משהו מעניין

[איש המערות]

משהו מעניין

נושא שעולה כאן מדי פעם שוב ושוב

 

[spivak12]

מזכיר לי את השפן../images/Emo28.gif

.המאמר הזכיר לי את הסיפור אודות השפן היושב בקרחת היער ומשחיז צפורניו. ניגש אליו הדוב

ושואל אותו:

"שפן, שפן , מה אתה עושה?" "אני משחיז את צפורני עונה השפן, וכאשר יגיע האריה אנעץ אותם בו ואראה לו מי אני" הולך הדוב ובא החתול

. ניגש לשפן וגם הוא שואל "שפן שפן מה אתה עושה?" שוב אותה תשובה "אראה לאריה מי פה הגיבור, אנעץ בו את צפורני ואלמד אותו מהי גבריות" וכך עוברות חיות היער בזו אחר זו בפיהם אותה שאלה ובפי השפן אותה תשובה. עד שמגיע האריה בכבודו ובעצמו. "שפן,

שפן, מה אתה עושה שואל האריה? "אני משחיז את הצפרניים ומדבר שטויות" עונה השפן. הסיבה שהמאמר הזכיר לי סיפור זה כי אני מאמינה שחלק ניכר מאד מהנשאלים בני המין הגברי משחיזים את הצפורניים ומדברים שטויות.......

 

[שובר הגלים]

הציפורניים החדות שלי

רק כשביטני התהפכו ובני מעיי המו הבנתי כי התאהבתי. ולמרות הנתק הארוך מזו שאני אוהב, כל מחשבה עליה מרעידה אצלי מחדש את אמות הסיפים. האם ייתכן שלא כל מי שהצהיר שאוהב אכן מתכוון לאותה הרגשה?

 

[spivak12]

אודות האהבה...

לעיתים קרובות אנו לומדים להעריך את מה שהיה לנו רק לאחר שאיבדנו אותו.

 

[המיתבונן]

המילה - לעיתים, בהתייחסותך

אין "לעיתים" אלא "תמיד" כי את הפרספקטיבה הערכית תמיד תמיד למדים על ידי גורם התייחסות אחר, על הטוב במלואו למדים כאשר נמצאים ב-רע, ועל היפה במלואו למדים כאשר נמצאים במכוער, וכן הלאה. ובאשר לאהבה? זהו רגש, ובהיותו רגש לא תמיד עומדים על עוצמותיו וכדי לחדד הייתי אומר זאת כך- על עוצמותיה של האהבה למדים אנו מעוצמותיהם של הייסורים שבאים בעקבותיה. כל טוב

 

[המיתבונן]

דבריך מדייקים

אמרת כי הבנת התאהבותך באה בעקבות מאפיינים פיזיים, ובזאת דייקת לעצמך בלבד. באשר לשאלת הסיפא שלך- אין תבנית קבועה, חדה וברורה של המשתמע מרגש האהבה, אין אפשרות להנביע את מושג האהבה באופן נחרץ כתוצאה מהתרחשות פיזית בגופינו. אני יכול לחוש בדיוק בדיוק את אותם מאפיינים פיזים, למראה עגבניה מרובעת, ואחר למראה הכדור המשולש. במילים אחרות- אדם יכול להיות מאוהב עם מאפיינים פיזיים אחרים. והנה לך תשובה מדוייקת לשאלתך ואני מנביע מן הדברים לעיל- אדם יכול להיות מאוהב גם בלי מאפיינים פיזיים שהעלת והוא יכול לחוש את המאפיינים הפיזיים מבלי לזהות זאת כביטוי של אהבה. לסיכום- דייקת לגבי עצמך, אך להנביע מכך לכלל זה בלתי אפשרי. אתה מתאר את "יסוריה" של האהבה שאתה לא מצליח לממש. זה מאפיין קלאסי, אשר הצלחת יפה לבטא במילים. והנה אסיים בזאת, כדרך חשיבה- -האם אי המימוש מבחינתך מוחשיותו היא תמידית? כלומר האם לעולם לא תממש מבחינת תחושותיך? - שאלה אחרת נוגעת כמובן באותו "שלמוני" שמצהיר וכן הלאה, אם כוונתך לנשוא אהבתך, משמעו עליך לשדד מערכות. זהו, משתי שאלות אלו תוכל להנביע דרך חשיבה בלתי משוחדת לאמוציות שלך. אהבתי את התנסחות האמוציונאלית שלך. בהצלחה

 

[שובר הגלים]

הבהרה

ההתאהבות שלי היא כלל וכלל לא מטעמים פיזיים אלא בעקבות קשר רגשי חזק והדוק ומרתק מאין כמוהו. הביטוי הברור ביותר לאהבה שלי הוא לא רק בהבנה אלא ממש בהרגשה פיזית שתארתי. חוסר היכולת שלי להגיע למימוש הרצוי נובע מבעיות פסיכולוגיות עמוקות ביותר שלי שנמצאות כרגע בטיפול מסיבי מצידי. התגובה העקרונית שלי היתה למאמר שאליו היה הלינק, ותהיתי (לאור נסיוני האישי) כמה מהאנשים אמנם חושבים שהם מרגישים את האהבה וכמה מרגישים אותה בפועל. למי שהיה/נמצא שם, ההבדל צריך להיות ברור לחלוטין לדעתי.

 

[המיתבונן]

המחשבה על הרגש

דומה שאתה מבלבל בין מושגים או שאני לא מבין אותך כהלכה, אנסה במילים הבאות: היתאהבות- היא תהליך מאוהב- הוא מצב אתה מתאר למעשה את המצב ולא את התהליך. ועתה הייתי אומר שחשוב להדגיש את ההתייחסות למצב, קרי למצב שבו מאוהבים. אם אני "חושב שאני מרגיש" ואם אני "מרגיש בפועל" מבחינת האני העצמי, אין שום הבדל בין שני הניסוחים, שניהם מכוונים לאותו מסומן. לאמור- למצב הרגש, ובמילים אחרות, שני הניסוחים הללו מובילים למצב "מאוהב". אין לגורם א' שום אפשרות לתחם את משמעות המצב הזה מן ההיבט החיצוני, אצל גורם ב', אצל כל אדם הדברים באים לביטוי באופן שונה. קראתי לא מזמן ספר העוסק בהבדל שבין נשים לבין גברים בכל מה שקורה בהיתקשרות אל בן הזוג, ועל פי אותה תיזה המוצגת שם, אצל הנשים, לאחר המגע הפיזי מתחזק הקשר יותר מאשר אצל גברים. ועל אף זאת הייתי אומר ש-היתאהבות מטעמים פיזיים איננה קיימת כלל וכלל, התהליך הזה מעצם מהותו איננו נביעה של תועלתיות, הוא תוצר של משיכה אל בן המין האחר כאשר על משיכה זו אין שליטה כלל וכלל. הייתי מסכם את דבריך באופן הבא- אתה ספוג אמוציות אצורות שאינן באות לידי ביטוי באופן שהיית רוצה. הביטוי המילולי המתאר את המצב הזה אצלך לטעמי נפלא, שהרי יש קשר ישיר עד מאוד בין עוצמותיו של הרגש והפעילות הפיזית של הגוף. מאחל לך כי באחד הימים תגיע למימוש רגשותיך באופן שיעלים את אותם ביטויי יסורי הגוף כפי שתארת. בהצלחה