משהו שרציתי להעלות...
ואני מקווה שזה המקום הנכון... לא להרוג אותי. תודה.
משהו שנורא מטריד אותי בזמן האחרון זה היחס של אנשים "ותיקים" כביכול בסצינה של ההיפ-הופ כלפי אנשים יותר חדשים, "ירוקים". אני אישית, שומעת מוזיקה שחורה כבר מכיתה ו' בערך - אבל: א. אף פעם לא הכרתי את הסצינה הישראלית. ב. אף פעם לא לקחתי את זה יותר מדי ברצינות - לא יצאתי למועדונים (כי לא יצאתי למועדונים אפילו רגילים) וזה לא היה ממש חלק גדול מהחיים שלי, כמו עכשיו. השנה, בעיקר בעקבות היכרות עם מישהו, נחשפתי לסצינה הענקית שיש לנו פה בארץ. תמיד הסתפקתי במידע מהאינטרנט אבל מאתרים מחו"ל, לא מהארץ. פתאום גיליתי שיש פה הרכבים ממש טובים, מועדונים שמנגנים רק היפ הופ והמון אנשים שמרגישים כמוני. אז התחלתי להתעניין. ואני באמת לא חושבת שהפרעתי לאף אחד כי לא שאלתי הרבה שאלות מציקות - את המידע שאספתי אספתי לבד. אבל בכל זאת, אני מרגישה שאני נתקלת בקצת עוינות מצד אנשים שהם, כביכול, ותיקים בעניין. ואני לא היחידה. אז אני לא לובשת באגיז כל החיים. ואין לי ראסטות. ואני לא בעסק הזה מהגן. אז מה? זה לא אומר שאין נושאי שיחה איתי, או שאי אפשר להתייחס אליי באותה צורה כמו אל הותיקים - שמבינים בדיוק כמוני. אז נסו קצת לשמור על כבוד. ותחשבו על זה. 
ואני מקווה שזה המקום הנכון... לא להרוג אותי. תודה.