משהו קטן

יש כאלו

שהמשקעים הללו מהילדות מלווים אותם כל חייהם.
לא תמיד ניתן להשאיר תקופות איומות מהילדות...
יש כאלו שאותן תקופות עיצבו את האישיות שלהם.
 
אני לא יודעת בדיוק מתי

השארתי את הכעס מאחור על אמא שלי, אבל אני מניחה שבשלב שהתבגרתי כבר סלחתי לה על מה שהיא עשתה לי כשהייתי קטנה.
אני מניחה שזה ההתבגרות וההבנה שהיא לא עשתה את זה בכוונה, היא עשתה את זה כי היא לא ידעה איך להיות אמא צעירה ולא ידעה איך להתמודד איתי.
 
לא יודעת איך להסביר.

אתה שואל שאלות קשות
 

bonbonita2

New member
אתה יודע שהמפסיד

העיקרי מזה שאתה לא סולח זה אתה?
אתה זה שמתעלל בעצמך לא אחרים
חבל על עוד אנרגיות שמבוזבזות על כעס
כשתבין כמה דברים טובים יכולת לעשות במקום לכעוס
תבין שאתה מתעלל בעצמך
בן כמה אתה?
 

nadavnaaman

New member
הכעס לא מנהל אותי

פשוט יוצא שבכל צומת אליו אני מגיע, מהרהר מה היה אילו...
מחשבות עולות, צצות מדי פעם, אני מניח שהאופן בו אני מתנהג, מתנהל, בוחר, מגיב, מחליט וחושב נובע מאותו עבר לא נעים.
זאת אומרת, אני חושב שכל מבנה האישיות שלי נראה ככה בגלל זה.
זה קצת (הרבה) מבאס.

בן 35 בעוד כחודשיים.
 

bonbonita2

New member
אתה מתאר בדיוק

כעס!! אפילו בהכחשה
ונניח שזה בגלל מה שהיה בעבר אוקיי? מה עכשיו?
תשב כל הזמן ותתבאס ותגיד אוף בגלל זה אני מגיב ככה ובגלל זה אני כזה
יקירי, זה נקרא העברת אחריות!! קח אחריות על מעשיך, אל תגיד ש״אני מתנהג ככה כי גדלתי ככה״ זה נקרא שאתה לא לוקח אחריות על המעשים שלך
תתחיל להגיד אני מחליט אני עושה
אולי נעשו טעויות בעבר אבל החלב נשפך
כל מה שאתה צריך לעשות עכשיו זה למצוא לך פרה ולחלוב אותה
להביא חלב חדש
כמה אפשר לבכות על החלב שנשפך
כתוב שאתה בן 34!!! עד כמה תגיד הסביבה??
רק לידע כללי הגנים משפיעים הרבה יותר מהסביבה
קרא על מחקר התאומים הזהים שהופרדו בלידתם
כשגדלו למרות שכל אחד בסביבה אחרת
שניהם בעלי אותו האופי ואהבו אותם דברים למרות שלא פגשו זה את זה מעולם.
&nbsp
עכשיו אחרי שגדלת תחליט על העתיד שלך
ויפה שעה קודם
די להיתקע בכעס על העבר ! זה לא יקדם אותך לשום מקום טוב!!
עכשיו אני עצבנית !!
 

nadavnaaman

New member
או קיי

תודה.





אגב, שמעתי על המחקר הזה כשהייתי תלמיד בבית ספר יסודי, עד כמה שאני זוכר זה מחקר מפוברק.
 

bonbonita2

New member
חבל מאוד

שאתה חושב שזה מפוברק
מעניין ממי שמעת
אישיות למדתי את זה בקורס לפסיכולוגיה התפתחותית
לא יודעת איך בביה״ס ביסודי מדברים על דברים כאלה
אבל שיהיה

ניסיתי

לא נוהגת להרים ידיים בקלות אך יודעת לכבד רצונו של האחר..
בהצלחה בהמשך
 

nadavnaaman

New member
לא יודעת להרים ידיים בקלות? אבל הרמת


המורה לספרייה סיפרה לכיתה את הסיפור הזה, נדמה לי בכיתה ה׳ אבל אני לא חותם על זה.
עשתה את זה באמצעות סיפורים על תאומים שהופרדו והיו כמה חוקרים וכל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות.

את רוצה להגיד לי שזה שהתחנך בירוחם ואחד שאימצו אותו בניו יורק יהיו אותו הדבר בגלל הגנים? אני מבין שכך אומר המחקר עליו דיברת אבל אני לא קונה את זה אבל מי אני בכלל?
 

bonbonita2

New member
אל תתגרה בי

כל הכבוד למורה לספריה שלך

&nbsp
לכל מחקר יהיה מחקר שיסתור אותו . אין ספק בכך..
אבל גם אין ספק שחלק גדול מהאישיות שלנו הם כתוצאה מהגנים שאנחנו נושאים
&nbsp
כאמור מחקר אחר אומר על השפעת הסביבה על הגנים
נניח שיש תאווה לדם בגנים...
הסביבה יכולה לכוון זה שאוהב דם בין אם להיות רוצח או רופא יחרוג...
אבל שניהם עדיין אוהבים דם בגנים שלהם ...
&nbsp
ואל תתגרה בי!!
 

nadavnaaman

New member
רגע ואם

יש לי עוד שני אחים, כולנו גדלים באותו בית.
ההורים אוהבים דגים ורק אחד אחד. זה אומר שאני ואחותי מאומצים?
עכשיו תגידי לי שדגים זאת רק דוגמא אבל זאת לא חוכמה כי כל דוגמא שתיתני לי, תמיד אפשר לטעון לגנטיקה, סביבה ורוח הקודש.
 

bonbonita2

New member
אתה מתיש!!!

בגדול אני רק מנסה לומר לך שלא משנה מה עברת או לא עברת בחייך, זה לא אמור ולא צריך שיקבע לך על שאר ימי חייך...
מנסה לומר לך שאתה תקבל החלטות על סמך מה שיעשה לך טוב ותתנתק מהכעס והשפעתו
זה אימון לכל דבר
תתחיל להרבות בעשיית דברים שמשמחים אותך ביומיום .
זה בטוח יצמצם את מקום הכעס בחייך .
&nbsp
ולא אני לא מרימה ידיים כמו שאתה רואה

&nbsp
 

nadavnaaman

New member
זה היה מעליב

אני מגיב לך ואז את כותבת שאני מתיש?
אני חשבתי שאת רצינית אבל מדברת בסיסמאות.
קובע עובדה, חלק נכבד ממבנה האישיות שלי עוצב מרגע שהתחלתי לדבר ולהבין עד גיל בגרות, נגיד 18.
אם באותה תקופה חטפתי מכות, השפלות, זעם, כעס וכל מה שקשור להתנהגות ששררה בבית מן הסתם ספגתי כמה דברים.
הנפש שלי עוצבה בצורה אחרת ממישהו שגדל בבית אחר.
היכולת שלי להתמודד עם קשיים שונה לגמרי משום שהקטינו אותי ודרכו עלי.
כפועל יוצא מכל הדברים האלה אני מקבל אחרת את הדברים שאני נתקל בהם ביומיום ומתייחס אליהם אחרת אם היה לי אופי אחר.
עכשיו (ובאמת סליחה ממך) כל בלבולי המוח של ״לא משנה מה עברת...., זה לא אמור ולא צריך שיקבע לך על שאר ימי חייך... מנסה לומר לך שאתה תקבל החלטות על סמך מה שיעשה לך טוב ותתנתק מהכעס והשפעתו״ זה טוב ויפה אבל כלל לא פרקטי וריאלי.
רק אידיוט או טיפש מסוגל להתנתק לגמרי.
זה כעס שלומדים לחיות איתו, להתמודד ולתקן אבל כל הפסיכולוגיה של ההודעות שלך... נו באמת.

אני יודע לקבל ביקורת, אני לא מתחמק ממנה ולא מתווכח אלא שתהיה עניינית ולא איזה משפט חלול כמו ״אם אתה רוצה, אתה יכול״.
 

bonbonita2

New member
מתנצלת

אתה מאתגר אותי בשאלותיך
והשארת אותי ללא מילים ( לא אופייני לי)
ובכל זאת, לא רוצה להישמע קלישאות, אבל ניתן לנתב את הכעס למקום חיובי
וניתן לחמוד לשלוט ולשנות תגובות כשאני יודעת מראש שהתנהגות מסויימת פוגעת בי, יהיה קשה מאוד לשנות אותה אך זה לא בלתי אפשרי...
&nbsp
חלק מהכעס יכול לצאת בציור
בשירה
בספורט
במשהו חיובי יותר
כדי שתהיה פנוי רגשית לשאר הדברים.
שולחת לך

ובכל זאת? תחשוב בחיוב על מה שכתבתי ...
&nbsp
 

nadavnaaman

New member
איכזבת אותי


עוד לא התחלתי להתחמם...
כל כך בקלות נגמרו לך המילים? חשבתי שאת חזקה יותר. עלק חפרנית...
אני לא ילד, למדתי לחיות עם הדברים, מצאתי דרכים להתמודד עם הקשיים.
סתם שאלתי (פתיחת השרשור) מתי זה ישאר לגמרי מאחור, תארתי לעצמי שזה לא יקרה וחיפשתי נושא לדיון.
יש לי חיים מלאים, טובים ואני אפילו אדם מאושר. סתם מבלבל ת׳מוח
 
למעלה