הסירי דאגה מליבך../images/Emo140.gif
ערב טוב. לדעתי כאן נכון לחלוטין הביטוי-"כלב נובח איננו נושך". אין לך ולאימך מה לחשוש ולו לרגע אחד-לדעתי הנהג עשה את שעשה מתוך חרדה וטיפשות תהומיים.... לפי התנהגותו אני מתאר לעצמי שמדובר בנהג אשר הוגשו עליו תלונות בעבר,ויתכן ביותר שהוא נמצא כיום תחת אזהרה שרשיונו כנהג מונית ישלל ממנו עקב תקריות בינו ובין נוסעים בעבר. אימך איננה אשמה בדבר-אף אני נסעתי לא פעם עם נהגי מוניות מסויימים אשר עשו כל תרגיל אפשרי לנפח את מחיר הנסיעה,וושלא ידעו את הכתובת שאלייה היו אמורים לקחתני,אך לא טרחו לציין זאת בפני כאשר עליתי למונית... לצערנו אנו נתקלים בהתנהגות שכזאת אצל נהגי מוניות מסויימים,ולדעתי בארץ התנהגותם של רבים מנהגי המוניות טעונה שיפור. אך למען ההגינות עלי גם לציין שישנם נהגי מוניות רבים שההגינות והנימוס הם נר לרגליהם,ואנו לא זוכים לשמוע את השבחים המגיעים להם.התקרית שציינת מתאפיינת בהתנהגות גובלת בפלילית מצידו,ושעוברת כל גבול של חוצפה וטיפשות-לאיים על לקוחות,ועוד מבנות המין החלש מעיד על כך שהוא תת-אדם,ולא ראוי שתתטרדי את עצמך בדאגות לגבי מה הוא עשוי או לא עשוי לעשות בעתיד,שוב,כפי שציין כאן ידידי גלבועא,אם יש לך את פרטי המונית,והנהג,זכותך,ואולי אף חובתך להתלונן עליו במקומות הנכונים,כולל במשטרת ישראל,שוב,את היית במונית ולא אנחנו,כך שאת "מכירה את הנפשות הפועלות" ויכולה להעריך טוב מאיתנו אם באמת ישנו סיכוי שאכן ישנו פוטנציאל לאיום ממשי לעתיד ממנו,ושוב,לדעתי אין. הרשי לי לסיים בסיפור משעשע שאולי יעלה חיוך על שפתייך,ויגרום לך לשכוח,ולו למספר דקות,את הנהג שבגללו פנית לפורום זה. גרתי במשך חמש שנים ביפן,באחד הערבים נטלתי חלק במסיבת יום-הולדת של חבר ישראלי שאף הוא חי שם. כטוב ליבנו בסאקה ובאוירה הנעימה,סוף סוף פטורים לילה אחד מהמרוץ המטורף המכונה "חיים בטוקיו",לא שמנו לב לזמן החולף, ושעת חצות באה והלכה...ועימה גם תם שירות הרכבות התחתיות עד הבוקר שלמחרת.... באחת ומחצה בלילה חברי ואישתו היפנית ליווני "לתפוש מונית",כולנו היינו במצב רוח מרומם,ולכן שכחנו שיפנים לעולם לא יודו שאינם יודעים דבר מה הקשור לעבודתם.... עצרנו מונית,אישתו של חברי הסבירה לו ביפנית מנומסת ורהוטה להיכן אני הצטרכתי להגיע,והוא אמר שאין בעייה ועליתי למונית. לאחר נסיעה של כשתי דקות הנהג פנה אלי ביפנית וביקש שאתן לו כיוונים...... למזלי כבר "גימגמתי" יפנית מובנת פחות או יותר,ותוך דקת שיחה ביננו התבררו לי שתי העובדות הבאות 1.הוא מעולם לא הסיעה איש לצידה השני של טוקיו [היכן שאני התגוררתי],וזאת בעשרים ושתיים שנותיו כנהג מונית ! ! ! 2.הוא לא דיבר אנגלית ! ! ! [מאוחר יותר התברר לי שבטוקיו נהגי מוניות עובדים לפי אזורים שהם מסיעים בהם קבוע,ולעיתים נדירות מתבקשים להסיע נוסע ליעד הנמצא מחוץ לאזורים הללו] וכך,מחוסר ברירה,עברתי לשבת במושב הקדמי לידו [ביפן הנוסע תמיד יושב מאחור] והתחלתי לכוון אותו לעבר שכונת מגוריי... את מכירה את השיר של ריקי גל "טוקיו לא נגמרת" ?...... למזלי לא שכחתי את סדרן של תחנות הרכבת התחתית בקוו שנסעתי בו דרך קבע לביתי,נותר רק לגלות אותן על פני הקרקע בשכונות השונות....והסאקה במסיבה היה מאיכות משובחת ביותר....ולנהג לא הייתה במונית מפה של טוקיו רבתי.... וכך עברתי את אחת החוויות המעניינות בחיי הכרוכה בנסיעה במונית....למזלי הנהג גם נמנה כמוני על המעשנים..... למרבה הפלא הצלחתי לעמוד במשימה בהצלחה מדהימה,ותוך שעה לערך חנינו ליד ביתי,המונה הראה שעלי לשלם[ואני מתרגם כאן מיינים לדולארים] 108$,מחיר סביר לנסיעה שכזאת בטוקיו בלילה,כששילמתי הנהג החזיר לי עודף,וראיתי שלקח 100$ בלבד- משניסיתי לתת לו את היתרה שהגיעה לו הוא התנצל ואמר שמגיעה לי הנחה על כך שלא ידע את הדרך והתאחרתי לשוב לביתי בגללו ! תאמרי לי את,היכן בעולם תמצאי עוד נימוס שכזה ? ? ? לאחר שהודתי וקדתי לו,הוא פנה אליי,נבוך עד דמעות,ושאל אותי אם אני יכול להסביר לו איך עליו לנסוע על מנת לשוב לאיזור שלו ! וכך העברנו עוד דקות מספר בצוותא,כאשר אני מחווה בידי כיוונים,והוא מהנהן בהסוס מה.... הבטתי אחרי פנסי מוניתו המתרחקת,תוהה לגבי כמה באמת הבין מהסבריי.... מקווה שהצלחתי להעלות חיוך על פנייך. עצתי לך-התרכזי בחייך ובהכנות לחג המתקרב,ותשכחי מהטמבל שהסיעה אותך ואת אימך....הוא לא שווה את האנרגיה שאת משקיעה בחשיבה עליו.... לילה טוב וחג חרות שמח
