משהו מעצבן

משהו מעצבן

היום נסעתי לים בערב עם חברים, שם ראינו כמה חבר´ה מכפ"ס (אני מרעננה), יושבים בקבוצה ומנגנים על גיטרה שירים של פינק פלויד (כולל בארט), ג´נסיס, זפלין ועוד... כמו תמיד חברים שלי אמרו, עזבו בואו נלך, כיוון שהייתי עם האוטו אמרתי להם שנשארים (דיקטטורה נאורה), נשארנו, אני מאוד נהניתי, הם לא. בכל מקרה, הגעתי למסקנה שבכל הערים השכנות לעיר שלי, אוהבים מוזיקה טובה, ובעיר שלי לא! אף אחד לא אוהב!! מקסימום פינק פלויד. אני חושב שאני הבן אדם היחיד בגיל שלי מרעננה שאוהב פרוג. וזה מבאס! אין עם מי לחלוק את התחושות, אין עם לי לנתח שירים, אין עם מי ללכת להופעות, אין עם מי לדבר! חשבתי שזה ככה בכל עיר, אבל לראות את האנשים האלה (בגיל שלי), יושבים על החוף עם גיטרה ומנגנים שירים מפייפר, פיינאל קאט, ופוקסטרוט! באתי לשם עם פופקורן מהקולנוע (שקית כזו ענקית של שאריות של פופקורן מהיום, אני עובד בקולנוע) שזו הייתה עילה לשבת איתם, לנגן, לשיר ולהנות. אז שרנו ביחד, ותיקנתי אותם פה ושם. הכיף שהרגשתי שם, גרם לי תחושה נוראית של: שיט! אני מפסיד את התקופה שאמורה להיות הכי טובה בחיים שלי.. בשבילי להפסיד תקופה, זה אומר לא להנות ממנה לגמרי! ומה לעשות, בלי מוזיקה טובה (לפחות ברקע של החיים), אני לא יכול להנות לגמרי!! זהו, הייתי צריך לפרוק את זה.. אתם לא חייבים להשאיר את ההודעה הזו..
 
יש לי טעויות בניסוח

אל תשימו לב, כתבתי את זה בלי לחשוב יותר מדי.. מהלב.
 

Creamy Weather

New member
עוד אנשים שערים בשעה הזאתי..!

כבר חשבתי שאני היחידה.. כבר המון זמן לא הגבתי כאן על כלום, אבל פשוט הייתי חייבת להגיב להודעה שלך כי זה ב-ד-י-ו-ק מה שאני מרגישה! אתה לפחות במצב קצת יותר טוב משלי- אתה גר בעיר עם הרבה אנשים, יש לך אוטו והזדמנות לפגוש אנשי-ים מוזיקליים.. נסה אתה לגור בכפר נידח עם 20 אנשים בגיל שלך, שמורכבות מוזיקלית אצלם אומרת דאפט פאנק. ואני תקועה כאן בלי יכולת לצאת, בתוך הבועה התכלכלה הזאתי שמשגעת לי את המוח.. אני רוצה לנדוד.. לפגוש אנשים שמוזיקה בשבילם זה החיים, כמו שזה בשבילי. ובינתיים אני אשאר פה עם עצמי והמערכת, ואמשיך לבזבז את כל כספי הביביסיטר שלי על דיסקים שינתקו אותי מהמציאות הלא-נחמדה-בכלל. -טומי והתיסכול החוגג-
 

country joe

New member
החיים קשים...

גם אצלי אותו דבר: או מוזיקה שחורה, או אמ.טי.ווי או מטאליקה. צריך להקים בית ספר שכולם שם אוהבים רוק קלאסי.
 

seafox

New member
להגיד לך את האמת,

גם אני חשבתי ככה על המצב בעירי (אילת) אבל בסוף התברר לי שלא. יש כאלו שאוהבים אבל צריך לדעת איפה למצוא אותם.אני למשל מצאתי,ואפילו מצאתי באר,לא בעצם שני בארים שיש שם פינק פלויד,זפלין,ביטלס,ועוד הרבה טובים אם מבקשים.לשתות עם המוזיקה הזאת זה מצויין.
 
כפר סבא, בירת הרוק העולמי!!!

מוזר כשאני הייתי ילד כפר סבאי צעיר, ההרגשה שלנו הייתה הפוכה לגמרי, היינו אומרים, כמו שאמר פעם יהונתן גפן, שיחסית לכפר סבא רעננה היא עיר האורות, ובכלל החיים התחילו איפה שצומת רעננה נגמרה ורחוב אחוזה התחיל, בכלל, ברעננה היה קו אוטובוס ישיר לתל אביב (של דן!!, אדום כזה עם מזגן והכל, אצלנו היו רק קווים של אגד, כחולים עם כיסאות מפסלטיק, שהגיעו לראש העין ופתח תיקווה או משהוא כזה, וביינינו מי רוצה להגיע לפ"ת?), כל החיים המוסיקאליים היו ברעננה, וגם חנויית המוסיקה שם היו אחרות, עם תקליטים יותר מעניינים, והאנשים, הו...האנשים, היו שמועות על פינק פלויד בפול ווליום מכל הבתים, אנשים ששומעים דיפ פרפל בווק מן באוטובוס, ובחניות התקלטים אפשר להשיג תקליטים ישנים של מודי בלוז. שתי שמועות שלהבו את הדמיון שלנו שלנו במיוחד (וכשאני אומר שלנו אני מתכוון אלי ולעוד שני חברה שהכירו את המוסיקה שאני אוהב), הראשונה הייתה, שיש ברעננה מישהוא שממש שומע פראנק זאפה, והשניה, הייתה שברעננה יש בנות (וכולם יודעים שברעננה הבנות יותר יפות) שממש שומעות רוק, ואפשר לדבר איתן על לד זפלין. רק שהפכתי לילד מזדקן, והכרתי אנשים מרעננה, הבנתי שהם חשבו על כפר סבא בדיוק באותה צורה, שאנחנו חשבנו על רעננה. אז מה אני רוצה להגיד להגיד לך בעצם?, קודם כל, שהמוסיקה שאנחנו שומעים, תמיד הייתה משהוא שעניין מעטים (במיוחד בארץ), ולהוציא תקופות מאוד קצרות דיפ פרפל, לד זפלין, פינק פלויד, קינג קרימזון, ג´נסיס (מהתקופות הטובות שלה), ג´ימי הנדריקס וכל השאר, מעולם לא היו אופנתיים או מקובלים כמו נגיד אמינם או סבלימנל, ככה זה, דברים מורכבים הם לא לכולם, כמובן שככל שעובר הזמן (וככלל שמתרחקים מת"א) המצב יותר קשה, אבל זה עובר. בכלל, חשבתי שאולי כדאי לשנות את שם הפורום לפורום "התמכרות לרוק", ולהעביר אותו לפורמי התמיכה בתפוז, ואז אפשר יהיה לכתוב למעלה בגדול :"פורום זה הינו פורום תמיכה ואין להתיחס לעצות הניתנות בו כעצות מקצועיות", וכל אחד חדש יבוא ויגיד:" שלום אני X ואני מכור לרוק קלאסי", ואנחנו נגיד :"אוהבים אותך X", כי בעצם כולנו מכורים, מכורים למוסיקה, מכורים לתחושות, לאנרגיות ולאווירה של הסיקסטיס והסבנטיס, ליצירות מורכבות וגיטרות רועשות, מה לעשות ככה זה. בקשר להערה שלך בסוף שאולי זה לא שייך, בעיני "רוק", מעבר לזה שזה ז´אנר מוסיקאלי, זה קודם כל ומעל לכל אווירה תרבותית, ורגשות, אז אני לא חושב שיש משהוא שיותר קשור לנושא של הפורום מאשר ההודעה שלך פינק. דרך אגב, למזלך, יש לך עם מי לחלוק את החוויות המוסיקאליות שלך, איתנו!!!, לי לא היה את זה...
 
ועוד משהוא לפינק ולכולם

מה שצריך לעשות בנתיים כנראה, זה לגהץ את חולצת הפינק פלוייד (כן כן זאת עם הציור של החומה מקדימה) ואת חולצת ה"לד זפלין" שלכם ולצאת, כנראה שקורים דברים מענינים כשעושים את זה
 

Grimble Grumble

New member
מממ זאת בעיה

כי לי יש דווקא את החולצה עם המנסרה של דארק סייד... ותהיה יותר ספציפי בקשר ללד זפלין כי יש 2... ד"א, החולצה שלי שמביאה הכי הרבה תגובות (יש לי בערך 10 חולצות של להקות רוק) זאת כמובן החולצה של ג´ימי הנדריקס...
 
על כל שאלה תשובה

לי הייתה חולצה של פינק פלויד עם המנסרה מאחור והחומה מקדימה (קניתי באנגליה והייתי גאה בעצמי בטרוף...), בקשר לזפלין נראה לי שמה שעובד הכי טוב זה החולצה של זפלין 4 עם הספינת אוויר. אבל מאוד חשוב להקפיד על הלוק, שעיר ארוך (לפחות עד הכתפיים) זקן של יומיים (קשה להיות חייל בארץ
) ג´ינס משופשף במיוחד, רצוי עם קרע באזור הברך, ועייפות בעינים, כאילו הייתה כל הלילה באיזה ג´ם סשן היסטרי אתמול עם ג´ימי פייג´ וג´והן לורד...
 

Grimble Grumble

New member
האמת היא

שהלוק הרגיל שלי זה ככה: 10 חולצות רוק * 4 מכנסי ג´ינס = 40 אפשרויות שונות ו"מגוונות" שבהן אתה תראה אותי יוצא מהבית
מגולח, שיער קצר, אין קרעים בג´ינס, והעייפות בעיניים, יותר אפשר לאמר אדישות
 
אני מבינה אותך לגמריי.....

ואני כבר מזמן יודעת שאין עם מי לדבר! החברים שלי אוהבים מוזיקה אחרת לגמריי.... אני מכירה רק מעטים שאוהבים את המוזיקה שגם אני אוהבת. אבל מה כבר אפשר לעשות? אני גם לא ממש טורחת לנסות לחפש אנשים שאוהבים את אותה המוזיקה, כי אין טעם... כשאני רוצה לשמוע מוזיקה, אני פשוט שומעת אותה וזהו! אז מה אם אני לבד?.... ואם אני רוצה לשתף אנשים, לדבר איתם, על המוזיקה שאני אוהבת- יש את הפורומים השונים. וגם יש ת´אי סי קיו! משם יצא לי לדבר עם כמה אנשים.
בקיצור, אני מבינה אותך, ואני מבינה את כולכם! כל אלה שאמרו שגם הם מרגישים ככה.... אבל זה באמת לא כל כך משנה. עם חברים מדברים, מבלים, לומדים- אבל לא חייב להיות להם את אותו הטעם במוזיקה! יש עוד הרבה דברים לעשות עם חברים.....אם אפשר לדבר איתם על מוזיקה, סבבה! ואם לא, לא נורא...
 
זפלינית יש לי שאלה

במהלך חיי פגשתי הרבה אנשים שאוהבים מוסיקה טובה (כלומר מה שאני אוהב) באופן מוזר פגשתי מעט מאוד נשים שאוהבות סוג כזה של מוסיקה, ועוד פחות נשים שאוהבות לדבר על מוסיקה, אולי את (או מישהוא/מישהיא) יכולה לפתור את התעלומה הזו?, האם סתם פגשתי את הנשים הלא נכונות, או שיש פה משהוא אמיתי?
 

xenocide

New member
אני לא חושבת שזה נכון.

בתור אחת ששומעת את המוזיקה ואוהבת לדבר עליה בעצמי לא הצלחתי להכיר יותר משלוש בנות במשך כל החיים שלי ששומעות את אותה מוזיקה.. או אוהבות לדבר על מוזיקה. לכן רוב האנשים שאני מסתובבת איתם הם בנים או בנות שלא מדברות על מוזיקה וגם לא שרות (תנסו להתיידד עם מישהי מאוד חמודה אבל כל שניה וחצי יוצא לה שיר מזרחי כבד אחר מהפה...).
 
או לא

אם יש שאפשר להגיד על החיים שלי זה שלא פגשתי את הנשים הנכונות, אבל זה לא כ"כ לנושא... לא יודע זה משהוא מוזר כזה, אני מכיר הרבה נשים שאוהבת מוסיקה מורכבת: ג´ז, קלאסי, אפילו בלוז ופרוגסיב, אבל רוק קלאסי לא כל כך, ועוד פחות מזה כאלה שאוהבות לדבר על זה, סתם מוזר, מעניין למה זה?
 

ganooov

New member
אז ככה: ../images/Emo13.gif

א. נשים ומוזיקה: הסיבה שאני כאן כמנהל הפורום היא אחותי הגדולה. היא חינכה אותי למוזיקה (בעזרת אחי הגדול, שהיום אומר שהוא מצטער על שני דברים: שהוא הכניס בי את האהבה למוזיקה, ואת זה שהוא קנה גיטרה ובגללו אני היום משוגע על נגינה בבס), ובכלל - אוסף הדיסקים שלי לא היה מה שהוא עכשיו ללא אחיותי הגדולות. לצערי אין לי מקור הכנסה כלשהו, אני אפילו לא עושה בייבי סיטינג, אז הדיסקים שלי מגיעים אלי לרוב בתור מתנה מאחיותי הגדולות (יש לי משפחה גדגולה למדי, ורק שתי בנות מתוכה אוהבות מוזיקת רוק. לשם השוואה, האחיות הקטנות שלי דלוקות על גיא מינץ ושרית חדד
). עם אחותי הגדולה אפשר לדבר על מוזיקה
. מצד שני, לא מצאתי עדיין עוד בת כזאת - למעט האלה שמגיעות לפורומי הקט. יש לי ידידה שמטורפת על מטאל, טראש מטאל, הבי מטאל וכל דבר אחר שקשור למטאל או לשטן (היא וחברה שלה משוכנעות שהן השטן
), אבל לדבר איתה על רוק קלאסי? אין מצב. ב. רוב חברי ללימודים בשלושת השנים האחרונות לא הכירו את פינק פלויד ("מה? פינג פונג?!"), או דייר סטרייטס ("אני מכיר רק את Walk Of Life ואת So Far Away", וזה עוד ציטוט של חבר אנגלי). עד שבשנה שעברה הגעתי לישיבה תיכונית שבה אחד מהלהיטים היה Wish You של פינק פלויד, ובקרב השביעית והשמינית זה היה מאוד מקובל להשמיע בפול ווליום דייר סטרייטס ופינק פלויד. וזה למרות שרוב החבר´ה שאהבו את פינק פלויד העריצו לא פחות את מטאליקה, דרים ת´יטאר ואפילו את הנדריקס (כלומר - היו שם כמה ששמעו עליו). הדבר שאיחד ביננו היה השינאה והתיעוב כלפי כל מה שהמילה "פופ" קשורה אליו. ג. על ירושלים אי אפשר ממש לדבר. ירושלים ידועה כמקום לא רע ללהקות פרוג ורוק באותה מידה שהיא מארחת בקירבה להקות ראפ (הדג-נחש הם ירושלמים). מצד שני - הנוער היום כל כך מלא בזבל שזה לא יאומן, ועל השכונה שבה אני גר אין בכלל מה לדבר.
 

DisComposition

New member
על ירושלים אפשר לדבר, ועוד איך

כמו בכל תחום אחר- עיר שפנים רבות לה. יש עם מי לדבר כאן- בנים בנות ועוד. ותמיד אפשר לתפוס פה קצת רוק איכותי- יש קהל ויש יוזמה, ויש מבצעים ויש תקליתנים (לא DJ´s - כאלה ששמים תקליטים)
 
הממממ......./images/Emo13.gif

ת´אמת? אני לא יכולה לפתור את התעלומה הזו..... בניגוד לרוב בנות גילי, אני אוהבת לדבר על מוזיקה. כל סוג של מוזיקה. אפילו על המוזיקה שאני שונאת! אני נהנית להעביר ביקורת..... ונכון, באמת אין הרבה נשים שאוהבות סוג כזה של מוזיקה, אפילו לא נשים מבוגרות יותר שגדלו על התקופה. בקשר לשאלה האם נשים אוהבות ל ד ב ר על מוזיקה- זה כבר משהו אחר...
אני מכירה כמה בנות שאוהבות לדבר על מוזיקה, אבל רובן לא מסוגלות אפילו להסביר למה הן אוהבות זמר\ת או להקה מסויימת..... אבל סך הכל, יש כאלה שאוהבות.....
 

Grimble Grumble

New member
קשה לי להזדהות

לא יודע למה, אבל דווקא לי יצא שכמעט כל החברים הטובים שלי אוהבים את אותה מוסיקה כמוני פחות או יותר... אין כמעט אף פעם שאנחנו נפגשים ולא נעשית החלפת דיסקים כלשהי... היות שאנחנו בצבא אז אפילו ימי שישי בערב כשאנחנו מתארגנים רוב שיחות הטלפון כוללות חלק בסגנון: "תביא לי בבקשה את הסקס פיסטולס ואת מוריסון הוטל, אני מחזיר לך את הקווין אתה רוצה משהו ממני?"...
 
למעלה