משהו שקרה לי.

shtuty

New member
משהו שקרה לי.

מאז שחזרתי מההנתקות, יש לנו בעיות עם הדירת מורות חיילות, אז השבוע ישנו בבתים. ביום שלישי ישנתי אצל אחת הבנות בהרצליה, והיא הראתה לי אלבום תמונות מהשנה האחרונה. ואז אמא שלה, שהיא ממש מגניבה, נכנסה לחדר והסתכלה על התמונות איתנו. החברה שלי כל פעם שאלה אותה את השמות ל הבני גרעין, שכמובן שאת רובם היא לא זכרה. ואז האמא שאלה אותי:"אמא שלך זוכרת את השמות של כולם?" כמו תמיד, התחמקתי מהשאלה בצורה יפה, ועניתי שאבא שלי זוכר רק 3 והסברתי למה רק אותם.היא לא ממש "הרפתה" ושאלה אותי שוב על הזכרון של אמא שלי... כמובן שלא יכולתי להתחמק הפעם, ועניתי :"אין לי אמא, אמא שלי מתה" ואז קרה דבר ממש מפתיע לטובה: היא שאלה אותי בת כמה הייתי (ולא לפני כמה שנים) וכשעניתי שהייתי בכיתה ג' היא שאלה אותי אם אני בכלל זוכרת איך היה הזכרון שלה, כי הייתי קטנה.... זה היה ממש כייף שהיא גם התעניינה יותר בגיל שזה קרה, ולא לפני כמה זמן (מבחינתי זה הבדל עצום) וגם שאלה על הזכרון שלי ממנה, כאילו שהיא הבינה שמגיל 8 אי אפשר לזכור הרבה, וזה לא ברור מאליו שאני אזכור אותה באפן מושלם. נראה לי שזאת הפעם הראשונה או השניה שזה קרה לי, וזה היתה חוויה שלמרות השוק שבתשובה "אמא שלי מתה" עדיין הצליחו להראות התעניינות בי.... היא צברה אצלי עוד כמה נקודות זכות....
 
שטותי ...

קודם כל תודה - כל כך הזכרת לי עכשיו את אמא שלי, שבקצת הזמן שהיה לנו יחד בעולם הזה, הייתה כל כך מעורבת בחיי. היא הכירה את כל הילדים בכיתה, ותמיד התעניינה מה קורה ואיך קורה. ובאשר לתגובה שלה - אחלה תגובה. כן ירבו. במקום ההתנצלויות האינסופיות, והמבט המרחם בעיניים, פשוט התעניינות אמיתית וכנה. וזה חשוב בשביל כל החוששות לדבר על זה, לזכור שכל אחד מגיב אחרת, ויש גם תגובות כאלה. שבת שלום, יקירתי.
 

gcnet

New member
כ"כ מבינה

גמני תאמול סיפרתי למישהי {שהאמת אני מכירה הרבה זמן יחסית} על אמא והיא שאלה בדיוק ת'שאלות הנכונות וסיפרתי לה המון דברים והיא קיבלה את זה כ"כ טוב... באמת הרגשה טובה, שבת שלום
 

shtuty

New member
לצערי

צה"ל לא דואג יותר מידי לדיור החיילות שלו (לפחות איפה שאני נמצאת) אני בספק אם זה סתדר בחודש הקרוב...
 
ואין למי לפנות בעניין?

אולי לדרגה בכירה יותר ממי שאמור לסדר לכן את זה? את יכולה לישון אצלי בינתים!
 
למעלה