משהו מפעים

משהו מפעים

פתחתי במקרה ספר שנקרא - סוד הפשוט, של רונית גלפו. וזה מה שקראתי שם: "חסד הוא אותו דבר המאפשר פתיחת לב חשוף, לב המפחד ליפול, הנבוך כל-כך לקום, המשתוקק להיות רהוט, אך בפתיחתו נמצא עילג... בא החסד ומאפשר לאותו דיבור .. להיות נוכח בעילגותו, בנפילותיו, בסרבולו, עד אשר יקום, עד אשר ירוץ כאוות נפשו. ולא בז לחלש, ולא לועג הוא לנופל, כי יודע הוא שאין חלש ואין נופל". וגם - יזכור אדם את רצונו להתנהל על פי טבעו, וינסה הוא בדרכו לקיים דיבור אחר. וזאת יעשה - את דיבורו ינהל על מצע של חסד, וכך אותו מצע יאפשר נפילה רכה וקימה רכה... וברגעי הקושי יהווה חסד זה שמיכה המרפדת מקום חשוף, עד אשר יתרגל החשוף להיות גלוי. הגלוי לא זקוק לשמיכה, החשוף זקוק לה מאוד". פשוט מפעים הטקסט הזה. כל-כך חזק ועוצמתי ומבטא בדייקנות כל-כך בעיני את הגישה של תקשורת מקרבת - הלקיחה בחשבון של האדם האחר מתוך מקום של כבוד לצורך שלו, לאדם האחר.
 
למעלה