סליחה שאני מתפרצת אבל חייבת להגיב
הגעתי אליכם משער תפוז, קראתי את ההודעה הראשית וכמה תשובות ראשונות. אני נשואה 10 שנים לצמחוני. כשהכרנו הוא כבר היה בשיא הצמחונות שלו, שהתחילה בשנות העשרים המאוחרות שלו. אני, מה לעשות, אוהבת לאכול בשר. זה טעים לי. עד שהכרתי את האיש שלי לא חשבתי יותר מדי איך הבשר מגיע לצלחת שלי. מעולם לא אהבתי לאכול בשר שנראה כמו החיה שהוא היה פעם. גם דגים אני לא אוהבת לאכול, בשום צורה. בשנים האחרונות אני ממשיכה לאכול מאכלי בשר אבל עם הרבה ייסורי מצפון. אני מאוד נהנית מהטעם ולא מצאתי מאכלים שיחליפו מאכלים מסויימים העשויים מבשר חי. ייתכן ואם הייתי חיה בתקופה קדמונית, הייתי רודפת אחרי פרות ואולי עוד חיות אחרות כדי לצוד לי אחת ולאכול, אני פשוט אוהבת את הטעם. לעומת זאת, אני מאוד מקפידה להגיש לאיש שלי מטעמים שונים ומגוונים שאין בהם ולו פירור מן החי. אפשר להנות ממטעמים כאלה. האיש שלי לרגע לא חושב ולא טוען שהוא קדוש, צדיק או רחום יותר מכל אדם אחר רק בשל היותו צמחוני. זה ממש לא קשור לעניין. הכרתי בחורה צמחונית שהיתה פשוט אדם מגעיל. אי אפשר היה לקיים איתה שיחה נורמלית כי היא היתה כל כך נבובה ויחד עם זאת היתה בטוחה שהיא מתנת האל לאדם. כמי שמביטה באיש שלי מהצד אני יכולה לומר שהוא מאוד רחום, הן לבעלי חיים והן לבני אדם. הוא מאמין שלכל יצור חי מגיעה הזדמנות שווה לחיות את חייו.