משהו שהבנתי היום
וקודם כל הקדמה: יש לי בעיה של ביטחון עצמי, תמיד הייתה לי בעיה כזאת, יש לי בעיה ביחסים בין אנשים, אני תמיד חושבת שאנשים נגדי ושהם שונאים אותי והם פשוט לא אומרים את זה ואני תמיד מוצאת סיבות למה זה קורה. מאז שהתחלתי לקיים את ארבע הסכמות אני חשתי בשיפור, אבל אני עדיין עושה את זה, כמו המקרה הבא... יש לי חברה נורא טובה שאני מכירה אותה כבר בערך 3 שנים וחשבתי שאני חברה מאוד טובה שלה ושאני קרובה אליה, אבל יש בי פחדים - תמיד יש בי פחדים, היא אדם מאוד חברותי והיא מתחברת עם כולם - לאחרונה היא שוב פעם מצאה לה עוד חברים שלומדים איתי ואני הרגשתי שדוחקים אותי הצידה, הרגשתי כאילו איכפת לה יותר ממני, אני שהיא מכירה אותי במשך 3 שנים מול האנשים האלו שהיא רק מכירה אותם חודשיים. כעסתי... זה פגע בי - זה גרם לי להרגיש כאילו כל מה שהיה לא נחשב ועכשיו זורקים אותי לפינה. ואז קרה לי משהו היום - לפני הבגרות שלי במתמטיקה, שהיא סיימה באותו הרגע אני וחברה שלי עמדנו מחוץ לכיתה ואז היא רצה בקריאות שמחה לעבר חברה שלי, טיפה מתעלמת ממני, ואמרה שהיא קיבלה 100 ושהיא בדקה את כל התשובות הסופיות שלה והן יצאו נכונות. אבל אני לא כעסתי - אני גם לא הרגשתי דחוקה לצד או שהיא שונאת אותי - במקום זה הרגשתי פתאום מה שהיא מרגישה, היא לא מרגישה כאילו שאני דוחה אותה והיא פוחדת להתקרב אלי. הבנתי אז שזה באמת מה ששידרתי החוצה - אני חשבתי שהיא שונאת אותי וככה הרחקתי אותה. זה נחמד להפסיק לחשוב שאני מרכז העולם ולדעת מה אנשים אחרים חושבים - אני מגלה הרבה דברים חדשים.
וקודם כל הקדמה: יש לי בעיה של ביטחון עצמי, תמיד הייתה לי בעיה כזאת, יש לי בעיה ביחסים בין אנשים, אני תמיד חושבת שאנשים נגדי ושהם שונאים אותי והם פשוט לא אומרים את זה ואני תמיד מוצאת סיבות למה זה קורה. מאז שהתחלתי לקיים את ארבע הסכמות אני חשתי בשיפור, אבל אני עדיין עושה את זה, כמו המקרה הבא... יש לי חברה נורא טובה שאני מכירה אותה כבר בערך 3 שנים וחשבתי שאני חברה מאוד טובה שלה ושאני קרובה אליה, אבל יש בי פחדים - תמיד יש בי פחדים, היא אדם מאוד חברותי והיא מתחברת עם כולם - לאחרונה היא שוב פעם מצאה לה עוד חברים שלומדים איתי ואני הרגשתי שדוחקים אותי הצידה, הרגשתי כאילו איכפת לה יותר ממני, אני שהיא מכירה אותי במשך 3 שנים מול האנשים האלו שהיא רק מכירה אותם חודשיים. כעסתי... זה פגע בי - זה גרם לי להרגיש כאילו כל מה שהיה לא נחשב ועכשיו זורקים אותי לפינה. ואז קרה לי משהו היום - לפני הבגרות שלי במתמטיקה, שהיא סיימה באותו הרגע אני וחברה שלי עמדנו מחוץ לכיתה ואז היא רצה בקריאות שמחה לעבר חברה שלי, טיפה מתעלמת ממני, ואמרה שהיא קיבלה 100 ושהיא בדקה את כל התשובות הסופיות שלה והן יצאו נכונות. אבל אני לא כעסתי - אני גם לא הרגשתי דחוקה לצד או שהיא שונאת אותי - במקום זה הרגשתי פתאום מה שהיא מרגישה, היא לא מרגישה כאילו שאני דוחה אותה והיא פוחדת להתקרב אלי. הבנתי אז שזה באמת מה ששידרתי החוצה - אני חשבתי שהיא שונאת אותי וככה הרחקתי אותה. זה נחמד להפסיק לחשוב שאני מרכז העולם ולדעת מה אנשים אחרים חושבים - אני מגלה הרבה דברים חדשים.
