משהו על חברות

[גחלילית זוהרת]

משהו על חברות

שקיבלתי מחבר טוב: "פעם הלך אדם לבדו בלילה ולפתע נפל לבור צעק האדם בכל כוחו לעזרה. לפתע הגיע רבי, צעק האדם לרבי בבקשת לעזרה. הרבי הסתכל לעומקו הרב של הבור וזרק לאדם ספר תנך ואמר לו תתפלל כך שאלוהים יציל אותך, והלך. המשיך האדם לקרוא לעזרה ולפתע הגיע רופא צעק האדם לרופא בבקשת עזרה אך הרופא שנבהל מעומק הבור זרק לאדם תרופות ואמר לו אם תהיה חולה בבור תיעזר בתרופות. וכך בא הסנדלר שזרק לו נעליים חדשות והקצב שזרק לו בשר טרי. האדם כמעט והתייאש ושם סוף לחייו לפתע הגיע חברו הטוב ביותר שהיה מחוסר מקצוע. הסתכל החבר לתוך הבור ולהפתעתו הרבה של האדם קפץ פנימה. התחיל האדם לצעוק על חברו בשביל מה קפצת לבור עכשיו שנינו נמות פה, אך החבר הסתכל על האדם ואמר לו: "אתה חברי הטוב נפלת לבור הנורא הזה אבל אני כבר הייתי בבור הזה ואני יודע את הדרך החוצה בוא אחרי." וכך הוציא החבר את האדם מחוץ לבור. ומזה כדי שתלמדו שעזרה בזמנים הכי קשים לא תבוא משום מומחה, אלא, היא תבוא מהחברים הכי טובים. אז תקשיבו להם ותראו שהכל נראה אחרת" משהו למחשבה!!! רק טוב!!!

 

[קונן היפה]

גחלולה,סיפור יפה אבל...........

אומרים שהיום אין דבר כזה חברות אמת. אומרים שחבר בצרה זה כמו קוץ בתחת.....

 

[גחלילית זוהרת]

חחחחחחחחחחח קוננילה

אמרתי לך כבר שגעגעתי לך???? אז דווקא ודווקא לך עוד משהו על חברות ואני לא ציינתי שום עובדה אם אני מסכימה או לא

אחד האימיילים החמודים והיפים בסביבה...This is one of the cutest and nicest emails around.... "חגיגת שבוע החברות הלאומי רבים יכנסו ויצאו לך בחייך, אך רק חברים אמיתיים ישאירו עקבותיהם בליבך. בדאגתך לעצמך ראשך ישמש אך בדאגתך לאחרים ישמש ליבך. בין רוגז לרוגע אות אחת מבדילה הבגידה הראשונה בך אינה באשמתך, אך הבאה בתור קרתה רק בגללך. ראש גדול מתעסק ברעיונות; ראש בינוני מתעסק באירועים; ראש קטן מתעסק באנשים. המאבד כספו, מפסיד הרבה; המאבד חבר, מפסיד יותר; המאבד אמונתו, מפסיד הכל. רצוי ללמוד משגיאות של אחרים. אי-אפשר לחיות מספיק כדי שכולן יהיו שלנו. חווית האתמול – נעלמה מה יהיה מחר – תעלומה והיום – כולו מתנה." רק טוב!!!

 

[פנינת-החן]

גחליליתווש גם אני קראתי את הסיפור

על החברות שהבאת ואני חושבת שכאן המשפט אם אין אני לי מי לי ממש ממש מתאים כמו כפפה ליד. וזה מזכיר לי סיפור על אותה העיירה שכוחת אל שפתאום קיבלו כרוז שמודיע להם לעזוב את העיירה ולהציל עצמם מטביעה מאחר ועומד לרדת מבול,האנשים החלו לפנות עצמם ורק יהודי אחד,ממש דתי מאמין החליט שלא יציל עצמו אלא סמך על אלוהים שיהיה בעזרו, מאחר והוא הרי דתי מאמין ומתפלל יום יום. המבול החל להציף את הבתים,באו אנשים על הספינות והתחננו בפני אותו היהודי לעלות על הספינה ולהציל את עצמו היהודי סירב,מאחר וסמך על אלוהים שלא ינטוש אותו בעת צרה,(מאחר והוא דתי שמתפלל יום יום) המיים כבר הגיעו עד כתפיו של היהודי באו שליחים עם המסוק ואמרו לו:"יהודי,אחוז בחבל שאנחנו זורקים לך,וחלץ את עצמך" היהודי שוב סירב כי סמך על אלוהים. בסוף כשטבע היהודי,ונשמתו מגיעה לשמיים שאל את אלוהים... "אלוהים,אלוהים, אני שמתפלל עבורך יום וליל סמכתי עליך שבבוא העת תחלץ אותי מהצרה." ענה לו האלוהים: שלחתי לך את כל העזרה האפשרית.. הזהרתי אותך מבעוד מועד,בכרוז בו נתבקשת לפנות עם כולם את העיירה,אתה סירבת, שלחתי לך שליחים עם אוטובוסים, שליחים על ספינה שלחתי לך שליחים עם מסוקים אתה היית צריך רק להושיט את היד ולאחוז בקצה החבל,אך לא עשית זאת, יותר ממה שעשיתי ועזרתי לך מה עוד יכולתי לעשות?" שבת שלום לכולםםםםםםםםםםם

 

[dani 123]

ועוד סיפור קצר על נוח

ויאמר אלוהים לנוח ויאמר אלוהים לנוח, "יהיה שיטפון!" ואלוהים דיבר אל נוח ואמר, "בעוד שישה חודשים אני הוריד גשמים עד שכל האדמה תכוסה מים וכל האנשים הרעים יחוסלו. אבל אני רוצה שאתה תציל כמה האנשים הטובים, ושני חיות מכל זן על פני כדור הארץ. אני מצווה עליך לבנות לי תיבה." ובמהירות הברק הוא העביר הוראות לבניית התיבה. "או קיי", אמר נוח רועד מפחד ומגשש בתוכניות התיבה. "שישה חודשים, ואז יתחיל הגשם", הרעים אלוהים, "כדי מאוד שתסיים עד אז או שתצטרך לשחות במשך זמן רב מאוד." ושישה חודשים עברו. השמיים התכסו בעננים והתחיל לרדת גשם. אלוהים ראה שנוח ישב בחצר שלו ובוכה, ולא הייתה לידו שום תיבה. "נוח", זעק אלוהים, "איפה התיבה שלי?", לפתע ברק פגע באדמה ליד נוח. "אלוהים, בבקשה תסלח לי", נוח התחיל ליבב, "עשיתי כמיטב יכולתי אבל נתקלתי בבעיות גדולות: ראשית כל הייתי צריך לבקש היתר בניה לפרויקט התיבה וצופן התוכנית שלך לא התאים לצופן הקוד אז הייתי צריך לשכור מהנדס לשכתוב התוכניות. השכן שלי התנגד בטענה שאני מפר ומחלל את האזור על ידי בנית תיבה בחצר שלי אז הייתי צריך להשיג אישור מהעירייה. אחר כך הייתה בעיה גדולה באספת כמות העץ הדרושה לבניית התיבה כיוון שהיה חרם על כריתת עצים במטרה לשמור על הינשוף המנומר והייתי צריך לשכנע את הממשל שאני צריך את העצים כדי להציל את הינשופים אבל הם לא הביאו לי לתפוס שום ינשוף, אז אין ינשופים. אז הנגרים יצרו איגוד ויצאו לשביתה. היתי צריך לנהל משא ומתן וסדר עם לוח יחסי העובד הלאומי לפני שמישהו ירים מסמר או פטיש. עכשיו נוספו אלינו 16 נגרים לתיבה ועדיין אין ינשופים. אז נתקלתי בדילמה קשה אם התיבה צריכה מערכת לכיבוי אש או לא. כשהתחלתי לאסוף את החיות, האגודה העולמית למען החיות תבע אותי. הם טענו שזה לא הוגן שאני לוקח רק שני חיות מכל זן. בדיוק כשנפטרתי מהתביעה, המשרד לאיכות הסביבה הודיע לי שאני לא יכול להשלים את התיבה בלי לתת הצהרה על ההשפעה הסביבתית כתוצאה מהמבול. הם לא אהבו את הרעיון שאין להם את הסמכות על הישות העליונה, עלייך. הכוח הצבאי של המהנדסים רצה את המפה של אזור הפגיעה של המבול, שלחתי להם גלובוס. ברגע זה אני עדיין מנסה ליישב את התלונה מהועדה לשיווין הזכויות בעבודה, המטרה להגיע להסדר של כמה עובדים לא יהודים אני יכול להעסיק. מס הכנה עיקל לי את כל הנכסים בטענה שאני מתחמק מתשלום מיסים על ידי עזיבת הארץ. אני לא חושב שאסיים את התיבה, אלא בעוד חמש שנים", התבכיין נוח. שמיים התחילו להתפזר, השמש התחילה לזרוח, קשת בענן הופיע בשמיים, נוח הסתכל כלפי מעלה בחיוך ושאל, "זאת אומרת שלא תהרוס את כדור הארץ?" "טעות", הרעים אלוהים, "אבל יש יתרונות בלהיות שליט העולם, אני מאוד מתכוון להכות בכדור הארץ, אבל עם משהו יותר גרוע משיטפון, משהו שאדם המציע בעצמו." "ומה זה בדיוק?", שאל נוח. לאחר מספר דקות של שקט, אמר אלוהים את מילותיו האחרונות, "ממשלה!!!"

 

[ב י ל ו]

יפה מאוד וגם נכון!!!!