משהו שרציתי לשתף

[41מיקה]

סוף סוף משהו חיובי כאן !

שמחה שיש כאלה שמצליחות לעשות את זה ! שמחה שיש כאלה שמצאו את מה שהן מחפשות וטוב להן ! שמחה שאפשר לעשות זאת ! ויש תקווה ! לאחרונה אני רואה הרבה שחור ... אז הנה משהו צבעוני וגאה ! כל הכבוד !

 

[אוססונה]

חסדי נעמי - דרך חור בסדין.

בוקר טוב! ראשית, הצחקת אותי. אהבתי את הדימוי "ג'י,פי,אס מונחה לולב". בטרם עידן "הג'י פי אס", היו מודדים "בשיברים". היה מעשה כזה. בליל החופה, בן חרדי שואל אביו, אבא מה אני צריך לעשות והיכן? ענה לו אביו הצדיק: בני, מהצוואר של זוגתך שתחיה, תמדוד 3 שיברים, כנגד: "שלושה אבות". היכן שתגיע "הזרת", שם שם, הוא אותו "המקום". כאשר הגיעה שעת "הייחוד", הבן עשה כדברי אביו. אלא, במקום למדוד מהצוואר, מדד מהראש. הזרת, הגיעה לטבור. פיספסה את "החור בסדין". החתן דידן, ברך ברכת "שהחיינו", טוחן וטוחן, בטבור "הסתום". הכלה, מהינה ומעיזה אומרת לו, "לייזר", זה לא שם. אמר לה: אישה, תשתקי, הכל לפי החשבון, בסייעתא דשמייא ובחסדי נעמי. לכלה, באמת קראו "נעמי".... שנית, אף זוגתי ואני, באות מאותו המקום, ממנו את באת. מצדיעה לך, על אומץ ליבך. אני סקרנית לדעת, אם "נאפת", עם גברים או עם נשים. כי משכבי "נקבה", אינם בגדר ניאוף, לפי ההלכה. ההיפך הוא הנכון... יד של אישה, באישה אחרת, "משובחת" היא. ביי ביי ביי... כן, ירבו כמוך בישראל "הנאורה", ולא בישראל "השחורה", בזכותה של "נעמי" המקראית, אשר אהבה את כלתה, רותי. לפי האגדה, מסופר: כי אחרי שבועז, בעל את רות, והרתה ממנו, באותו הלילה, הוא מת. כך, נראה לי, כי "נעמי ורות", לסביות היו, מלכתחילה. אם יהודה, שכב עם תמר כלתו, אין מניעה, כי נעמי, גם שכבה עם רות כלתה. (הכל נשאר במשפחה. אני מקווה, כי הבנת...)

 

[דמעות חמות]

משהו שרציתי לשתף

בעקבות ערב לא פשוט , עם שברון לב קטן , הלכתי לי את הבלוג הרדום שלי, זה שליווה אותי בכל מיני רגעים ושלבים בחיי במשך שנתיים, והתחלתי לנבור ברשומות שקיטלגתי תחת קטוגורית "גאווה" ומצאתי רשומה שנכתבה במקור במרץ 2009 ועלו לי קצת דמות בעינים , אני אומנם כבר הרבה אחרי זה אבל עדיין היום זה קצת כאב לקרוא אותה שוב. בחרתי להעלות אותה כאן: השעה 13 בצהרים לערך , יום שישי צלצול טלפון עם רינגטון כזה שמזמן לא התנגן והשם הכל כך מוכר וכל כך כואב מופיע על המסך, אני מתעשתת ועונה " הלו?" והקול העוד יותר מוכר שואל לשלומי ואני עונה שאני בסדר הכל כרגיל עובדת , לומדת , מצלמת , כרגיל. אמרת שאת שמחה ושאני נשמעת טוב ושחשבת עלי. ומה איתך אני שואלת , ואת ענית בכזו פשוטות כאלו את אומרת את הדבר הכי טבעי בעולם מצידך " אני בעקרון התחתנתי לפני כחודשים, עם גבר" , לרגע לא ידעתי איך להגיב הנה אחרי שבעה חודשים אני מדברת עם האישה הראשונה שאהבתי ושהייתי איתה במשך שנה , והיא פתאום אישה נשואה . וואו אמרתי שינוי כל כך חד בחצי שנה, רק באוגוסט עוד היינו יחד, והיית כל כך בטוחה במה שאת, ואפילו לחצת עלי לצאת מהארון, כי את רוצה לחיות איתי ולהקים משפחה וזה נגמר כי לא רצית לתת לי את הזמן שלי לעשות זאת , אמרת שהכרתם כחודש אחרי שנפרדנו כי החלטת לחיות חיים נורמאלים של משפחה וילדים, והחלטת לנסות לראות איך זה להיות עם גבר , וגילית שזה לא כל כך נורא והחלטת ללכת על זה, הזכרתי לך שגם בזוגיות חד מינית יש היום הרבה משפחות ושזו לא סיבה ושאלתי אותך למה כל כך מהר , ושאלתי גם למה את משתמשת במילים "בעקרון התחתנתי" , הרי אדם לא מתחתן בעקרון, אדם מתחתן מאהבה , שאלתי אם את מרגישה טוב עם זה וענית כן, אמרתי שאני שמחה בשבילך ושאני באמת מתכוונת לכך. אמרתי שאני אישית לא חושבת שאני חייה חיים לא נורמאלים , ושגם לי תיהיה משפחה ושיהיו לי ילדים , גם אם זה יהיה עם אישה. שאלתי אותך בחצי צחוק חצי ברצינות, אם באמת היה לך כך כך רע איתי שבחרת ללכת לצד השני ועוד כל כך מהר , כאלו ברחת ממשהו , ממשיהי ואת שוב חיכת ( כן אני מזהה את החיוכים שלך גם בטלפון) ואמרת שזה ממש לא ככה וממש לא קשור ואז סיפרת לי על הסקאלה של משיכה מינית, ואת כנראה נמצאת איפשהו באמצע ושאנחנו כנראה במקומים שונים בסקאלה, אמרתי כנראה שכן. סיפרתי לך שסוף סוף ספרתי לאמא שלי עלי, אמרת שכפי שאת מכירה אותי זה היה צעד מאוד אמיף וקשה בשבילי, אמרתי שזה צעד קשה לכל אחד, אבל זה הרגיש נכון והכרחי בשבילי לעשות זאת , ספרתי גם שאני לוקחת את עצמי בידים והתחלתי טיפול פסכולוגי , ושאני מרגישה שאני בכיוון הנכון, אמרת שאם כך אז גם את שמחה בשבילי ושמחה שטוב לי. שאלת אם אני ארצה להפגש לדבר, לראות תמונות של החתונה , הרי כולם אמרו לך שהיית כלה יפה, אמרת שהוריך כל כך שמחו בשבילך , ושכולם התפלאו על השינוי אך שמחו וברכו עליו, צחקת בצחוקך הכל כך מוכר אמרת שהיית אפילו שיחת הקיבוץ, ואמרתי שאני לא מופתעת אחרי הכל מדובר בקיבוץ. כל כך הרבה דברים רציתי לשאול ולא ידעתי מה ואיך, שאלתי רק איך קוראים לו ואיחלתי לכם אושר והרבה נחת, ושאני מקווה שבאמת טוב לה ושהיא באמת עשתה את את הדבר הנכון עבורה ובקשר למפגש אני לא יודעת , אני אחשוב על זה, אמרת שאין בעיה ושתשמחי לדבר שוב , ביקשת רק שאתקשר לנייד ולא לבית , אמרתי לה שלא תדאג ושהדבר האחרון שאני ארצה זה לשבש לה את החיים ושאני מאחלת לה רק טוב, אחרי השיחה הרגשתי מוזר , זה החזיר אותי פתאום אחורה לתקופה הקשה אחרי שנפרדנו, ועל הרגשות שהיו לי ועל הפגיעות שהותרת בי , ועל איך שאהבתי אותך ועכשיו הכל צף שוב מחדש .ואולי היה עדיף שבכלל לא הייתי עונה לשיחה, אולי.

 

[מחפשת את האומץ]

וואוו מוכר ועצוב...

 

[אוססונה]

דמעות חמות - מה שסיפרת לנו.....

בוקר טוב! מה שסיפרת לנו, זה חלומם "הרטוב", של רוב ההורים שלנו. (הורים לבנים ובנות, הומויים ולסביות). אבי שיחיה, היה נותן כל הון שבועולם, כולל את "שתי פאותיו" המסולסלות, שאני אתחתן עם "זכר". (דרך אגב, כמעט, כמעט, שהייתי אכן מתחתנת, עם "זכר". הבעיה, אשר מנעה ממני, אז בזמנו, משום שהיה "גוי". גוי מארץ ספרד. בדיעבד, אני כל כך שמחה, שלא נישאתי לו. כי, בדרך זו או אחרת, הייתי מוצאת את "דרכי", אל מהותי הפנימית, שהיא: אני אישה למען אישה. זאת ועוד, זוגתי, שווה עשרות ומאות מונים, מכל הגברים, אשר הכרתי וידעתי, בטרם....שתינו ידענו גברים רבים, אך מתברר, כי הם לא "ידעו" אותנו... ) לו הייתי במקומך ואני לא במקומך וטוב שכך שאני לא במקומך, אני כן הייתי נפגשת אתה. להראות לה כי נגמלת ממנה. היא בחרה את אשר בחרה. אין לכאוב יותר מדאי, "אהבה" שפג תוקפה.

 

[גילוי נמרות]

טעות להמשיך לדבר איתה...

אני חושבת שאת צריכה לשמור על עצמך. אם היא "המשיכה הלאה'' מדוע התקשרה אלייך? לא היית מוכנה מראש ולכן ענית. היית קצת בשוק, דיברתן, ורק אחרי השיחה יכולת להתחבר לעצמך באמת ולהבין שזה מצער אותך ומחזיר אותך אחורה, אני חותמת לך שהיא לא שמחה על הצעד שעשתה... זאת בריחה לא בחירה. אבל... את יותר מעניינת עכשיו ויותר חשובה. ולכן, תשמרי על עצמך, אני מייעצת לך לשלוח לה מסרון או לדבר איתה קצר וברור שהמשך קשר שנקטע לא מתאים לך ושזה מפריע לך. אני בטוחה שהיא לא שמחה במקום שלה. ואם היו לה כוונות טהורות כלפייך לא היתה מבקשת ממך לא להתקשר אליה הביתה... היא כניראה רוצה ונוח לה ''לחטוא'' מהצד לטעום מכל העולמות... אל תהיי שותפה לכך... מגיע לך יותר.... היא בחרה לעזוב... אז שתעזוב! שתמשיך באמת הלאה... את התהליך הבריא שלך את ממשיכה בקצב שלך, לא חושבת שהיא היתה שם בשבילך באמת וכיבדה אותך ואת הקצב שלך, וכן כעט, הוא חושבת רק על עצמה... שתמשיך באמת הלאה.... וגם את.. תשמרי על עצמך...