משהו

[דפי2]

משהו

למה אין תוכניות יותר טובות בטלויזיה? שמתם לב שהכל נדוש וחוזר על עצמו. לדוגמא התוכניות הישראליות בערוץ 2: תכנית כמו "רק בישראל" - מהרגע שהיא החלה לקבל ביקורות טובות העונה , היא החלה להדרדר. אותם שטיקים חוזרים על עצמם שוב ושוב - וזה משעמם. והבורגנים- הסדרה הזו מדרדרת מדחי לדחי - מסדרה נפלאה ואיכותית היא הפכה לצל של עצמה עם דיאלוגים בגובה ועומק דשא. ( ייתכן שהסיבה לכך היא שפשוט נגמרו לכותבים רעיונות - אז שיורידו את הסדרה - אבל יפסיקו להתבזות). נראה שאנשים אוהבים בעיקר סדרות כמו סיטי טוואר, שלדעתי מביישת את כל העם בארץ , ואני מתפלאת איך אין מחאה של הצופים להורדת סדרה כזו מהמסך. אני לא מבינה למה אלו שעושים טלויזיה כ"כ מזלזלים בצופה? מישהו יודע משהו על הסדרה החדשה "המשאית"? נראה שזו הולכת להיות סדרה מעניינת. ועוד משהו לסיום: נכון שאלי מקביל התחילה לשעמם?

 

[A.L (boy)]

אז ככה...

מי אמר שאין תוכניות טובות בטלוויזיה? נכון, אז סיטי טאוור זו לא פאר היצירה הישראלית (ו"לחיי האהבה" עד כמה שאנשים אוהבים אותה - כבר לא תהפוך לקאלט כמו "לגעת באושר", על זה יש לי משנה שלמה לשטוח, אז נעזוב את זה כעת), ל "101" אין מה להתמכר - כיוון שהיא מסתיימת לה תוך 6 פרקים, גרייניק ואלטרמן המעולים יורדים כבר מחר, כך שנשארנו רק עם "החולייה החלשה"... אז זהו - שלא בדיוק... מצד שני יש לך בין היתר את: "רגליים קרות", "מלקולם באמצע" (שהכי מומלצת מבחינתי), "סקס והעיר", "שבתות וחגים" (שאוטוטו חוזרת),"החטא ועונשו", "זו ארצנו", "יאיר לפיד"/"רמי ורד"/"יצפאן", "ערב טוב עם גיא פינס", "המלך היל" (בפרקים חדשים), "הבית הלבן", "אוז", סרטים, ערוץ E ועוד - והתוכניות הבאות: "רק בישראל" בהחלט לא מתדרדרת אלא להיפך, היא הולכת ומשתבחת מתוכנית לתוכנית, כשהיא מצחיקה עד דמעות ומלאת הברקות סאטיריות, מחוברות למצב ולעם ישראל - ולימור ושמעון באמת הצמד הכי מצחיק בטלוויזיה - נקודה. "הבורגנים" אכן הייתה טובה יותר בעונתה הראשונה, אך בכלל לא התדרדרה כפי שאתה מתאר - לא הפכה לצל של עצמה ולא נעליים - קחו לדוגמא את הפרק המהמם שאם תשימו לב, כלל בסך הכל שני אנשים (מלבד אח של בני), והיה דיאלוג ארוך, אמיתי, וכואב. הסיפור המחניק מצחוק על "גבי" הוא כל-כך גדול שבא לי לבכות... ובפרק האחרון הצחיק אותי מאוד הדיאלוג עם "תרגילי התחת", והשיחה בה מתוודה נילי שלה ולבני אין כמעט חברים מזרחיים... לעומת זאת, אני מסכים איתך ש"אלי מקביל" הפכה למשעממת, העונה האחרונה לא משהו בכלל, ומה שמציל אותם זו נכחותו הכובשת של רוברט דאוני ג´וניור שלצערי עוזב בסוף העונה הנוכחית... בעונה הבאה יתווספו שחקנים חדשים, לינג תופיע רק בששת הפרקים הראשונים, ג´ון יצמצם את תפקידו, רנה עוזבת (אם אינני טועה), וזאת לאחר עזיבתם של בילי וג´ורג´יה שכה חיבבתי... מזל שוונדה שפארד עוד שם אחרת ממש הייתי שובר ת´טלוויזיה... אז לא צריך לצאת באמירות פופוליסטיות כמו "אין יותר מה לראות בטלוויזיה" - יש, פשוט צריך לדעת איפה ומתי למצוא את זה. זהו. וכמו שאומרת פנינה דבורין - "אתה החולייה החלשה

שלום" (לא שזה קשור, פשוט רציתי להשתמש באייקון של הקריצה וחיפשתי תירוץ).

 

[אלת הירח]

עכשיו סיקרנת אותי

מה התיאוריה שלך בקשר "לחיי האהבה"?

 

[A.L (boy)]

"לגעת באושר" מול "לחיי האהבה" ../images/Emo44.gif

אלת הירח, מקווה שלא תתעייפי, אבל את בקשת את זה

… אז הנה, כמה סיבות, למה "לגעת באושר" הפכה לתופעה והצליחה הרבה יותר, בניגוד ל"לחיי האהבה", אף על פי שאלו אותם היוצרים. כמובן שזו דעתי האישית בלבד. "לגעת באושר" – התחילה בשמונה ורבע, כך שאנשים יכלו להתעדכן קצת בחדשות, לראות כותרות ולעבור הלאה. אנשים ראו את המציאות העגומה שנבנתה בישראל, והחליטה לקחת את "לגעת באושר" כמנת האסקפיזם המושלמת. "לחיי האהבה" – כבר מהשעה בה היא משודרת ניתן להסיק כי היא יומרנית בכך שהיא מזמינה את חדשות ערוץ 2 לתחרות, כשנראה כי יוצרי "לגעת באושר" כלל לא ציפו למעבר כה מסיבי של צופים כך שהתחרות עם החדשות כלל לא הייתה המטרה. "לגעת באושר" – הייתה הראשונה, וככזאת הייתה מסקרנת, מעניינת ומצחיקה (ולאו דווקא מהסיבות הנכונות), עם דמויות שעומק, לא נמצא אצלן בלכסיקון. "לחיי האהבה" – לאחר שכבר טעמנו 120 פרקים מלגעת, ימי ראשון מתהדרים להם ב"סיטי טאוור", אנחנו כבר יודעים טלנובלה בעברית מהי, אלו מורידות מרמת העניין והאפקט הראשוני שהיה לסדרה כמו "לגעת באושר", והופכת את "לחיי האהבה" לעוד סדרה מן המניין. "לגעת באושר" – אחת הסיבות לדעתי שבגללן נהפכה הסדרה הזו לקאלט נעוצה במשחק הגרוע, הסיפור הפשטני (את/ה יכול/ה לצפות בפרק בסדרה לאחר ששבועיים לא התעדכנת - ועדיין תבין/י הכל), הדמויות המקוטבות להחריד ומגולמות ע"י שחקנים (שהשתפרו לאחר 60 פרקים) שתכונות מסוימות באישיותן גרמו לנו לצחוק איתן ועליהן (כמו הפאתטיות של אלינה אביטל, הטירוף המדליק של אירית, המונוטוניות של נדב שחזר ואמר משפטים בלתי אפשריים, הבוקס שדרש נתי בכל פעם שעלתה דמותו על המסך וכו´), וחייהם האישיים שנחשפו (דן תורג´מן משחק בז´אנר בלתי צפוי לגביו, אילנה אביטל ששבה לחיינו משום מקום, נטע הבר האלמוניות וכו´), עוררו עניין רב בציבור הישראלי שהשתוקק למחמל נפשם – טלנובלה, ועוד בעברית! "לחיי האהבה" – הסיפור כבד, הדיאלוגים עמוסים, הדמויות לא מספיק צבעוניות וכובשות, כשאני באופן אישי לא התחברתי לאף אחת מהן ולכן השתעממתי. אדרבא, רוב הדמויות מעצבנות, משתמשות בסטריאוטיפ הבלונדינית הטיפשה שהוא לדעתי אחד המעצבנים שיש, כשאפילו אלה שאמורות לעורר אצל הצופה בהן סימפתיה כלשהי, לדוגמת הילדה הנכה (לשעבר), יוצאות מעצבנות ומתקרצצות. אירית המרשעת – כל כך אהבתי, גם בגלל הטירוף שלה, הנוירוטיות, גם בגלל ששנינו חלקנו דבר משותף – השנאה כלפי עופרה הפקאצה, בגלל הבלונד והפן החיצוני, והיחס המשעשע שלה כלפי אנשים. סמדר המרשעת – לעיתים מדקלמת, וחושפת בצורה מוזרה את רצונותיה ההומניים משהו ("אני רוצה שנהיה משפחה אחת גדולה", "אני לא מנסה להפריד בינך לבין אבא שלך", וכו´ וכו´), נכון, היא רעה, אבל עדיין, אירית הייתה רעה שכיף לאהוב, לסמדר יהיה קצת קשה להשיג זאת, אומנם אני לא יודע אם זו המטרה, אך גם זו דרך להתחבר לסדרה. אני יכול להרחיב יותר, אבל כדי לא להרוס את שבריר התקווה שמישהו יתעכב על ההודעה המפלצתית הזו, אני אעצור כאן. שורה תחתונה: "לחיי האהבה" מתחילה לצבור קהל, אבל ב"לגעת באושר" השיגעון עלה בבום אחד ובממדים היסטריים שטרם נראו על אדמתנו מזה זמן רב. מה שכן, להחזיר אותה שוב למסך יהיה טעות, ורק בגלל העובדה שנצחק על עצמנו איך יכולנו לאהוב סידרה רדודה ושטחית כזו. אבל כידוע, עם הצלחה - אין מה להתווכח!

 

[אלת הירח]

האמת היא שכששודרה "לגעת באושר"

הייתי בחו"ל, אז לא יצא לי לראות אותה בכלל. אני די מחבבת את "לחיי האהבה". סביר להניח שלא הייתי טורחת לצפות בה, אבל משחקת שם מישהי שעניין אותי לצפות בה, ואחרי שצפיתי בתוכנית קצת, יוצא לי לצפות בה יותר. אני דווקא כן אוהבת כמה מהדמויות ומהשחקנים, ואני מניחה שאני דווקא אוהבת את הכבדות של הסדרה. אז לא סדרת פולחן, אבל כשיוצא לי להיות בבית ולעשות משהו שלא דורש את כל הריכוז שלי (כמו לאכול, או להוציא ציטוטים ממאמרים) נחמד לי לשבת מולה.

 

[MineSweeper]

יש את- "Who´s line is it anyway"...

וזה מספיק כדי שיהיו תכניות טובות...

 

[~*~gaL]

נכון! וחוץ משל מי השורה, יש גם את אי. אר., ודרו קארי, ומשמרת שלישית.. ואצלי הרשימה עוד ארוכה..

 

[דפי2]

אתה יודע מה

אולי אתה צודק - יש באמת תוכניות טובות בטלויזיה - רק חבל ששמים אותן בשעות צפייה לא הכי נוחות או מאוחר בערב- ואת רוב הערב ממלאים לנו בג´אנק. והבורגנים , לדעתי בכל אופן הדרדרה קשות , והפרק המדובר עם השיחה הנוקבת היה לא יותר משיחה בין שני עילגים וחוץ מ"כן ,אה" לא היה שם הרבה. אני לא יודעת איפה מצאת דיאלוג ארוך, אמיתי וכואב - אבל אולי זה רק מה שרצית למצוא שם, או שאינ חיפשתי לא נכון. הבורגנים כן מבטאת דבר אחד והוא העילגות ( של הדמויות - ואולי של הכותבים?) והייאוש העמוק שלהן - רק חבל שהכותבים לא משכילים להוציא אותם קצת מזה ומשאירים אותם להתגולל ברפש. ובקשר לאלי מקביל - דעה אישית קטנה - קודם כל דאוני ג´וניור בקושי מופיע, ודבר שני הבנאדם מ ש ע מ ם ולא מעניין בכלל (חוץ מהעובדה שהוא נראה גמור). ולא אכפת לי מה שאומרות הביקורות שמהללות אותו, ומשם כנראה לקחת את חוות דעתך.

 

[MineSweeper]

לדעתי-

כרגע דאוני- ג´וניור פשוט עושה את הסדרה. הוא הכי מעניין שם, משחק מעולה, הדמות שלו טובה ובכלל- הוא פשוט מקסים... אני כבר עכשיו מתאבלת על הרגע שהוא יעזוב...

 

[A.L (boy)]

מסכים ב- 101 אחוזים!!!

 

[A.L (boy)]

בתור מי שיש לו כמעט את כל פרקי

הסדרה (גם של הבורגנים - העונה הנוכחית, וגם את של "אלי מקביל"), אני לא ממש חווה את דעתי עפ"י ביקורות, אלא משתדל לפתח טעם אישי. ולאחר שראיתי את כל פרקי הסידרה של מקביל + הסדרה המקוצרת והבאמת מיותרת "אלי" (למרות שמי שלומד עריכה מוכרח לקחת משם כמה טריקים), את יכולה לסמוך עלי שהדעה שלי לגבי דאוני ג´וניור היא אישית לחלוטין (והוא מופיע בכל פרק, והוא אחלה של שחקן שכיף לראות). נ.ב שמתם לב שרוברט דאוני החליף משקפיים בפרק האחרון, כשהקודמות נראו עליו מצויין! (שאפילו עשו לי חשק לקנות כאלה, למרות שאני מרכיב רק מידי פעם

).