משוגעת או שפויה?

[הכי מוכנה]

ממש ממש לא משוגעת!

משום מה יצאה לי ההודעה בנפרד אז מגיבה גם פה

בת 36 אמא לשתי בנות מתרומת ביצית, הקטנה כבר גדלה דגדג לנו לילד שלישי אבל... לא נשארו עוברים מהתרומה הקודמת.מה עושים? בכל זאת רוצים עוד ילד או שניים לפחות. פנינו שוב למנור שילמנו שוב 30,000₪ קיבלנו תרומה חדשה וטפו טפו עכשיו בהריון תאומים (לא ציפינו לדאבל לרגע) + עוד כמה עוברים מוקפאים שנשארו מאותה שאיבה.


בקיצור לא משוגעת בכלל. ילדים זה לב ילדים זה אהבה. מרגישה שאת רוצה עוד אחד לכי על זה
בהצלחה ��

ממש ממש לא משוגעת!
בת 36 אמא לשתי בנות מתרומת ביצית, הקטנה כבר גדלה דגדג לנו לילד שלישי אבל... לא נשארו עוברים מהתרומה הקודמת.מה עושים? בכל זאת רוצים עוד ילד או שניים לפחות. פנינו שוב למנור שילמנו שוב 30,000₪ קיבלנו תרומה חדשה וטפו טפו עכשיו בהריון תאומים (לא ציפינו לדאבל לרגע) + עוד כמה עוברים מוקפאים שנשארו מאותה שאיבה.


בקיצור לא משוגעת בכלל. ילדים זה לב ילדים זה אהבה. מרגישה שאת רוצה עוד אחד לכי על זה
בהצלחה ��

 

[אורחים בפורום]

משוגעת או שפויה?

משוגעת או שפויה?
אז ככה.... נשואה בת 45 וחצי, יש לי ילדה בת 3 שהיא 100% שלנו גנטית כמובן... ועוד ילדה בת חצי שנה שגם היא 100% שלנו אבל הגיעה בהליך של תרומת ביצית. לאחרונה מדגדג לי ילד/ה 3. כמובן שגם הוא או היא יגיעו מתהליך של תרומת ביצית. האמת משקשקת.... מצד אחד, מפחדת שבעתיד אני אצטער אם לא נלך על זה... מצד שני... תוהה אם השתגעתי לגמרי...
אולי במקרה יש כאן מישהי עם סיפור דומה? או שחוכמת האנשים כאן יכולים לתת לי עצה ? אז מה אתם אומרים... משוגעת או שפויה?

 

[איילת ר]

כלל לא משוגעת

משוגעת או שפויה?
אז ככה.... נשואה בת 45 וחצי, יש לי ילדה בת 3 שהיא 100% שלנו גנטית כמובן... ועוד ילדה בת חצי שנה שגם היא 100% שלנו אבל הגיעה בהליך של תרומת ביצית. לאחרונה מדגדג לי ילד/ה 3. כמובן שגם הוא או היא יגיעו מתהליך של תרומת ביצית. האמת משקשקת.... מצד אחד, מפחדת שבעתיד אני אצטער אם לא נלך על זה... מצד שני... תוהה אם השתגעתי לגמרי...
אולי במקרה יש כאן מישהי עם סיפור דומה? או שחוכמת האנשים כאן יכולים לתת לי עצה ? אז מה אתם אומרים... משוגעת או שפויה?

כלל לא משוגעת
יש כאן נשים כמוך, לא בטוחה שהן יגיבו.
אם זה לא היה מתרומה זה היה נשמע לך יותר הגיוני? אם למה?
בהצלחה
איילת

 

[אורחים בפורום]

עונה בשם עצמי

כלל לא משוגעת
יש כאן נשים כמוך, לא בטוחה שהן יגיבו.
אם זה לא היה מתרומה זה היה נשמע לך יותר הגיוני? אם למה?
בהצלחה
איילת

עונה בשם עצמי
הפחד מהלא נודע מצמית. לו הייתה לי אפשרות לקבל את אותה תורמת מילדיי הנוכחים לא הייתי מהססת.
כמו כן העתיד. והיה אם וכאשר יגלו שהם מתרומה, ולא מאותה תורמת. המחשבה על כך גורמת לי ממש לרעוד.

 

[אורחים בפורום]

לא משוגעת

משוגעת או שפויה?
אז ככה.... נשואה בת 45 וחצי, יש לי ילדה בת 3 שהיא 100% שלנו גנטית כמובן... ועוד ילדה בת חצי שנה שגם היא 100% שלנו אבל הגיעה בהליך של תרומת ביצית. לאחרונה מדגדג לי ילד/ה 3. כמובן שגם הוא או היא יגיעו מתהליך של תרומת ביצית. האמת משקשקת.... מצד אחד, מפחדת שבעתיד אני אצטער אם לא נלך על זה... מצד שני... תוהה אם השתגעתי לגמרי...
אולי במקרה יש כאן מישהי עם סיפור דומה? או שחוכמת האנשים כאן יכולים לתת לי עצה ? אז מה אתם אומרים... משוגעת או שפויה?

לא משוגעת
אם יש לכם יכולת כלכלית, פניות רגשית וכוח, למה שלא תרחיבו את המשפחה? רק כי זו תרומה? חבל לוותר על החלומות

 

[אורחים בפורום]

משוגעת בדיוק כמוני

לא משוגעת
אם יש לכם יכולת כלכלית, פניות רגשית וכוח, למה שלא תרחיבו את המשפחה? רק כי זו תרומה? חבל לוותר על החלומות

משוגעת בדיוק כמוני
יש לי תאומים מושלמים מתרומה. אני כבר מגרדת את ה-50. לא משנה מה אני עושה לא מצליחה להתגבר על הרצון העז עז עז להביא להם אח או אחות. זה קשור אצלי לכל כך הרבה סיבות.
אני מהססת ממש כי אנחנו ממש מאותגרים כלכלית. התרוששנו מהטיפולים. כמו כן הגיל. כל יום אני חושבת לעצמי רגע אחד, השתגעת? עוד ילד מתורמת אחרת!?!? ורגע אחר: השתגעת לוותר רק בגלל כסף?!?! למי אכפת בסוף תהיה משפחה
קצת השתגעתי מכל זה האמת. באמת. תקופה לא פשוטה בכלל עוברת עליי והזמן טס.
אצלינו המצב לדעתי די קיצוני. עוד ילד יכול ממש לפורר אותנו כלכלית.כולל כל הכסף של הטיפולים . אבל אני תוהה א ם בעוד 3,4,5 שנים כשממילא לא נהיה עשירים אני אוכל את הלב שלא עשיתי כשיכלתי. שום דבר בעיניי לא משתווה לעוד אח או אחות. לא בית מרווח לא אוטו לא בגדים לא טיולים. אבל במצב שלנו מדובר על השרדות. אוכל, חשבונות,ף בריאות. ולכן אני קרועה.

ולך הייתי אומרת, לכי על זה.
בהצלחה ואת לא משוגעת.

 

[הכי מוכנה]

זה בהחלט שיקול קשה

משוגעת בדיוק כמוני
יש לי תאומים מושלמים מתרומה. אני כבר מגרדת את ה-50. לא משנה מה אני עושה לא מצליחה להתגבר על הרצון העז עז עז להביא להם אח או אחות. זה קשור אצלי לכל כך הרבה סיבות.
אני מהססת ממש כי אנחנו ממש מאותגרים כלכלית. התרוששנו מהטיפולים. כמו כן הגיל. כל יום אני חושבת לעצמי רגע אחד, השתגעת? עוד ילד מתורמת אחרת!?!? ורגע אחר: השתגעת לוותר רק בגלל כסף?!?! למי אכפת בסוף תהיה משפחה
קצת השתגעתי מכל זה האמת. באמת. תקופה לא פשוטה בכלל עוברת עליי והזמן טס.
אצלינו המצב לדעתי די קיצוני. עוד ילד יכול ממש לפורר אותנו כלכלית.כולל כל הכסף של הטיפולים . אבל אני תוהה א ם בעוד 3,4,5 שנים כשממילא לא נהיה עשירים אני אוכל את הלב שלא עשיתי כשיכלתי. שום דבר בעיניי לא משתווה לעוד אח או אחות. לא בית מרווח לא אוטו לא בגדים לא טיולים. אבל במצב שלנו מדובר על השרדות. אוכל, חשבונות,ף בריאות. ולכן אני קרועה.

ולך הייתי אומרת, לכי על זה.
בהצלחה ואת לא משוגעת.

זה בהחלט שיקול קשה
אני לגמרי מבינה את הצורך בעוד ילד אחד לפחות, ויחד עם זאת הקושי הכלכלי וההבנה שיש כאן ילדים שצריך לפרנס לפעמים באמת עוצרים בעדנו וזה בסדר כי את לוקחת אחריות על מה שיש לך.
אני מאמינה שאם לא היתה לנו היכולת הכלכלית לבקש תרומה נוספת היינו נשארים עם החלום ומבינים שיש חלום ויש מציאות. אל תרגישי לא בסדר גם הגיל משחק פה תפקיד וזה לא נהיה קל יותר

 

[הכי מוכנה]

משום מה יצאה לי ההודעה בנפרד אז מגיבה גם פה

משוגעת או שפויה?
אז ככה.... נשואה בת 45 וחצי, יש לי ילדה בת 3 שהיא 100% שלנו גנטית כמובן... ועוד ילדה בת חצי שנה שגם היא 100% שלנו אבל הגיעה בהליך של תרומת ביצית. לאחרונה מדגדג לי ילד/ה 3. כמובן שגם הוא או היא יגיעו מתהליך של תרומת ביצית. האמת משקשקת.... מצד אחד, מפחדת שבעתיד אני אצטער אם לא נלך על זה... מצד שני... תוהה אם השתגעתי לגמרי...
אולי במקרה יש כאן מישהי עם סיפור דומה? או שחוכמת האנשים כאן יכולים לתת לי עצה ? אז מה אתם אומרים... משוגעת או שפויה?

משום מה יצאה לי ההודעה בנפרד אז מגיבה גם פה

בת 36 אמא לשתי בנות מתרומת ביצית, הקטנה כבר גדלה דגדג לנו לילד שלישי אבל... לא נשארו עוברים מהתרומה הקודמת.מה עושים? בכל זאת רוצים עוד ילד או שניים לפחות. פנינו שוב למנור שילמנו שוב 30,000₪ קיבלנו תרומה חדשה וטפו טפו עכשיו בהריון תאומים (לא ציפינו לדאבל לרגע) + עוד כמה עוברים מוקפאים שנשארו מאותה שאיבה.


בקיצור לא משוגעת בכלל. ילדים זה לב ילדים זה אהבה. מרגישה שאת רוצה עוד אחד לכי על זה
בהצלחה ��

 

[אורחים בפורום]

בת כמה הקטנה שלך? שלי כבר בני 4 כמעט ואני מתבאסת על הפער

משום מה יצאה לי ההודעה בנפרד אז מגיבה גם פה

בת 36 אמא לשתי בנות מתרומת ביצית, הקטנה כבר גדלה דגדג לנו לילד שלישי אבל... לא נשארו עוברים מהתרומה הקודמת.מה עושים? בכל זאת רוצים עוד ילד או שניים לפחות. פנינו שוב למנור שילמנו שוב 30,000₪ קיבלנו תרומה חדשה וטפו טפו עכשיו בהריון תאומים (לא ציפינו לדאבל לרגע) + עוד כמה עוברים מוקפאים שנשארו מאותה שאיבה.


בקיצור לא משוגעת בכלל. ילדים זה לב ילדים זה אהבה. מרגישה שאת רוצה עוד אחד לכי על זה
בהצלחה ��

בת כמה הקטנה שלך? שלי כבר בני 4 כמעט ואני מתבאסת על הפער
עברנו תרומה שלמה שלא הצליחה והשאירה אותי מפורקת. והזמן עבר עבר ועבר.

 

[הכי מוכנה]

הגדולה בת 4.5 והקטנה בת 3

בת כמה הקטנה שלך? שלי כבר בני 4 כמעט ואני מתבאסת על הפער
עברנו תרומה שלמה שלא הצליחה והשאירה אותי מפורקת. והזמן עבר עבר ועבר.

הגדולה בת 4.5 והקטנה בת 3

 

[אורחים בפורום]

מתוקות בהצלחה. בכל מקרה תאומים בשעה טובה יהיו זוג

הגדולה בת 4.5 והקטנה בת 3

מתוקות בהצלחה. בכל מקרה תאומים בשעה טובה יהיו זוג

 

[אורחים בפורום]

עוד משהו

משוגעת או שפויה?
אז ככה.... נשואה בת 45 וחצי, יש לי ילדה בת 3 שהיא 100% שלנו גנטית כמובן... ועוד ילדה בת חצי שנה שגם היא 100% שלנו אבל הגיעה בהליך של תרומת ביצית. לאחרונה מדגדג לי ילד/ה 3. כמובן שגם הוא או היא יגיעו מתהליך של תרומת ביצית. האמת משקשקת.... מצד אחד, מפחדת שבעתיד אני אצטער אם לא נלך על זה... מצד שני... תוהה אם השתגעתי לגמרי...
אולי במקרה יש כאן מישהי עם סיפור דומה? או שחוכמת האנשים כאן יכולים לתת לי עצה ? אז מה אתם אומרים... משוגעת או שפויה?

עוד משהו
אם היו לי עוברים מאותה תורמת לא הייתי מהססת לשניה אחת בכלל. כיום אני מבועעת מהמחשבה שמי יודע מה יצא לי, מחינת מראה, מבחינת אופי, מבחינת בריאות.

 

[הכי מוכנה]

גם אני חשבתי כמוך

עוד משהו
אם היו לי עוברים מאותה תורמת לא הייתי מהססת לשניה אחת בכלל. כיום אני מבועעת מהמחשבה שמי יודע מה יצא לי, מחינת מראה, מבחינת אופי, מבחינת בריאות.

גם אני חשבתי כמוך
וממש הייתי בלחץ מזה מה יהיה (השתיים הגדולות בכלל לא דומות לא לי ולא אחת לשניה

) ובעלי כל כך כל כך תמך והרגיע וכל הזמן חוזר על זה שהם שלי לא משנה מה. שאני סוחבת אותם 9 חודשים ואני מגדלת אותם זה רק חיזק אותי
רק את יכולה להחליט עבור עצמך מקווה שתעשי מה שטוב לך באמת

 

[בדרך להיות אמא10]

אבל גם לפני הילד מתרומה היתה אי ודאות

עוד משהו
אם היו לי עוברים מאותה תורמת לא הייתי מהססת לשניה אחת בכלל. כיום אני מבועעת מהמחשבה שמי יודע מה יצא לי, מחינת מראה, מבחינת אופי, מבחינת בריאות.

אבל גם לפני הילד מתרומה היתה אי ודאות
וזה הצליח לך. ילדים הם מקסימים ומביאים שמחה ואושר בכל מקרה ובכל מצב.. הניסיון לשלוט במציאות הוא דמיוני, כי תכלס אי אפשר לשלוט בה. גם אם היתה לך אותה תורמת את לא באמת יודעת איך היו יוצאים הילדים..
&nbsp
&nbsp

 

[אורחים בפורום]

עכשיו יש לי הרבה יותר מה להפסיד...

אבל גם לפני הילד מתרומה היתה אי ודאות
וזה הצליח לך. ילדים הם מקסימים ומביאים שמחה ואושר בכל מקרה ובכל מצב.. הניסיון לשלוט במציאות הוא דמיוני, כי תכלס אי אפשר לשלוט בה. גם אם היתה לך אותה תורמת את לא באמת יודעת איך היו יוצאים הילדים..
&nbsp
&nbsp

עכשיו יש לי הרבה יותר מה להפסיד...
יש לי עכשיו משפחה ואין לי שום גב להשען עליו. אם יצא לנו ילד עם צרכים מיוחדים, אין לנו שום אמצעים להתמודד. אין לנו הכלים, אין לנו הכסף, אין לנו הכוחות ויש עוד 2 ילדים שישאו בעול עימנו.
אם יצא לי ילד שלא נראה בכלל כמו השניים הראשונים אאלץ לסבול את ההערות היומיומיות מסביב כמו שאני ממילא סובלת עכשיו לגבי מראה חיצוני.
אם יום אחד אאלץ לגלות או הילדים יגלו שהם מתרומה, לכי תסבירי להם שאפילו לא הגיעו מאותה האיטשה.
זה גומר אותי, באמת.

 

[בדרך להיות אמא10]

אני איתך

משוגעת או שפויה?
אז ככה.... נשואה בת 45 וחצי, יש לי ילדה בת 3 שהיא 100% שלנו גנטית כמובן... ועוד ילדה בת חצי שנה שגם היא 100% שלנו אבל הגיעה בהליך של תרומת ביצית. לאחרונה מדגדג לי ילד/ה 3. כמובן שגם הוא או היא יגיעו מתהליך של תרומת ביצית. האמת משקשקת.... מצד אחד, מפחדת שבעתיד אני אצטער אם לא נלך על זה... מצד שני... תוהה אם השתגעתי לגמרי...
אולי במקרה יש כאן מישהי עם סיפור דומה? או שחוכמת האנשים כאן יכולים לתת לי עצה ? אז מה אתם אומרים... משוגעת או שפויה?

אני איתך
אני יחידנית, שני הילדים מתרומ תזרע של אותו תרום. יש לי ילדה בת 5 מביצית שלי, ילד בן 2 מתרומת ביצית ועכשיו אני בתהליכי החזרה לילד/ה3. לי אישית לא משנה הגנטיקה, גם אם היתי צריכה לשנות תורם היתי עושה את זה. הילדים אני רואה את הקשר שביניהם ובזה בכלל לא משנה שהוא מתרומה והיא לא. הם אחים לכל דבר וילדים שלי לכל דבר, וכך גם יהיה הילה/ה ה3

השיקול שלי הוא משפחה גדולה ושיהיו לילדים שלי אחים כי אנחנו משפחה קטנה, ואחי שכבר לא אשאר פה - הם ישארו זה לזה.

אם יש לך פחדים בנושאי הגנטיקה מציעה לעבד אותם ולהיות שלמה עם זה לפני התהליך. ככל שאני שלמה עם התהליך ועל כל דבר שלי בחיים ויודעת להסביר ולהעביר לילדים, ככה הם גם מקבלים את זה בטבעיות ובהשלמה. אם יש לי אי השלמה זה יעבור לילדים וכך הם יקבלו את זה.


בהצלחה!