פעם הייתי תמימה
New member
משהו....
תינוקת כבר לא גם לא ילדה קטנה אישה עדיין לא אולי נערה? או שבעצם ילדה? יש לה גוש בגרון, מין עצב שלא ניתן להסביר כולם לה אומרים- "בחורה כזאת יפה וחכמה, למה היא כל כך עצובה?" בחורה? או אולי בעצם ילדה? היא לא מבינה לפעמים אחרים איך טעם לחייהם הם מוצאים בלי כל הדברים שהיא כל כך רוצה חיבוק אמיתי ונשיקה אמא רכה שמביטה בביתה הנערה בגאווה, באהבה נערה? או בעצם ילדה? אמא אמיתית, כמו שהיא רוצה אמא עדינה אך עם זאת גם חזקה אמא שתומכת, שמגנה אמא שאוהבת את ביתה והיא- ילדה או נערה? רוצה להיות ילדה רוצה שישאלו אותה אם היא רעבה רוצה שידאגו לה שיפנקו אותה שיהיו כל מה שהיא רוצה אבל אין לה את זה ובגלל זה היא כל כך עצובה לפעמים היא חושבת לעצמה אולי לחיות אפשר גם בלי חיבוק ונשיקה פשוט לחיות בלי לחשוב יותר מדי בלי לחקור ובלי להתעמק והיא מנסה, באמת שהיא מנסה אבל בבוקר במיטה כשצריך להתעורר ובלילה כשמנסים להירדם וסתם כך פתאום בבית הספר בהפסקה או בטיול השנתי באכסניה או בארוחת החג או באוטו בדרך חזרה מבית הספר שוב עולה בה המחשבה כמה שהיתה רוצה לקבל חיבוק ונשיקה כמה שהיתה רוצה להיות נאהבת מחובקת מוגנת ילדה אבל היא כבר נערה ואחר כך היא תהיה אישה והיא בכלל בכלל לא מרגישה מוכנה כי היא עדיין לא קבלה אף פעם חיבוק ונשיקה כמו שהיא רוצה אולי היא לא הספיקה בכלל להיות ילדה?... נמאס לי. קוראים לי עדי ואני בת 19. אני לא יכולה ככה יותר. יש לי מלא בעיות ולפעמים מרוב בדידות והכל ממש בא לי למות
אני מרגישה כל כך לבד בעולם הזה...
תינוקת כבר לא גם לא ילדה קטנה אישה עדיין לא אולי נערה? או שבעצם ילדה? יש לה גוש בגרון, מין עצב שלא ניתן להסביר כולם לה אומרים- "בחורה כזאת יפה וחכמה, למה היא כל כך עצובה?" בחורה? או אולי בעצם ילדה? היא לא מבינה לפעמים אחרים איך טעם לחייהם הם מוצאים בלי כל הדברים שהיא כל כך רוצה חיבוק אמיתי ונשיקה אמא רכה שמביטה בביתה הנערה בגאווה, באהבה נערה? או בעצם ילדה? אמא אמיתית, כמו שהיא רוצה אמא עדינה אך עם זאת גם חזקה אמא שתומכת, שמגנה אמא שאוהבת את ביתה והיא- ילדה או נערה? רוצה להיות ילדה רוצה שישאלו אותה אם היא רעבה רוצה שידאגו לה שיפנקו אותה שיהיו כל מה שהיא רוצה אבל אין לה את זה ובגלל זה היא כל כך עצובה לפעמים היא חושבת לעצמה אולי לחיות אפשר גם בלי חיבוק ונשיקה פשוט לחיות בלי לחשוב יותר מדי בלי לחקור ובלי להתעמק והיא מנסה, באמת שהיא מנסה אבל בבוקר במיטה כשצריך להתעורר ובלילה כשמנסים להירדם וסתם כך פתאום בבית הספר בהפסקה או בטיול השנתי באכסניה או בארוחת החג או באוטו בדרך חזרה מבית הספר שוב עולה בה המחשבה כמה שהיתה רוצה לקבל חיבוק ונשיקה כמה שהיתה רוצה להיות נאהבת מחובקת מוגנת ילדה אבל היא כבר נערה ואחר כך היא תהיה אישה והיא בכלל בכלל לא מרגישה מוכנה כי היא עדיין לא קבלה אף פעם חיבוק ונשיקה כמו שהיא רוצה אולי היא לא הספיקה בכלל להיות ילדה?... נמאס לי. קוראים לי עדי ואני בת 19. אני לא יכולה ככה יותר. יש לי מלא בעיות ולפעמים מרוב בדידות והכל ממש בא לי למות
אני מרגישה כל כך לבד בעולם הזה...