משהו שכתבתי
ב``ה שלום לכולם! אם לא אכפת לכם, אז תקראו, ותגידו לי מה דעתכם. (רק שתדעו, שזה הדבר הראשון שאני כותבת, ומישהי בקשה ממני שאני אכתוב את זה כאן, בפורום, ועד שקיבלתי אומץ... אז לא לרדת עלי יותר מדי
תודה!) לפעמים, כשעצוב לי, ויש הרגשה שאף אחד לא מבין אני מנסה לחשוב, ולהסתכל קצת בפנים אולי עשיתי משהו לא בסדר, אולי כעסתי כשלא הייתי צריכה, אולי סתם עשיתי פרצוף, כשמישהו חיכה למילה טובה ואז מתחילות להגיע כל מיני מחשבות, על מה שקורה עכשיו, ומה שעוד הולך לקרות. שאולי באמת, כדאי קצת להשקיע בעצמי אבל תמיד להזהר, שזה לא יפגע באחרים שצריך לנסות להתגבר על הקשיים, לקחת את עצמי בידיים, להתגבר על המכשולים לראות רק את הטוב שבכל דבר, לא לפסול את הטפל, אבל גם לא את העיקר וטוב, שתמיד, גם כשלא שמים לב, יש תמיד מישהו שמוכן להקשיב, מישהו שאוהב זה נותן הרגשה, שאני לא לבד בעולם הזה, הקר ושהכל יהיה בסדר, וכדאי לחכות למחר...
ב``ה שלום לכולם! אם לא אכפת לכם, אז תקראו, ותגידו לי מה דעתכם. (רק שתדעו, שזה הדבר הראשון שאני כותבת, ומישהי בקשה ממני שאני אכתוב את זה כאן, בפורום, ועד שקיבלתי אומץ... אז לא לרדת עלי יותר מדי
תודה!) לפעמים, כשעצוב לי, ויש הרגשה שאף אחד לא מבין אני מנסה לחשוב, ולהסתכל קצת בפנים אולי עשיתי משהו לא בסדר, אולי כעסתי כשלא הייתי צריכה, אולי סתם עשיתי פרצוף, כשמישהו חיכה למילה טובה ואז מתחילות להגיע כל מיני מחשבות, על מה שקורה עכשיו, ומה שעוד הולך לקרות. שאולי באמת, כדאי קצת להשקיע בעצמי אבל תמיד להזהר, שזה לא יפגע באחרים שצריך לנסות להתגבר על הקשיים, לקחת את עצמי בידיים, להתגבר על המכשולים לראות רק את הטוב שבכל דבר, לא לפסול את הטפל, אבל גם לא את העיקר וטוב, שתמיד, גם כשלא שמים לב, יש תמיד מישהו שמוכן להקשיב, מישהו שאוהב זה נותן הרגשה, שאני לא לבד בעולם הזה, הקר ושהכל יהיה בסדר, וכדאי לחכות למחר...