משהו שמסקרן אותי...

[אוריתמור]

משהו שמסקרן אותי...

בהקשר למה ש- PUFPUF29 רשמה עלתה לי שאלה שדי מסקרנת אותי ובכלל יש לי הרבה שאלות שמסקרנות אותי על שאר בנות הטרנר אשמח עם תענו כי אני רוצה לדעת איפה אני עומדת ואם אני בסדר או לא... רציתי לדעת - א. כמה מפה מצאו עבודה והסתדרו בחיים? ב. כמה מפה בדיכאון הרבה פעמים בגלל סתם דברים קטנים? ג. כמה מפה הלכו לפסיכולוג במשך החיים והאם זה עזר? ד. כמה מכן בישניות מאוד? ה. לכמה מכן יש רישיון נהיגה ולמי שיש באיזה טסט? ו. כמה עשו בגרות והצליחו בלימודים? ז. כמה מכן עשו צבא? ועכשיו לשאלה קצת שונה ואולי מוזרה כי דר' צוקרמן אמר לי שזה לא קשור לטרנר אבל זה מאוד מאוד מאוד מסקרן אותי... - א. האם יש למישהי פה שיעור יתר? אני ממש ממש אודה לכם אם תענו כי זה באמת מסקרן אותי לדעת האם זה באמת אופי וכו' או שזה באמת עניין טרנר. תודה מראש למי שעונה על השאלות

 

[dalitשל הצאט]

לשאלותייך

1)אני כרגע מחפשת עבודה אבל אני מכירה בנות פה שכן מסודרות והן בטח יענו לך. 2)אפשר להגיד שהיו לי הרבה מצבים שהייתי מסתגרת בחדר אבל זה היה רק ליום יומיים. 3)לא הלכתי אבל בהחלט אני הולכת לטיפול של הרפיה ודמיון מודרך בכדיי לפתור בעיית דיבור שיש לי אז אנחנו גם עושים מעין טיפול פסיכולוגי שכזה וזה מאוד עוזר . 4)אני ביישנית ממש לפני שאני מכירה אנשים ובעיקר בעיקר עם בנים. 5)אני עכשיו מנסה לעבור את הטסט כמו שסיפרתי פה , הולך קשה אבל יצליח בסוף ומקווה שיעבור בשלום אבל יש בו בנות שבהחלט יש להם רשיון נהיגה. 6)אני עשיתי בגרות מלאה עם ממוצא של 83 לא זוכרת עם זה כולל בונוסים ואכן הצלחתי והייתי תלמידה טובה 7)עשיתי שירות לאומי בדיור מוגן לנכים פיסית בקריית חיים של איל"ן והיה מאוד מעניין ואלה היו השנתיים הכי מעניינות שהיו לי. 8)אני ממש אבל ממש לא שעירה אין לי שערות בכלל כמעט ,לא ברגליים ולא בידיים. מקווה שעניתי לך , שמחתי לעזור דלית

 

[nuritco]

אני אעשה את טבילת האש...

א. כמה מפה מצאו עבודה והסתדרו בחיים? - אני עובדת בחברה לתקשורת לוויינים קצת יותר מ-3 שנים. זה בסדר אבל המקום מתחיל להמאס עלי ואני אתחיל לחפש משהו חדש. יש יותר מדי לחץ, הבוס יכול להיות מאוד מעצבן לפעמים על שטויות וממש אין לי כבר בריאות להתמודד עם זה. ב. כמה מפה בדיכאון הרבה פעמים בגלל סתם דברים קטנים? - אני מניחה שהיו לי מדי פעם איזה יום יומיים שלא היה לי מצב רוח וחשבתי מה אני עושה עם עצמי ואיך אני יוצאת מהחור שאני נמצאת בו. הבעיה שאני עצלנית וצריך בולדוזר כדי לגרום לי לעשות משהו. אני תמיד אמצא דרך להתנגד או לדחות. ג. כמה מפה הלכו לפסיכולוג במשך החיים והאם זה עזר? - מעולם לא הלכתי לפסיכולוג למרות שאבא שלי היה מוכן לשלם על זה ודי ניסה לשכנע אותי לעשות את זה כמה וכמה פעמים. ד. כמה מכן בישניות מאוד? - יש דברים שאני ביישנית לגביהם ויש דברים שאני לא אוותר אם אני יודעת שאני צודקת. יש לי בעיה להתמודד עם ממונים עלי ולהגיד מה שאני חושבת. לא תמיד יש לי בטחון לעשות את זה כי תמיד יש את החשש שיגידו לי שלום ואני לא מוכנה להסתכן. מאוד קשה למצוא עבודה כמו שאתן יודעות וגם לי היה קשה. ה. לכמה מכן יש רישיון נהיגה ולמי שיש באיזה טסט? - אין לי רשיון כי אני מאוד מפחדת לגבי איך אני אתנהג על הכביש כי לפעמים אני יכולה להיות פזיזה וגם יש לי בעיות ראיה שצריך לפתור לפני שאני בכלל אנסה... ו. כמה עשו בגרות והצליחו בלימודים? - יש לי בגרות מלאה עם הרחבה בערבית ותואר ראשון בבלשנות עברית ואנגלית. לא שזה נותן לי משהו, אבל מאוד מאוד חשוב ללמוד כל דבר שלא יהיה. ז. כמה מכן עשו צבא? - שרתתי בתור משק"ית קישור בסיס בעיר שלי. ועכשיו לשאלה קצת שונה ואולי מוזרה כי דר' צוקרמן אמר לי שזה לא קשור לטרנר אבל זה מאוד מאוד מאוד מסקרן אותי... - א. האם יש למישהי פה שיעור יתר? - הייתי אומרת שיש לי שיעור בינוני. אני בכלל לא חלקה אבל למזלי אני לא גורילה כמו כמה בנות (לא טרנר) שהכרתי. אני צריכה ללמוד איך לטפל בזה יותר טוב. אני די מלאה ולא ממש עושה משהו לגבי זה אבל אני שונאת שרודפים אחרי להראות כמו דוגמנית שדופה. אז אני לא אוהבת למרוט גבות לרוחב מילימטר, ולא תמיד מוציאה שערות סוררות מהפרצוף. אז מה????? אני לא כבש וממש לא אכפת לי לא להיות אחת מהעדר... ברור שאני רוצה להראות טוב כמו כולן אבל יש גבול לכמה אפשר להפוך יופי למרכז החיים. אני פשוט לא מבינה מה הטררם הגדול מסביב לשערות. אז יש קצת על הידיים. ממש ביג דיל... עד כאן אני. מקווה שיהיו עוד תגובות. נורית

 

[PUFPUF29]

היי

כל השאלות שכתבת סקרנו אותי מאד אני מקווה שאני לא אעצבן אף אחת מכן, אבל אני יודעת מה זה לשקוע ברחמים עצמיים ואני בטוחה שיש בינכן אופטימיות יותר ופסימיות יותר.אבל האם הכל נובע מהיותכן"טרנריות" ?איך עושים את ההבחנה ,מה ממה שאתן חוות הוא התבגרות רגילה (לאו דווקא קשור לגיל ההתבגרות) ומה לייחס לקשיים שאתן חוות. אני חייבת לציין מספר דברים בלי להמעיט חלילה במה שאתן חוות: 1) לא פשוט למצוא היום עבודה ו"להסתדר בחיים" גם למי שאינה טרנרית. אני כביכול "הסתדרתי"אני בת 30 והדרך קשה ומאד מורכבת, כי כאלו החיים, מעטים האנשים שהכל בא להם בקלות.אני מנסה כבר 3 שנים להיכנס להריון ולא מצליחה ,בלי סיבה נראית לעין ולפעמים עדיף לדעת את הסיבה כי אז הדרך קצרה יותר לפתרון. אחותי, הטרנרית לעומת זאת למדה מקצוע שהוא מדהים בעניי(אותי לא קיבלו) והיא מצאה עבודה והיא כל כך מוצלחת (נכון שכרגע יש קשיים) 2)גם אני נכנסת לדכאונות בגלל דברים ולו הכי קטנים ודביליים. 3)הלכתי לפסיכולוג לתקופות שונות מספר פעמים , זה תמיד עוזר למרות שאת רוב העבודה את עושה בעצמך עם עצמך. לפעמים מספיק להיפתח בפני אדם כל שהוא, כי עצם העובדה שאת אומרת בקול רם גם דברים שסתם עוברים לך בראש כאשר הם נאמרים בקול הם מקבלים משמעות אחרת , הכרה והבנה וקל יותר להתמודד. 4)אני מאד ביישנית ,ולוקח לי הרבה זמן יחסית להיפתח 5)בדיוק כמו אחותי עברתי טסט 3 וגם זה לא ברור איך, הייתי כל כך גרועה שעד היום אני מופתעת שאני מצליחה להגיע הביתה בשלום. 6) אני מכירה כמה "בבוניות שעירות" רציניות שאינן טרנריות. 7)אחותי עשתה בגרות בציונים טובים מאד ועשתה צבא הרבה יותר משמעותי משלי. וכן אני גבוהה ומאד, אבל מאד קשה למצוא גבר גבוה (בין היתר בגלל שהקטנות אוהבות גבוהים והגבוהים אוהבים קטנות) אז יש יתרונות בלהיות קומפקטית! תמיד רציתי גבר שיוכל לקחת אותי על הגב....(ויישאר בחיים) מה שאני רוצה להגיד הוא שאני קוראת כבר תקופה את ההודעות פה בפורום ואתן מדהימות וחזקות ומעודדות אחת את השניה ואתן צריכות להנות מהאפשרות לדבר על הכל .ואתן יכולות לעשות הככככלללללל!!!!!

 

[דרומית היחידה]

מקווה שענו לך ....

אני חושבת גם לפי התגובות שכתבו כאן השאלות שלך לא נוגעות לתסמונת עצמה אלא בכלל על החיים ומה הבן אדם רוצה מעצמו. בקצרה עלי ...אני עשיתי צבא שירות מלא. אין לי בגרות כי לא אהבתי בתיכון במיוחד ללמוד אז ככה יצא שאין לי בגרות אלא 12 שנו"ל. יש לי רישיון נהיגה כבר המון זמן. מגיל 17 . לגבי פסיכולוגים , הלכתי מגיל קטן יחסית וזה מאוד עזר גם בגיל ההתבגרות. לדבר על הכל ולהבין שעצם הכל עניין של איך את מקבלת את עצמך. זה מהפסיכולוגים. אני מאוד מאמינה שמאוד חשוב התמיכה בבית ואיך ההורים וגם אחים מקבלים את התסמונת . זה מאוד קריטי בהמשך כאישה בוגרת. לגבי עבודה כיום אני עובדת . (לא משנה כרגע ...) עבדתי בכמה עבודות. כל עבודה תרמה לי ונתנה לי ניסיון מן הסתם. את שואלת בסוף אם זה עניין של אופי אז התשובה לדעתי היא כן. התסמונת זה משהו שאת מתמודדת. וככה בעצם את גדלה. זה בגדול. אני מאוד מקווה שעניתי לך . דרומית

 

[engel היחידה]

לאורית

אני מנהלת חשבונות אצל רו"ח אני לא בדיכאון מדברים קטנים אני הייתי אצל פסיכולוגית משניידר וזה מאוד עוזר לדבר על מה שמפריע וזה לא בושה לי יש רשיון נהיגה אחד עשרה שנה עברתי בטסט שביעי תאוריה ראשונה אני עשיתי בגרות מלאה ומקצוע הנהלת חשבונות מדופלמת ואני ביישנית מאוד רק שאני מכירה טוב את הבן אדם אני נפתחת יותר אני לא עשיתי צבא

 

[אוריתמור]

../images/Emo24.gifתודה לכולן על התשובות

 

[זהבית 1]

תשובות

א.אני עובדת והכל בזכות הבוס הנפלא שלי שעוזר לי הרבה וזאת העבודה הראשונה שלי ב.אני אישית נקלעת להרבה מצבים של דיכאון מהמון דברים קטנים ג.אני הלכתי לפסיכולוג בגלל הבעיה של חוסר ביטחון שלי והפרעות הדיבור אבל לא עזר לי אבל היה טוב ללכת לשפוך את הלב ד.אני מאוד ביישנית שזה גורם לי להפסיד הרבה בחיים ה.לי אין רישון ו.אני עשיתי בגרות מלאה והצלחתי יפה מאוד ז.אני עשיתי צבא כמו גדולה זהו