danihashamen
New member
משהו מוזר...
*מקווה שלא תצחקו, כי כל מה שאני הולך לכתוב הוא רציני לגמרי* אני מעריץ של רסלינג מגיל 3 בערך, ומאז אני צופה קבוע של כל התוכניות שאי פעם שודרו, מוריד פה ושם וכו'.. בערך בשנת 95, התחלתי לאהוב ממש מתאבק מסויים בשם אדי גאררו; מתאבק מקסיקני מעולה. (שאני אומר לאהוב, אני מתכוון "לאהוד", לא לאהוב לאהוב :ס) בכל מקרה.. מאז אני צופה קבוע בקרבות שלו, ותמיד נהניתי. אבל לפני חודש בערך, הוא נפטר במפתיע, בגיל 38, בגלל בעיה בלב (היו לו בעיות עם שימוש בסמים ואלכוהול בעבר, שהוא התגבר עליהם), וזה גרם לי לעצב נוראי.. שראיתי את התוכנית הספיישל שעשו לכבודו בתוכנית שבה הוא הופיע, אני אשכרה פרצתי בבכי, והרגשתי ממש עצב כבד (עכשיו תבינו, אני לא מאלה שבוכים בהלוויות לדוגמא, ככה שזה בא לי בהפתעה) מאז, כל פעם שאני שומע את השיר כניסה שלו, או את השיר שהקדישו לו בתוכנית- או רואה שידורים חוזרים של תוכניות ישנות שבהן הוא הופיע.. אני מרגיש צביטה חזקה בלב, ולפעמים פורץ סתם ככה בבכי.. זה לא הגיוני.. אני לא הכרתי אישית את הבנאדם, למה אני מתנהג ככה? זה יעבור בשלב מסויים? אולי זה בגלל שהמוות שלו בא כהפתעה כזאת.... מה דעתכם?
[מצטער אם לא הבנתם כלום מזה, פשוט הרגשתי שאני חייב לשפוך את זה, וחיפשתי את הפורום הנכון] אדי גאררו.. 1967-2005, יהי זכרו ברוך
*מקווה שלא תצחקו, כי כל מה שאני הולך לכתוב הוא רציני לגמרי* אני מעריץ של רסלינג מגיל 3 בערך, ומאז אני צופה קבוע של כל התוכניות שאי פעם שודרו, מוריד פה ושם וכו'.. בערך בשנת 95, התחלתי לאהוב ממש מתאבק מסויים בשם אדי גאררו; מתאבק מקסיקני מעולה. (שאני אומר לאהוב, אני מתכוון "לאהוד", לא לאהוב לאהוב :ס) בכל מקרה.. מאז אני צופה קבוע בקרבות שלו, ותמיד נהניתי. אבל לפני חודש בערך, הוא נפטר במפתיע, בגיל 38, בגלל בעיה בלב (היו לו בעיות עם שימוש בסמים ואלכוהול בעבר, שהוא התגבר עליהם), וזה גרם לי לעצב נוראי.. שראיתי את התוכנית הספיישל שעשו לכבודו בתוכנית שבה הוא הופיע, אני אשכרה פרצתי בבכי, והרגשתי ממש עצב כבד (עכשיו תבינו, אני לא מאלה שבוכים בהלוויות לדוגמא, ככה שזה בא לי בהפתעה) מאז, כל פעם שאני שומע את השיר כניסה שלו, או את השיר שהקדישו לו בתוכנית- או רואה שידורים חוזרים של תוכניות ישנות שבהן הוא הופיע.. אני מרגיש צביטה חזקה בלב, ולפעמים פורץ סתם ככה בבכי.. זה לא הגיוני.. אני לא הכרתי אישית את הבנאדם, למה אני מתנהג ככה? זה יעבור בשלב מסויים? אולי זה בגלל שהמוות שלו בא כהפתעה כזאת.... מה דעתכם?