משהו שמציק לי
אני בפירוש בעד תוכנית ההתנתקות, היא רחוקה מלהיות מושלמת ומלאה, אבל זה הדבר הטוב ביותר שמציאותי לצפות לו כרגע. אבל לא על התכנית עצמה אני רוצה לדבר. אריאל שרון (ותומכיו) זוכה היום לתמיכה כזו גדולה וחסרת תקדים ממפלגת העבודה על כל ח"כיה ואני לא יכול שלא לזכור שזה אותו אריאל שרון שעמד על המרפסת בכיכר ציון ויחד עם רבים ממנהיגי הליכוד והימין שילהב את ההמון האלים ההוא ושילח אותו ברבין. זה מציק לי בכמה רמות - קודם כל שאותם מסיתים שדם על שפתותיהם אם לא על ידיהם יושבים היום בהנהגת המדינה. תקראו לי אדם שחי בעבר ושלא מסתגל למציאות אבל במדינת צדק אמיתית זה לא היה קורה. הדבר השני הוא שמלעשה השמאל שכח את הרצח. כמובן שמוקיעים ורודפים את המיעוט שתמך במעשה עצמו, אך המיעוט הזה הוא לא הבעיה הגדולה. הבעיה האמיתית הם אותם אלו שיושבים יותר קרוב למרכז המפה, לא כ"ךניקים ולא מתנחלים חמומי מח, אלא הימין ה"לא קיצוני". הליכוד. הם אשמים באותה מידה! זה היה קונצנזוס בשמאל לאחר הרצח וזה פשוט נשכח. הבהרה לסיום - אני לא חושב שיש להתחשבן לשם ההתחשבנות או הרגש או כבודו של רבין או שום דבר כזה. לדעתי הזיכרון היומיומי והפעיל והלא-שוכח ולא-סולח של הרצח והמציאות והאנשים שהובילו אליו הוא חשוב כדי לשנות את המציאות של חיינו היום ומחר. כדי להילחם באלימות בחברה כולה - בפוליטיקה ובבתי-הספר. מי שלא מבין שהם כרוכים אחד בשני ומזינים אחד את השני טועה טעות חמורה. אסור לשכוח לשרון, לביבי, להנגבי, לליבנת, ללנדאו, לאיילון ולעוד רבים רבים שרצחו ויירשו, את מעשיהם לפני הרצח, כדי להחדיר לחברה כולה את המסר שלא רק האצבע שלחצה על ההדק היא האשמה! ואנו לא עושים את זה.
אני בפירוש בעד תוכנית ההתנתקות, היא רחוקה מלהיות מושלמת ומלאה, אבל זה הדבר הטוב ביותר שמציאותי לצפות לו כרגע. אבל לא על התכנית עצמה אני רוצה לדבר. אריאל שרון (ותומכיו) זוכה היום לתמיכה כזו גדולה וחסרת תקדים ממפלגת העבודה על כל ח"כיה ואני לא יכול שלא לזכור שזה אותו אריאל שרון שעמד על המרפסת בכיכר ציון ויחד עם רבים ממנהיגי הליכוד והימין שילהב את ההמון האלים ההוא ושילח אותו ברבין. זה מציק לי בכמה רמות - קודם כל שאותם מסיתים שדם על שפתותיהם אם לא על ידיהם יושבים היום בהנהגת המדינה. תקראו לי אדם שחי בעבר ושלא מסתגל למציאות אבל במדינת צדק אמיתית זה לא היה קורה. הדבר השני הוא שמלעשה השמאל שכח את הרצח. כמובן שמוקיעים ורודפים את המיעוט שתמך במעשה עצמו, אך המיעוט הזה הוא לא הבעיה הגדולה. הבעיה האמיתית הם אותם אלו שיושבים יותר קרוב למרכז המפה, לא כ"ךניקים ולא מתנחלים חמומי מח, אלא הימין ה"לא קיצוני". הליכוד. הם אשמים באותה מידה! זה היה קונצנזוס בשמאל לאחר הרצח וזה פשוט נשכח. הבהרה לסיום - אני לא חושב שיש להתחשבן לשם ההתחשבנות או הרגש או כבודו של רבין או שום דבר כזה. לדעתי הזיכרון היומיומי והפעיל והלא-שוכח ולא-סולח של הרצח והמציאות והאנשים שהובילו אליו הוא חשוב כדי לשנות את המציאות של חיינו היום ומחר. כדי להילחם באלימות בחברה כולה - בפוליטיקה ובבתי-הספר. מי שלא מבין שהם כרוכים אחד בשני ומזינים אחד את השני טועה טעות חמורה. אסור לשכוח לשרון, לביבי, להנגבי, לליבנת, ללנדאו, לאיילון ולעוד רבים רבים שרצחו ויירשו, את מעשיהם לפני הרצח, כדי להחדיר לחברה כולה את המסר שלא רק האצבע שלחצה על ההדק היא האשמה! ואנו לא עושים את זה.