משהו מעניין
שלום לכולם. השבוע אחרי הרבה הרבה התלבטויות החלטתי שאני עוברת אבחון. הכל התחיל בהשתלמות שהעבירו לנו בבית הספר על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. בהשתלמות העבירו לנו תת מבחן שבודק אפשרות לבעיית קשב וריכוז. התוצאות של תת המבחן היו חד משמעיות. בשלב מסוים בעוד כולן לידי כל כך נהנו מהתרגיל לסמן כל מיני דגמים החוזרים על עצמם בתדירות מסוימת במעין שטיח של צורות. הרגשתי שאני נחנקת. ופשוט קמתי והלכתי. המון המון דברים שמאפיינים את קטנטונת מוכרים לי בצורה זו או אחרת. למשל: את תקופת הלימודים בתיכון ובאוניברסיטה העברתי ללא כתיבה. לפעמים פשוט שמעתי את המרצים מזמזמים.פשוט צילמתי חומרים מאחרים. המחשבות שלי מאד קופצניות. העירו לי כבר שאני מעבירה נושאי שיחה במהירות עצומה. האיש שלי למשל כבר 15 שנה טוען כי הוא לא מסוגל לעקוב אחרי המחשבות שלי והנושאים שאני משנה במהירות. יש עוד המון המון דברים אחרים. כתבתי כאן לא מזמן שאני נושאת על כתפי את משא האשמה על כך שקטנטונת היא כזו, קשרתי את זה לסיבוכים שהיו בזמן ההריון אבל לאחרונה אני חושבת שהגורמים הם אחרים. הרבה מבוגרים שכתבו כאן לאחרונה על אבחון בגיל מבוגר עוררו בי את הרצון לבדוק את עצמי. בכל אופן קבעתי תור לאבחון ובמקביל תור לנוירולוג אליו אגיע עם תוצאות האבחון. מה עוד? עם קטנטונת גם עברתי הרבה דברים השבוע. אבל מאחר והיא באמצע מתקפת זעם אספר לכם את ההמשך בהזדמנות אחרת. להתראות. אמא של קטנטונת.
שלום לכולם. השבוע אחרי הרבה הרבה התלבטויות החלטתי שאני עוברת אבחון. הכל התחיל בהשתלמות שהעבירו לנו בבית הספר על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. בהשתלמות העבירו לנו תת מבחן שבודק אפשרות לבעיית קשב וריכוז. התוצאות של תת המבחן היו חד משמעיות. בשלב מסוים בעוד כולן לידי כל כך נהנו מהתרגיל לסמן כל מיני דגמים החוזרים על עצמם בתדירות מסוימת במעין שטיח של צורות. הרגשתי שאני נחנקת. ופשוט קמתי והלכתי. המון המון דברים שמאפיינים את קטנטונת מוכרים לי בצורה זו או אחרת. למשל: את תקופת הלימודים בתיכון ובאוניברסיטה העברתי ללא כתיבה. לפעמים פשוט שמעתי את המרצים מזמזמים.פשוט צילמתי חומרים מאחרים. המחשבות שלי מאד קופצניות. העירו לי כבר שאני מעבירה נושאי שיחה במהירות עצומה. האיש שלי למשל כבר 15 שנה טוען כי הוא לא מסוגל לעקוב אחרי המחשבות שלי והנושאים שאני משנה במהירות. יש עוד המון המון דברים אחרים. כתבתי כאן לא מזמן שאני נושאת על כתפי את משא האשמה על כך שקטנטונת היא כזו, קשרתי את זה לסיבוכים שהיו בזמן ההריון אבל לאחרונה אני חושבת שהגורמים הם אחרים. הרבה מבוגרים שכתבו כאן לאחרונה על אבחון בגיל מבוגר עוררו בי את הרצון לבדוק את עצמי. בכל אופן קבעתי תור לאבחון ובמקביל תור לנוירולוג אליו אגיע עם תוצאות האבחון. מה עוד? עם קטנטונת גם עברתי הרבה דברים השבוע. אבל מאחר והיא באמצע מתקפת זעם אספר לכם את ההמשך בהזדמנות אחרת. להתראות. אמא של קטנטונת.