משהו רציני עכשיו

עוגייה

New member
משהו רציני עכשיו

אני לא יודעת אם מישהו כאן יבין אותי כי אולי זו רק אני, אבל תשתדלו.. כל יוני (כולל סוף השבוע הזה) היה לי יום חופש אחד. עבדתי 30 ימים מתוך 31 (עוד 1 בסוף מאי). והקטע הוא שאני לא מתבכיינת על זה! להיפך אני לא רוצה לקחת חופש, למרות שיש לי את האפשרות, ואני יכולה לא לעבוד שבתות, אבל אני כ"כ מתקמצנת על הכסף שאני לא מוכנה לפספס יום עבודה! שבת זה פאקינג 330 שקל.. אם יוצא שעבדתי פחות שעות, נגיד אתמול התחלתי שעה מאוחר יותר, אז אני ממש אוכלת את עצמי על הכסף שהפסדתי, כי זה מצטבר... הגעתי למצב ממש עצוב, אני פשוט לא יכולה לקחת יום חופש כי חבל לי על כסף.. וזה לא שהעבודה שלי קשה, להיפך, אני דווקא ממש אוהבת אותה, אבל אני עובדת עם אנשים ועבודה עם אנשים יום יום הופכת אותך באיזה שהוא שלב לפצצת אטום שאין לדעת מתי תתפוצץ.. הקטע הוא שאני באמת באמת צריכה כסף, אני מממנת לעצמי את הטיול והלימודים לבד (לימודים יש לי עזרה פה ושם, לא משהו דרסטי) ותבינו שאין לי מושג אפילו איפה אני רוצה לטייל ואם אני רוצה ללמוד בכלל לתואר, אבל אני כ"כ לחוצה שיהיה לי כסף לעשות מה שבא לי שאני פשוט לא נותנת לעצמי לנשום.. יש כאן עוד מישהו שהוא במצב הזה? (נניח, יהודה..) מישהו שיצא מהמעגל הזה? אני רצינית, זה כבר נהייה טירוף..
 

Jan22

New member
בעיקרון אנחנו באותה הסירה

לימודים זה כסף ,והרבה כסף. זה מינימום 11K שנתיים עבור הקורסים. מכאן זה רק עולה ,קחי את הדירה שתשכירי , ואם לא תשכירי אז תקחי את הנסיעות היומיות לאוניברסיטה/מכללה שתלמדי בה. ואם לא נסיעות וכן דירה ,אז תחשבי על שכר הדירה + ארנונה + חשמל + אוכל ומזון לאורך כל החודש. בקיצור ,שנה אקדמית בשקט תעלה לך מינימום 20K (ושימי בצד את זה שלפעמים את לא תעברי קורס מסוים ,ולכן תצטרכי לקחת אותו שוב ,ואם תקחי את אותו הקורס במועד קיץ ,כלומר מתי שכולם בחופשה - הקורס יעלה כפול שתיים ,מכיוון שאלה הם החוקים - קורס קיץ עולה כפול שתיים !). טיול ,טיול זה החלום של כל משוחרר. לקחת את הרגליים כמה חודשים לאיזה מקום נידח שהשפה שלא מדברים בה היא עברית ,ואין שום ישראלים מסביבך ,WELL ,זה החלום האולטמטיבי. זה יעלה לך ,והרבה (גם כן). כרטיס טיסה + מחייה + אוכל + מחייה שוב + נסיעות ... זה אפשרי ,צריך לעבוד לפחות שנה +- במשכורת ממוצעת של 5-6K ...ואז התכנון עובר דירה מן הפוטנציה אל הפועל!
 

ק ד ו ש

New member
בעיה מוכרת

קודם כל תגידי תודה שהבעיה שלך היא כזאת ולא הפוכה. יש כאלה שלא מסוגלים לעבוד או עובדים יום יומיים בשבוע ומורחים את זמנם. זה גרוע שבעתיים לדעתי. את צריכה להסתכל על מה את רוצה מעצמך עכשיו ומה את עושה עכשיו. אם את לומדת, אז בהחלט לא שווה לעבוד 30 יום רצוף. למשל אם זה פוגע בלימודים וכו'. אבל אם החלטת עכשיו כמה חודשים לתת עבודה רציפה וקשה, כדי לחסוך לכל מה שאמרת, אז זה מעולה. לדעתי 30 יום רצוף זה לא טוב בשום קנה מידה. לי היה אמור להיות החודש משהו כזה, ובגלל שאין אנשים נלחמתי בשיניים לאיזה יומיים חופש. זה לגיטימי ביותר לעשות יום אחד בשבוע חופש, או לפחות בשבועיים אם החלטת להגזים... אבל 30 יום רצוף? אין בזה טעם לדעתי. השבןע למשל הורדתי משמרת בשישי, שזה גם למעלה מ-300 ש"ח, אז מה אני צריך להסתכל על זה ש"הפסדתי 300 שח"? ברור שלא. כי בזמן הזה אני אלך לבלות או משהו. יהיה לי קצת פחות כסף בחשבון, אבל כסף זה לא הכל, גם בתור חייל משוחרר. והשבוע לקחתי 4 ימי חופש, כדי ללמוד, ופה אין בכלל מה להשוות, הלימודים הרבה יותר חשובים. אבל אם אין לך איזה פסיכו על הראש, אז תטחני כמה שיותר, אבל בטעם... לדעתי 30 יום רצוף זה חסר טעם.
 

yehuda18

New member
חחח

אני עדיין לא בוכה על יום עבודה.. תני לעצמך יום חופש בשבוע.. לא יקרה כלום.. אז תקבלי פחות 800 במשכורת לא נורא.. אני הגעתי למסקנה שלא שווה לקרוע תתחת יותר מידי.. גם כי מס הכנסה/ביטוח לאומי/בריאות שוחטים וגם כי צריך לתת קצת זמן מנוחה לעצמך.. היה חודש שעבדתי 31 משמרות.. וואלה סחטין עליי קיבלתי אחלה משכורת ברוטו (5 ספרות), אבל מה.. לא רק שלא היו לי חיים בחודש הזה בכלל... גם בנטו לא נשאר לי כפי שציפיתי וסתם הרגשתי שביזבזתי את עצמי.. אז עכשיו אני עובד פחות.. לוקח רק 6 משמרות בשבוע.. השבוע יש לי 5.. ובזמן הפנוי שלי אני לומד לפסיכו, הולך למכון כושר, קורא ספרים, ותכל'ס הרבה יותר כיף מאשר לטחון בעבודה.. אפילו שזה פחות כסף. וכן חשוב לחסוך.. אבל עד גבול מסויים.
 

BenisaaC

New member
כן

זתומרת אני עבדתי רק 5 ימים בשבוע אבל גם חסכתי כל שקל( כמעט כל שקל...) והחלטתי שאחרי הפסיכומטרי אני אסע לאנגליה לעבוד כדי לשלב טיול ועבודה ולעשות מלא כסף בחו"ל כי גם אני חייב כסף בשביל הלימודים
 

drop foot

New member
כסף בא וכסף הולך

אבל את הזמן אי אפשר לעצור וברוח קצת פחות פיוטית,שווה לקבל קצת פחות אבל להנות יותר ממה שמקבלים ,גם אם זה פחות כסף,שממילא את לא נהנת ממנו כיום.
 

drop foot

New member
ומשהו אליך ואולי לכל הוורקוהוליקים האחרים

כמו כל חייל משוחרר ,גם את רוצה את העצמאות ואת החופש שלך,שהצבא אולי לקח לנו,שזה אומר לטוס לחול, לגור לבד, לממן את הלימודים וכו' ובעצם את כל השאיפות שיש לך לעשות עם הכסף שאת מרוויחה בעצם.להגשים את החלומות שלך בעצם. לא? אבל,המטרה שלך ,חשובה ככל שתהיה ,היא לא היעד היחיד שצריך להיות לך,גם הדרך ליעד הזה ומה שאת עושה בזמן הזה ,זה לא פחות חשוב .זה לא סתם פרק זמן בחיים,תקופה אפורה שצריך איכשהו לעבור, ואם תיאורטית היה ניתן להתעורר יום אחד בבוקר,שנה אחרי נגיד, עם כל הכסף שרצית לעשות בשנה הזאת וישר לצאת לטיול ולכל יתר הדברים שתכננת לעשות עם הכסף שחסכת.. אם הסכמת עם המשפט האחרון שרשמתי ואני מניח שדי הסכמת איתו,אז כאן יש בעיה. החיים לא צריכים להעצר בגלל הכסף. אפשר לשלב. לא צריך לדחוס הכל כלכך. אפשר להוריד הילוך וגם לשלב עבודה והנאות. אפשר להספיק לממן לבד טיול,לימודים וכל מה שאת רוצה וגם להנות ולא לפגום בחיי החברה שלך ובתחביבים שלך. אז זה יקח קצת יותר זמן ,אבל זה זמן שאת תחי בו.תגשימי את עצמך,זמן שאת תהני בו לפחות וזה שווה פי אלף לדעתי מלעבוד מלהיות וורקוהוליק שנהנה רק אולי ביום שהמשכורת נכנסת לחשבון בנק.תזכרי תמיד שאת הזמן אי אפשר להחזיר לאחור ואת מפספסת את אחת התקופות היפות של החיים שלך. לעבוד יהיה לך עד הפנסיה,מספיק שנים של שחיקה עומדות לפניך, לא חבל להתחיל אותם היום? תחשבי על זה.
 

yehuda18

New member
שמע

תעשה הבדלה בין לאמץ את החסכנות הזו כדרך חיים לבין משהו זמני שנועד לאפשר לך משהו. בסופו של דבר העיקר זה הלימודים, הכי חשוב זה לסיים את התואר בצורה הכי טובה. בשביל זה חוסכים בשנה הזאת של אחרי השחרור, כדי שיהיה אפשר ללמוד בראש באמת שקט.. כי הקמצנות הזו של שנה אחת תשתלם עוד הרבה שנים קדימה..
 

drop foot

New member
כן אבל תסכים איתי

שלטווח הארוך אם חסכת במשך שנה וחצי או במשך שנה את אותו סכום אין לזה משמעות בכלל, אבל כן יש משמעות למצב הנפשי ולהשלכות שזה יכול לגרום לאדם על ההחלטות שלו לכל החיים .וזה אולי נשמע קיצוני משהו.אבל זה לא רחוק מזה.
 

drop foot

New member
מה גם שהדפוסי התנהגות שאנשים קובעים לעצמם

היום,זה משהו שהם יאמצו בעתיד. בתת מודע אפילו עדיף להבין היום,עוד בשנות ה20 המוקדמות שלנו,שכמה שאנחנו חושבים שהחיים לחוצים,והם באמת לא כאלה. לאף אחד מאיתנו אין עדיין (אני מקווה) משכנתה לשלם,להחזיק בית ורכב ולגדל 2-3 ילדים. הכל מתחיל מקטן-לחסוך כסף ללימודים ומה שנקבע עכשיו תאמין לי שזה ישאר לכל החיים. מי שהיום וורקוהוליק גם בגיל 40 יהיה כזה, עם משפחה ,בית ,רכב וכלב . חסכנות זאת לא הדרך ,אבל גם סטלנות לא . יש את האמצע, ועוגייה ממש לא נמצאת בו.
 

עוגייה

New member
אני ממש לא וורקוהולית

אני לא נהנית מהעבודה, אני שונאת לעבוד אני עושה את זה בשביל הכסף, אם היו אומרים לי לאכול עוגות גזר כל היום בשביל הכסף אז גם את זה הייתי עושה ואני מסכימה עם יהודה, כן בשנה הראשונה צריך לקרוע את התחת קצת, כדי שיהיה לי, כדי שאני לא אמצא את עצמי בתחתית, אני on my own עכשיו אז מי ידאג לי אם לא אני? מי יכסה לי את המינוס אם יהיה לי?
 

Jan22

New member
תעבדי ,זה בריא

גם לחשבון וגם לבריאות. מעטים הם האנשים שכסף עבורם גדל על העצים. רוב החבר'ה פה הם אנשים עובדים ,שעושים מילואים ,לומדים ,ועוד פעם - עובדים. אין מה לעשות - TAKE A GOOD LOOK AROUND - אמא ואבא כבר לא דואגים לך ולא מממנים אותך ,ולכן את צריכה לדאוג לעצמך (ומשום מה ,נראה לי שהפנמת את זה יפה מאוד). בקיצור ,אם אין לך שום דבר שמפריע לך ,תעבדי עד שתשתגעי. ככה אני עושה לפחות.
 
למעלה