, "כשהרגש דועך") ***על השירה: "שירה מבררת דברים מבוררים, בזהירות היא בוחרת דברים נבחרים, היא מסדרת להפליא דברים מסודרים. לומר זאת אחרת קשה, אם לא בלתי אפשרי. שירה היא כחרש. בנקל היא נשברת תחת משאם של שירים. בידי משורר היא משוררת. בידי אחרים היא אפילו לא משוררת, היא בלתי אפשרית." (נתן זך, "לומר זאת אחרת") "שיר הוא דבר שאני קובע שהוא שיר לאחר שאני כותב אותו כשיר או כלאשיר אבל מפרסם אותו כשיר ועכשיו תקבעו מחדש מזשיר" (דוד אבידן, "תרומה צנועה לתאוריה של הפואטיקה") "...השירים, כדרכם, אינם מגלים אלא את הניתן להאמר במילים..." (דוד אבידן, "יפויי כח")
 

קסנדרה*

New member
עומר, חבל שלא הוספת משלך ../images/Emo13.gif

לכל מי שכותב, יש מה לומר, ולא צריך לקחת את דבריהם של נתך זך, דויד אבידן ורביקוביץ כככלל ברזל. הם כתבו את מה שחשבו ובמה שהם האמינו, אני ואתה ואחרים יכולים לכתוב דברים שמתאימים לנו ולרוח התקופה והם יצליחו לענות לדור הבא, אף יותר. אבל, הכי אהבתי את דבריו של זך: "כשהרגש דועך, השיר הנכון מדבר. עד אז דיבר הרגש, השיר האחר. עכשיו הגיע הזמן לשיר הנכון לדבר..." כמה שזה נכון. קסנדרה
 

omer chen

New member
לא ככלל ברזל

אלא כזוויות מעניינות של אחרים
ואני עוד לא משורר
 

כנרת לי

New member
חמוד

נהניתי לקרא את הדברים. בנתיים אני מזדהה עם "אחרי שכולם הולכים אני נשארת לבד עם השירים, חלקם שירים שלי וחלקם של אחרים. שירים של אחרים אני אוהבת יותר..."
 
../images/Emo13.gifתודה איציק. כמה יפה, ודרך אגב

בקשר לציטטה של נתן זך - כשהרגש דועך השיר הנכון מדבר - את המשפט הזה אני אומרת תמיד. אבל תמיד. הוא טוב כשכועסים והוא טוב למי שכותבים והוא טוב. בכלל.
 

omer chen

New member
איציק

אם אתה יכול להעלות את זה בכתב, כי אני לא מצליח לקרוא ומאוד רוצה...
 

aiziq

New member
לחץ על התמונה והיא תגדל ( קסם!)

אם עדין לא תצליח אכתוב מחדש, כי לטקסט שהוא תמונה אי אפשר לעשות קופי פסט. איציק.
 

omer chen

New member
עוד

***על הקשר בין משורר לשירתו: "הוא אוהב את עצמו, את הלהט שבו; בזולת הוא אוהב השתקפות הכאב, כאבו;" (נח שטרן, "פורטרט של המשורר הצעיר") "רק לא לכתוב שירים כמין פיצוי על מחדלים, תחליף לעשיה, בריחה מהחיים, אמרתי לעצמי מזמן, לפני עידן ועידנים. רק לא..." (עוזי שביט, "על החשש מכתיבת שירים") "כאשר אני כותב שיר אני עוסק מורשה במדידת שטח חיי..." (אשר רייך, "לעבוד שירה זה לכתוב את הנפש") "אני מחנך את עצמי מתוך השירה. לא על-ידי השירה, אלא מתוכה והלאה..." (מאיר ויזלטיר, "חומר לימודי") "אני פוחדת לשיר בגלל שירת הציפורים, אני פוחדת לשיר... ...למה צריך לפגוע בציפור כדי לגלות את סודה?..." (מאיה בז'ראנו, "שירת הציפורים - שירה ירוקה") ***על דרכי הכתיבה ומטרותיה "הנה העצים במלמול עליהם. הנה האויר הסחרחר מגובה. אינני רוצה לכתוב אליהם. רוצה בליבם לנגוע..." (נתן אלתרמן) "המשורר, לא כדוגמת משה הרך, אוחז בשתי ידיו, בעת ובעונה אחת, גם בזהב וגם באש. משום כך, אולי, איננו כבד-פה..." (אריה סיוון, "ארבעה דברים על אמירה שירה") "אני מביא כל מה שאני מוצא. לא כל מה שנוצץ הוא זהב. אבל אני מרים כל מה שנוצץ..." (אבות ישורון, "האוסף") "את שירי אני כותב, בגרסתם הראשונה, על גבי פיסות נייר שאין להן שימוש אחר. אני יכול להעלות בדעתי סיבות שונות ומשונות להרגל הזה..." (אריה סיוון, "את שירי אני כותב") "אתם שואלים כיצד אני כותב. אבל שישאר בינינו. אני נוטל בצל בשל, סוחט אותו, טובל את העט במיץ וכותב. זוהי דיו סתרים מצוינת: מיץ הבצל חסר צבע (בדומה לדמעות שמעלה הבצל), ואחרי שהוא מתייבש אינו מותיר שום סימן. הדף שוב נראה טהור כשהיה. רק אם יקרבו אותו אל האש וילהטו אותו, יתגלה הכתוב, תחילה בהיסוס, אות פה אות שם, ולבסוף כדין, כל משפט ומשפט. אלא מה? את סוד האש אין איש יודע, ומי יחשוד בו, בדף הטהור, שכתוב בו משהו?" (דן פגיס, "למשאל ספרותי") "...שירה אפית ויצירת הטרגדיה וכן הקומדיה והשירה הדיתירמבית ומרבית הנגינה בחליל ובנבל – כולן בכללותן חיקויים. אבל הן נבדלות זו מזו בשלוש דרכים, שכן הן מחקות באמצעים שונים, או מושאים שונים, או באופנים שונים ולא באותו אופן. כשם שיש מחקים המציירים תמונות של דברים רבים באמצעות צבעים וצורות (חלקם באמנות וחלקם בכח ההרגל), ואילו אחרים – באמצעות הקול, כך גם באומנויות האמורות לעיל. כולן יוצרות את החיקוי באמצעות מקצב, לשון והרמוניה..." (אריסטו, "פואטיקה") חלקם טובים יותר, חלקם פחות, ובכל זאת כיף לנבור בראשם של משוררים. תודו...
 
עומר כמה נהדר../images/Emo13.gif../images/Emo39.gif

ולמרות שאני צריכה זמן רב יותר כדי לקרוא ולהעמיק, אני מודה לך על החלונות לאוויר שפתחת לי באמצע העבודה.
 
למעלה