משהו מעודד

loveu4evers

New member
משהו מעודד ../images/Emo24.gif

כל פעם שתרגישו לא טוב יש לי פה עידוד קטן אומנם זה באנגלית אבל אני בטוחה שתסתדרו.
 
יהיה בסדר ברגע ש..

אני אתחיל להתייחס לאנשים ברצינות מדיי, ואפסיק לקחת אותם קשה מדיי..אני לא יכולה לשנוא ואני לא יכולה להתעלם זו הבעיה שלי ואז כל דבר שאומרים לי מאוד פוגע וגורם לי לצער במיוחד מאנשים שאני מאוד אוהבת..לפעמים, הם לא שמים לב ..כאילו, תקעו לי סכין בלב:(
 
יהיה בסדר

גם אם עכשיו זה קצת כואב.... יהיה בסדר יהיה בסדר "יד ביד לאוהבים אין תקווה לבודדים יד ביד לחיילים אל הבית שוב חוזרים שוב חוזרים" יהיה בסדר
 
כבר

אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. כי לפני כיבוי אורות אורות של כוכבים, נותנים עוד רגע קט לאוהבים. מחר יהיה זה יום חדש ומה אפשר מיום חדש כבר לצפות? אז תן לנו עוד רגע, רק עוד רגע אף על פי שכבר אחרי חצות...
 

loveu4evers

New member
קבלי ../images/Emo24.gif

אני ממש מבינה לליבך לפעמים אנשים לא מבינים מה הם גורמים לנו עם כל מיני דברים שהם עושים. למדתי טריק להעלים את ה"שק" הזה ממני.. קבלי: בכל פעם שמישהו גורם לך לרגש שלא בא לך עליו לכי שניה הצידה תהיי לבד עצמי עיניים דמייני שאת בתוך יער הולכת לכיוון מערה שאת רוצה להיכנס אליה אבל יש שם איש זקן שייתן לך להכנס בתנאי שתשימי בתיבה שהוא ייתן לך את כל מה שמעיק עליך באותו רגע, שימי את הרגשות בתיבה תחזירי לו את התיבה כנסי למערה יש במערה במה עלי עליה יש בבמה ברז אור פתחי את הברז שתפי את עצמך באור שמגן עליך לאחר מכן צאי מהמערה ותרגישי אחרת. אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל תאמיני לי זה עובד אני פעם בשבוע הולכת לטיפול ברייקי ומלמדים אותי הרבה איך להגן על עצמי. תנסי זה לא יזיק אם בא לך לפרט על המועקה אני פה להקשיב... בהצלחה!! ואל תתיחסי לאנשים
 
תודה..כולכם מתוקים../images/Emo25.gif

אבל LOVE זה לא ממש ככה..המוח שלי מדמיין דברים 25 שעות ביממה לא 24..לא נראה לי שהטריק שלך יעזור..אני בנאדם שלוקח הכל ללב..בעיקר אנשים שאני מאווד אוהבת..לצערי, הם לפעמים לא שמים לב עד כמה הם פוגעים למרות, שדיברתי לא פעם על זה..אבל, זה יעבור לי בקרוב..
 
אני מאמין שכולנו נפגעים מדי פעם

ולפעמים גם פוגעים בלי לשים לב, ובלי לדעת אפילו. בכל אופן, צריך וכדאי להשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה תמיד, כמו שיש לך אנשים שאוהבים אותך בסביבתך, ידידים וחברים, למרות שזה קשה מאוד, כי הפגיעה הקשה מאותו אדם צורמת ומערפלת את החצי החיובי. לרוב, הזמן עושה את שלו והערפל של הזכרון והפגיעה הזו נעלם, ואז חוזרים שוב להסתכל על הטוב מאליו, והמצברוח חוזר
עצה שלי שתמיד עזרה לי בכל האנשים שפגעו בי: מכיוון שלהדחיק את הפגיעה זה רק משפט שאף פעם לא מצליחים לעשות ברגע האמת, נסי לחשוב וליצור קשר יותר חזק עם האנשים שאוהבים אותך והסובבים האהובים עליך. זה כבר יצור אוטומטי דחיקה קטנטנה של הפגיעה, ואותו ערפל שמסרב לעזוב ולהחזיר לנו את המצרוח, מתפוגג יותר ויותר מהר ממה שמקובל. [לעזאזל, אני קורא עכשיו את מה שכתבתי וניסתי להסביר איך אני חושב במצב כזה, וזה נשמע כזו פילוסופיה מופלצת...
)
 
חח..מה הייתי עושה בלעדייך?!

אבל, האמת שהפגיעה באה בצורה כזו או אחרת מהבנאדם שהכי קרוב אליי והכי אוהב אותי כביכול ואני אותו..לכן, קשה לי להתמודד עם זה..לפעמים, אני דיי חושבת לעצמי למה זה טוב כל האומללות הזו?! למה לי להתאמלל?! זה חזק ממני..אני פשוט אוהבת אותו..
 
למעלה