משהו קצת כואב
בין כל הפסקות הפרסומות ודוכני הנקנקיות לזכר מאיר אריאל. אכן עמד מופע הבא להזכיר לנו (ולשאר המדינה) את מי שהוא היה. אך אני בספק אם מאיר היה רוצה שזה יעשה בכזאת צורה, כאשר אמנים לא יודעים את מילות השירים וכל 10 דקות יוצאים להפסקת פירסומות, מטרידה אותי המחשבה שאולי חלק (ואני מדגישה - חלק!) מהזמרים שהופיעו עשו זאת רק לשם חשיפה, או רייטינג, ולא מתוך הערכה כנה אל אדם דגול זה, שזהו יום השנה למותו, דהיינו, האזכרה שלו. אשמח לתגובות בעיניין. "אני בכורסתי אמשיך לרבוץ, כי אין מה לעשות"
בין כל הפסקות הפרסומות ודוכני הנקנקיות לזכר מאיר אריאל. אכן עמד מופע הבא להזכיר לנו (ולשאר המדינה) את מי שהוא היה. אך אני בספק אם מאיר היה רוצה שזה יעשה בכזאת צורה, כאשר אמנים לא יודעים את מילות השירים וכל 10 דקות יוצאים להפסקת פירסומות, מטרידה אותי המחשבה שאולי חלק (ואני מדגישה - חלק!) מהזמרים שהופיעו עשו זאת רק לשם חשיפה, או רייטינג, ולא מתוך הערכה כנה אל אדם דגול זה, שזהו יום השנה למותו, דהיינו, האזכרה שלו. אשמח לתגובות בעיניין. "אני בכורסתי אמשיך לרבוץ, כי אין מה לעשות"