משוועת לעזרה

mayu4

New member
האם לא אמור להיות חד משמעי?

תודה שהשבת לי,האם זה לא אמור להיות חד משמעי? אין מישהוא ספציפי בחיי ,היה ויצא . אני לא מפסיקה לחשוב איך זה יהיה להיות אישה .ועכשיו אני שומעת ממך שאת מנהלת חיים כפולים ועוד שנים ,איך את לא משתגעת? תכלס,איך אפשר לבחון את העיניין ולקבל החלטה?לא כל אחד יכול לנהל שתי מערכות כאלו במגביל ...נישמע לי מתיש ולא הוגן כלפייך.שוב תודה.
 

nuritpm

New member
לפעמים קשה חד משמעי

המון שיקולים כרוכים בכך. מי שנמצאת בקשר זוגי שנים עם גבר, ויש משפחה ובית ושנים של ביחד, לא פשוט לעזוב, בייחוד אם אוהבים. וכן, לפעמים אוהבים מאד אבל זו אהבה אחרת, שאת מגלה שזה אחרת ולא מספק ברגע שאת פתאום מנסה את הצד השני ושלום לתמימות. "איפה הייתי כל השנים?", "איך הסתפקתי בזה?", "אני כל כך אחרת שם", וכו'. לכן, אני ממש ממש חושבת ששווה וחשובה הבדיקה העצמית. כדי להבין את עצמך ולהגיע למקום של שלמות. ואני מסכימה איתך לגבי הקשר הכפול. זה כל כך מתיש, ולא הוגן, וזה להיות חצי פה וחצי שם, לא שלמה לגמריי בשום צד. לא עבד לי! ואיך אפשר לבחון? פשוט לשים את עצמך בסיטואציות שונות, לבחון ולראות מה עושה לך הכי הכי טוב. ואם גם זה לא מביא אותך לתשובה חד משמעית, למרות שאני לא מאמינה אבל נגיד, אז פסיכולוג/ית טוב/ה יכולים בהחלט לעזור. בהצלחה יקירה, דרך מרגשת לפנייך! נורית
 

mayu4

New member
משוועת לעזרה

שלום לכולן ,אני חדשה כאן ובעיניין....אני נקרעת בין שתי עולמות ...זה הגיוני?
 

nuritpm

New member
הכל הגיוני...

ואת לא לבד. יש כל כך הרבה כמוך... באמת קשה, בלתי נסבל, לדעתי אי אפשר להחזיק ככה שנים, אלא אם כן מוכנים לעשות הקרבות ולחיות איתן בשלום. עצה? לא לוותר על עצמך ועל מה שעושה לך טוב, לברר איפה המחיר שאת מסוגלת לשלם, ולעשות משהו. ויש גם קבוצת תמיכה... אם מעניין אותך, שלחי לי מסר. פגישה ברביעי הקרוב. הרבה הרבה אומץ יקירה. נורית
 

mayu4

New member
תודה על העידוד

זה באמת בלתי ניסבל עד כדי כאב,אני כן מרגישה שאני חייבת לעצמי את התיקון הזה ,לפחות לבדוק . מה זו קבוצת התמיכה הזו? איך זה עובד? תודה שהשבת
 

nuritpm

New member
שלחתי לך מסר

פרטים יותר מדוייקים לגבי הקבוצה. לא רוצה לפרט יותר מדי בפורום כללי, המפגשים הם דיסקרטיים למען נשים שצריכות להיות "בשושו".
 
תגובה לנשואות

לא תמיד אני מצליחה לשייך תגובה להודעה מקורית. להיות לסבית נשואה זה קשה קשה. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עצובה. עצובה שאני לא יכולה לשתף את הסביבה שלי. לחיות עם סוד שרובץ עלי. להגן על הבנות שלי. בעקרון הבן זוג שלי יודע. אבל לפעמים אני מספרת לו דברים נכונים ואמתיים לא עד הסוף. מאוד קרובים למציאות. אני חשה מחברות נשואות שמאוד קשה לנהל מערכות יחסים גם וגם, ולהשאר בשפיות דעת. יש את הקבוצה של הלסביות הנשואות שמאוד מעודדת. יש קסם בקבוצה זו. לכן אנו חייבות להתאחד ולהגדיל את הקהילה המיוחדת שלנו. קריאה לכל אותן נשים שמציצות אנא בואנה שתפנה אותנו. יש כאן קהילת נשים (לאו דוקא נשואות) שמאוד תומכות ומעודדת בתגובות שלהן. לכל אחת יש משהו טוב להגיד. להתראות, חנה
 

טורטיתת

New member
תגובה מלא נשואה.

יש כאן נשים מכל הקשת (אפילו מכשפות..) שמאוד תומכות ומעודדת. נשים "שהיו שם", נשים חזקות, אמיצות, מחבקות אוהבות גאות, לא שופטות לא מבקרות, הן רק מנגבות את הדמעות, יש כהן הרבה פשטות וקסם, יש גם את פרח הנורית ויש אפילו בזוקה אחת, שפרצה החוצה לבדה, בכוחות האחרונים שלה, שברה את הדלת ויצאה
. גם אני מבקשת בואו כיתבו חבקו הבית כאן פתוח - כולנו איתכן.
 

פאמקי

New member
הגיוני לגמריי...

אני מניחה שלא רק לסטרייטית, או לאשה הנמצאת במערכת יחסים עם גבר/ נשואה. שמעתי לא פעם לסביות, שתוהות. אם בגלל הצורך לענות על דרישות חברתיות, לסבופוביה, או פחדים אחרים. אז הגיוני. השאלה החשובה ביותר, ושם גם נמצאת התשובה, היא: היכן נמצא האושר שלך? בהצלחה.
 

מרץ80

New member
את לא לבד

גם אני נשואה + ונמצאת במערכת יחסים עם נשואה אחרת.. זה לא פשוט, זה בהחלט שווה את זה.. הקושי העיקרי הוא לתאם ציפיות משום שזאת מערכת יחסים שאינה יכולה להיות טוטאלית.. צריך הרבה גמישות, הבנה ואהבה כדי לחיות עם החוסר טוטאליות הזאת בשלום. מה שבנוסף מעיק על כל הסיפור הזה הוא הסוד.. אשמח לשמוע מעוד נשים שנמצאות בסיטואציה זהה או מזדהה חלקית :)
 

nuritpm

New member
רוצה לשתף ולהשתתף?

מוזמנת להגיע לקבוצת תמיכה שלנו. שם תמצאי נשים במצבך, משתפות בלבטים, בקשיים, בדרך שלהן. שם תמצאי חיבוק ואוזן קשבת והמון תמיכה כנה. אם מעוניינת, כיתבי לי מסר ואעדכן אותך בפרטים מדוייקים יותר. ורק בכללי, כל מה שכתבת, כל כך נכון, לחיות עם החוסר טוטאליות הזו בשלום... איך אפשר? זה חצי חצי כל הזמן. אני לא עומדת בזה... מאחלת לך הצלחה בדרכך ושלמות פנימית נורית
 
לבחור וללכת עם הבחירה

בנות , כותבת לכן ממקום של אהבה וחלילה לא שיפוטיות יש מחיר לכול בחירה שעושים בחייים הכי מתסכל זה המקום של "לא לבחור" ולהתלבט ..להתלבט ימים ולילות, שבועות,חודשים,שנים ו... חיים שלמים. זה מתסכל יותר מאשר לבחור וללכת עם הבחירה וההחלטה עד הסוף במסעדה אין מה לעשות -אנחנו בוחרות מנה אחת מהמגוון תחום עבודה\לימודים אחנו בוחרות מתוך מבחר גדול מאוד של נטיות\כשרונות וכו' איזור מגורים אחנו בוחרות מתוך מבחר גדול ומישוקלים שונים אני לא ממליצה להתעסק עם המחשבות של "האם בחרתי נכון" ו"מה היה קורה אילו..." אלא להשיקע אנרגיה בלהינות מהבחירה , לטפח אותה,לצמוח ממנה ולא לעמוד כמו ילד קטן בגלידרייה שלא יודע איזה טעם לבחור. האמת שהוא צודק- יש המון טעמים מדליקים. אבל בחיים צריך לבחור, אחרת נשאירם בלי כלום.
 

nuritpm

New member
צריך גם זמן להתלבט!

מסכימה עם חלק מהדברים שכתבת אך צריך גם לקחת בחשבון שלפעמים הבחירה היא באמת קשה. לא מדובר כאן בלבחור טעם של גלידה בחנות מתוקים, בדובר כאן בחיים שלמים. ובבחירות שישפיעו על אהובינו, יקירינו, על החיים שלהם, ילדינו... ההשוואה קצת מקוממת... נכון, תקופת ההתלבטות היא כמעט בלתי נסבלת. קשה, מייסרת, אבל הכרחית. אי אפשר לעשות בחירות ברגע, לא בחירות כל כך משמעותיות וקריטיות. צריך לנהוג בשיקול דעת, בראיה כוללת בלי לפספס את החשוב מכל, מהי הבחירה שתעשה טוב מערכתית. ואני ממליצה, בנוסף להמלצה החכמה והנכונה כל כך של מרגישה 111 להשקיע אנרגיה בלהנות מהבחירה וכו', להיות סבלניות וסלחניות כלפי עצמכן, לתת לעצמכן את הזמן והקצב שלכן להבין איפה אתן באמת רוצות להיות בחיים האילה, לקבל עזרה ולעשות את זה באומץ. מחזקת כל אחת מכן בדרכה היא נורית
 
כמה זמן?

יקרות , לדעתי בזמן ההתלבטות כולם סובלים הרבה יותר מאשר בשלב ההחלטה כולל ה"מערכת". ובראש ה"מערכת" אתן עומדות ואתן החשובות מכול, כי אתן בראש המערכת. עוד משהו קטן.באשר לבחירה: לפעמים הצל של ההר מפחיד יותר מההר עצמו מי שבאמת סלחנית כלפי עצמה מומלץ לנווט את התכונה הזו לאיזור של ההחלטה ולא לאזור של הההתלבטות מנסיון שלי,שלב ההחלטה הוא זה שהוביל אותי לאושר האמיתי וז רק דעתי ....
 
למעלה