משהו תקוע

[שלייקסום]

משהו תקוע

הי לעומר ולכולם... כבר תקופה מאוד ארוכה שאינני מצליחה לקום בבוקר, אני יודעת שהכל עניין של כח רצון אך מרגישה משהו חסום. את השאלה הראשונה שאלתי מבלי לשים לב מ"רון רון וסגולתו" אך מאמינה שאין מקריות. מה הגורם לחוסר הצלחתי לקום בבוקר+איך אצליח לקום בבוקר? האגאלאז-9 וונג'ו-8 אינגוואז-22 שאלה נוספת היא " למה שום דבר אצלי לא זז ותקוע?" (מבחינת ייעוד, עבודה וכל תחום אחר בחיי) אייהוואז סווילו סווילו בהמון תודה...

 

[שלייקסום]

נ.ב....

אני מאמינה בכוחות שלילייים מוכפים- כלומר שמישהו מתוסכל שלח לי משהו לא נחמד ולכן חוסר ההתקדמות. הדיעה הזו קצת מתנגשת לי עם התוכן של הספר "שיחות עם אלוהים" שמידי פעם אני קוראת ובכל זאת מרגישה כך למרות הספר. *אם לא הובנתי אז אסביר*

 

[עומר בריגר]

אוקיי...

1. ניראה שחסרה לך שימחה. משהו זמני, קצר, ומשמח, כמו ארוחת בוקר טובה, או בגד חדש ללבוש, או מה שעושה לך את זה, יכול לתת לך פוש לקום יותר בכיף בבוקר... אומרים "עם האוכל בא התיאבון", ויש הרבה חוכמה, אני חושבת, במשפט הזה, במובן הזה שלפעמים מתחילים תהליך באופן מכאני, ועם התחלת התהליך מכיעה הבנה או שינוי עמוק של הרגלים... 2. טוב, אייהוואז זה רון חזק מאוד. שום דבר לא זז אצלך ותקוע, כי משהו צריך למות, לעזוב אותך, ואת לא מאפשרת לו עזיבה. מפחדת להסתדר בלעדיו. עלייך לחפש את האדם / הרגל / עיסוק / מחשבה שעלייך לשחרר, שתם זמנה, ולאפשר לה לעזוב אותך. הצלחה!

 

[שלייקסום]

תודה עומר. אני חושבת

שאני צריכה לעזוב את עצמי..כלומר יש בי תחושה שמלווה אותי שיש צורך בתוכי "להתפוצץ" משהו צריך להתנתק ממני..אולי הנפש צריכה "להשתחרר"...אני תוקעת את עצמי... ואני כל כך רוצה לפרוץ החוצה...וקשה לי "לקרוע" מעלי את הציפוי וזה ציפוי ממש דק שקוף, ורק נותק לי לבצבץ מתוכו ואיני מצליחה. אני מאשימה את הסביבה במה שקורה לי ובחוסר יכולתי להרים את עצמי להישגים..דורכת במקום ללא מנוח. יש המון דברים שאני לא משחררת ויש המון אנשים שאני תלוייה בהם.. האם יש מצב שמשהו כפוי עלי (מאגיה) כי אני ממש מנסה וחשה כלואה בתוכי בפנים? תודה.

 

[שלייקסום]

אוקי אז הגעתי למסקנה לבד

מה שאני צריכה להעיף בבעיטה זה את הפחד שלי... אבל אני לא מבינה למה אני נותנת לו להתקיים אצלי..אכן מפחדת להפסיק לפחד..מפחדת מהחיים

ברצוני לשאול את הרונים איך אצליח לייסם את השחרור מהפחד שכל כך מפריע לי להתקיים(?) בקראנה אלגיז סווילו אשמח להקשיב לך ולרונים. תודה ושבת שלום ובעזרת השם לידה קלה ומבורכת,אמן.

 

[שלייקסום]

לייסם-ליישם../images/Emo187.gif

 

[לאונרדו האחת]

הי../images/Emo19.gif

ראשית לגבי השאלה הפותחת, בה הוצע לך לתת למשהו למות מוות - יכול להיות בשיבה טובה נסי לראותזאת כתהליך טבעי עלה נושר, או פרח קמל ולא מות גיבורים (לא תמיד זה טוב למות בעד ארצנו) ואני מציינת זו כנדמה לי שהרון השלישי שם היה איהווז- רון חמודי! שמדבר על תכנון המסע, או הבנת דרכך.. מוות כחלק מתהליך, כלומר.. שנית לשאלתך מה עליך או איך לישם את השחרור מהפחד הרונים מקסימים בקרנה - הריון פוריות אלגיז התחברות לאור - אדם שידיו למעלה - תלות סווילוכח ייני של אור (ואצל עומר קראתי עליו ועל מיים - מעניין תקראי - בקישוק שהיא ציינה באמא אדמה..) http://www.ima-adama.co.il/healling_methods/healing/healing_omer6.htm בקיצור הרונים אומרים לך תתחברי לאור הניחי לפחד (פחד קשור בבצע אגב..) ואולי גם הארתי קצת מקווה שירת הים אתה תחזור ולא תנוח לעולם (..?)

בתכלס פשוט לזרום אה: טאו טה צונג אמר - שכוחם של המיים רב מכחה של האבן.. זה טקסט מקסים אנסה למצוא ולרשום במלואו..מבטיחה לא עכשיו כי מחר יש לי פגישה חשובה ובדרך להדפיס משהו לקראתה נכנסתי לפה ..הא!

 

[שלייקסום]

ליאונרדו יקרה

מתחבר לי מאוד מה שכתבת, הקטע עם האור להתחבר לאמת הפנימית בלי פחד לגעת בעצמי ובמי שאני. והתלות (חוסר שחרור). תודה על החיזוקים וההארות

 

[עומר בריגר]

אוקיי

קודם כל, פחד זה משהו שקשה לנו מאוד בלעדיו, הוא מאוד מושרש באנושיות שלנו, למרות שכבר ממש לעיתים רחוקות הוא ממש עוזר לנו. פעם הוא היה חשוב, איפשר לנו להתקיים. היום, הוא הרבה פעמים מיותר. אבל עדיין, הוא כאן, וקשה אם לא בלתי אפשרי להשתחרר ממנו. מה שכן אפשר זה להתידד איתו, שזה הרבה מאוד, ואולי למנן אותו אחרת. מפחדת מהחיים זה ביטוי מקסים, ואת צודקת. בסופו של דבר, כל פחד הוא באיזה שהוא מקום פחד מהחיים. ושימי לב, שפחד בהיפוך אותיות (וכנראה גם משמעות) זה דחף. השאלה שאני תמיד שואלת את עצמי, מטופליי ותלמידיי, זה מה מפעיל אותם יותר - פחד, או דחף. המצב השמח זה שאתה מופעל על ידי דחף. אז התידדות עם הפחד שלך תתקבל אצלך דווקא מהתחברות לגוף, למקום האנושי שלך. אולי זה קשור בהנמכת ציפיות מעצמך, מה את אומרת? את מאוד ביקורתית כלפי עצמך? אם כן, אני מציעה לבדוק, כיצד אפשר קצת להניח... הצלחה!

 

[שלייקסום]

תשובה

קודם כל תודה.. כן אני מאוד בקורתית כלפי עצמי ובלי שום קשר אני מנסה להתקרקע כי מרוב הפחד כן להתמודד עם מה שארצי, ועם עצמי בעיקר, אז אני "בורחת" למעלה. אולי ברגע שאני אקבל את עצמי ואוהב בשלמות יהיה לי יותר קל לקבל ולהכיל את מה שמסביבי. אפשר לאמר שאני מודעת לעצמי מאוד ולפעמים כשאני מבקשת תשובות מפריסות למינהן זה צורך מודע שלי לקבל תזכורת או הוכחות למה שאני כבר יודעת . זה בדרך כלל קורה לי כשאני במצב דאון רציני (אולי הורמונים

תודה שוב ושוב

 

[עומר בריגר]

תראי...

אני אישית מתקשה לקבל את הרעיון שיש מצבים שנכפים עלינו, כמו שאני לא מקבלת שמישהו יכול לרפא אותנו - אם מישהו כופה עלייך כישוף, סימן שאת במקום הזה נוהגת בצורה קורבנית, או מגננתית, או במילים אחרות - מאשרת למישהו אחר לקחת את השליטה על חייך. אני מרגישה שמה שאת מתארת כאן הוא ממש תמונה בראש שלך, וממש חוששת להתערב במילים הכל כך פיוטיות ומדוייקות שלך. אני חושבת שאת צריכה להבין. שאת מאוד מאוד מחוברת, ומקבלת רק חיזוקים מחברי הפורום או ממני או מחברים. באמת, את יודעת בתוכך את כל האמיתות שקשורות אלייך ומאוד מדוייקת. רק תאמיני... אמרת שאת מאשימה את החברה - זה בעצם אומר שאת מאפשרת ל"קללה" כזאת להתיישב עלייך. במקום רוני, גבוה ועוצמתי, אין מקום להאשמות. כמובן שכולנו שואפים להגיע לשם אבל מצליחים רק לרגעים קצרים... אבל זה עדיין משהו לשאוף אליו, לא?

 

[לאונרדו האחת]

אור ופחד

עידן שנגמר כעת מקושר באדמה בבצע בפחד (דאגות פרנסה דאגות בכלל לימודים כמשהו שעוזר להשיג משהו וכו..) עידן שהפציע כעת, וב"ה (ובעזרתנו האנשים על גבי הכדור ארץ) הוא עידן האור והאהבה.. עידן של פרחים ופרפרים!!!

תקוע זה מונח שמקורו בחשיבה של בצע? של מה? בשביל לזרום צריך להרפות ולהניח תני לאור לבוא אלייך הוא מצוי שם כל הזמן